לקראת ועידת האקלים העולמית שתיפתח בגלזגו בשבוע הבא, ואליה ייסעו ראש הממשלה, נפתלי בנט, שרת האנרגיה, קארין אלהרר והשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, העבירה הממשלה הבוקר (א') החלטה על תוכנית מקיפה למלחמה במשבר האקלים.
החלטת הממשלה, שמותגה תחת הכותרת: "תוכנית 100 הצעדים להתמודדות עם משבר האקלים", אמורה לתת מענה לסוגיות מרכזיות הנוגעות לזיהום האוויר. בין עיקריה: החלטות כמו מתן תמריצים למפעלים כדי שיצמצמו פליטות מזהמים, הסרת חסמים להשקעות בסטארט-אפים בתחום האקלים והאנרגיה, קידום מערכות אגירת חשמל ומערכות סולאריות בשדות חקלאיים, קידום נתיבי תחבורה ציבוריים וחשמול מערך ההסעים, החלת תקן בניה ירוקה ועוד.
היעדים שמציבה ישראל ומתחייבת להגיע אליהם עד ל-2030 ו-2050 נמוכים מרוב מדינות העולם המפותח ולא מוערכות בעיני מדינות האו"ם. בנוסף, התוכנית הממשלתית עליה הצביעה הממשלה והוצגה בהתרגשות רבה, נחשבת להצהרה בלבד שלא מעוגנת בחקיקה. בממשלה מקווים כי לא יתבזו בדיונים החשובים שייערכו בסקוטלנד.
בארגון הסביבה אדם טבע ודין סירבו להתרגש היום מההחלטה הממשלתית והזכירו הבוקר כי ישראל לא עומדת עד כה בשום יעד שהציבה לעצמה בנושא צמצום זיהום האוויר והמאבק במשבר האקלים. הם בחרו להתמקד במה שלא מופיע בתוכנית – הצעת חוק מחייבת. "הפיל בחדר שלממשלה נוח להתעלם ממנו, הוא הכשלת משרד האנרגיה את קידום חוק האקלים" האשימו ראשי הארגון. בהודעת אדם טבע ודין הוסבר כי "החלטות ממשלה לא יכולות להחליף חוק! ללא חוק, מדובר בהצהרות חסרות תוכן ובתכניות שאין כל חובה לקיים. בישראל, קיימות ערימות של החלטות ממשלה בעניין משבר האקלים שאינן מיושמות כי אין חובה משפטית ליישם אותן. הן לא מחייבות ממשלות ושרים עתידיים והן בדיוק הדרך העקומה והבלתי אפקטיבית להתמודד עם משבר האקלים".
בארגון מזהירים: "לבנט צפויה מבוכה גדולה בגלזגו כשאל מול המדינות המפותחות החזקות שאימצו חקיקת אקלים כבר לפני שנים, הוא יגמגם באמצעות עוד החלטת ממשלה שתצטרף לאחיותיה הנטושות".
מומחי בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנו את התוכנית הממשלתית והם לא משוכנעים שזו תאפשר לתת מענה לסוגיות מרכזיות של משבר האקלים בארץ. "לא ראינו בתוכנית התייחסות לחברות הנפט והגז ואמירה ברורה על כך שהממשלה תקפיא פרויקטים עתידיים של חיפושי גז ונפט" אומר ד"ר אבנר גרוס, מומחה לשינויים סביבתיים גלובליים. לדבריו, בעוד משקיעה הממשלה באנרגיה מתחדשת ומבקשת להפחית פליטות, היא לא פועלת כדי לעצור מהלכים מזהמים עתידיים.
ביום שלישי אחר הצהריים צפוי מבקר המדינה לפרסם דו"ח חמור שעקב אחר פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים ובחן במשך חודשים ארוכים את פעילותם של עשרות משרדי ממשלה וגופים ממשלתיים וציבוריים בסוגיית ההיערכות הלאומית למשבר האקלים. הדו"ח צפוי לעורר סערה ולהציב תמרור אזהרה על העשייה הלא מספקת של ממשלות העבר בכל הקשור להיערכות להתמודדות עם שינויי האקלים. בממשלת בנט מקווים כי התוכניות העתידיות שהציגו יספקו את ארגוני הסביבה הנאבקים שישראל תפעל בצורה נחרצת יותר לצמצום השימוש בדלקים מזהמים.
"המשלחת הישראלית הולכת להתבזות בגלגזו" סובר יוסף אברמוביץ, יזם ופעיל סביבה, מחלוצי האנרגיה הסולארית בישראל. לדבריו, "החלטות הממשלה של היום, אף על פי שהן צעד חיובי, הן לא עונות כלל לדו"ח המבקר הצפוי להתפרסם בהמשך השבוע. הן מעט מידי ומאוחר מידי". אברמוביץ, בעליה של קרן אנרגיה גלובל וממייסדיי חברת ערבה פאואר ((Arava Power שהקימה בישראל בקיבוץ קטורה את "קטורה סאן", החווה הסולארית הראשונה שחוברה לרשת החשמל טוען כי "אין שום החלטה משמעותית בממשלה לאור מצב החירום והאיום משינויי האקלים. ישראל מגיעה לכנס האקלים בגלגזו בלי יעדים ובכלל בלי יעדים שאפתניים. אנחנו מחוץ לקונצנזוס הבינלאומי בנושאי אנרגיות מתחדשות".
