השר גדעון סער פרסם אמש (ג') את תזכיר "חוק נתניהו", האוסר להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים. מלבד ההתנגדות החריפה שנרשמה מצד האופוזיציה, גם בקואליציה יש כאלו שלא ששים להעברתו.
ראש הממשלה נפתלי בנט טרם מסר את עמדתו, אך בחודש אוגוסט האחרון העניק לסער אור ירוק להתקדם בנושא. בעבר אמר ראש הממשלה למקור ראשון כי הוא מתנגד לחוק. "אני אומר באופן חד משמעי – אנחנו נתנגד לחוק שראש ממשלה לא יוכל לכהן תחת כתב אישום. אני מתנגד עקרונית למצב שבו אדם בודד יכול להפיל ראש ממשלה".
המתנגדת הראשית לחוק היא השרה איילת שקד, לצד ח"כים נוספים מימינה. "אני מתנגדת להצעת החוק הזו. אני לא חושבת שיועץ משפטי לממשלה צריך להכריע מי עומד בראשות הממשלה. סיכמנו לא לעסוק בזה עד התקציב ואז נכריע", אמרה שקד בוועידת השלטון המקומי. עם זאת, לשקד אין אצבע בכנסת מאחר שהיא התפטרה במסגרת החוק הנורווגי, ובכלל, האפשרות של ימינה להצביע נגד החוק – קלושה.
גם ברע"מ טרם הודיעו על תמיכה בחוק, והם נתונים תחת לחצי הליכוד ששומרים על קשרים הדוקים, אך סביר להניח כי במידה ויקבלו את דרישותיהם, הללו ירדו מהתלבטותם ויתמכו גם כן.
למעשה, תזכיר החוק מתקן את חוק-יסוד: הממשלה. על פי ההצעה, ח"כ שתלוי ועומד נגדו כתב אישום לא יהיה כשיר להרכיב את הממשלה אם הואשם בעבירה שהעונש הקבוע לה הוא למעלה משלוש שנות מאסר. עם זאת, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יוכל להתיר את הטלת המנדט על אותו ח"כ במידה ויקבע כי בנסיבות העניין אין עם העבירה קלון.
לפיכך, ח"כ שיש נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה למעלה משלוש שנות מאסר, ויש בה קלון – לא יוכל, לקבל את מלאכת הרכבת הממשלה מנשיא המדינה, לא ייכלל בהצעה להבעת אמון בממשלה חדשה ולפי הנוהל בשנים האחרונות הוא גם לא יושבע כראש הממשלה החלופי.
אולם, תחולת החוק תהיה רק החל מהכנסת ה-25 כך שהיא לא תחול על הכנסת הנוכחית בה יכולים להתקיים חילופי שלטון, גם ללא יציאה לבחירות. כעת הופץ נוסח החוק למשך 21 יום להערות הציבור, לאחר מכן יעלה לוועדת שרים לחקיקה ויתקדם כהצעת חוק ממשלתית עד להשלמתו. גם לכך ייקחו בזמן המוערך כקצר ביותר עוד שלושה חודשים.
