מאז גילוי מאגרי הגז הטבעי הראשונים מול חופי אשקלון בראשית שנות האלפיים, התגלו שישה מאגרים גדולים נוספים בין השנים 2013-2009 – "תמר", "תמר דרום-מערב", "דלית", "לוויתן", "כריש" ו"תנין". כדי להסדיר את חלקה של המדינה ברווחי הגז, חוקק באפריל 2011 חוק מיסוי רווחי נפט, הקובע שמיזם גז ישלם היטל על רווחי נפט. כספי ההיטל על הרווחים יועדו למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות ולשיפור המצב הכלכלי של מדינת ישראל ואזרחיה.
מתווה הגז שאישרה הממשלה ב-2015, נועד להסדיר את לוחות הזמנים לפיתוח המאגרים, את הבטחת היתירות באספקת הגז, ואת שינוי מבנה הבעלות על זכויות הגז. בגלל מיעוט הגופים שהחזיקו בזכויות לחיפוש גז טבעי והפקתו, ונוכח עלויות ההשקעה הגבוהות, נוצרו מונופולים ובעלויות צולבות בהחזקת מאגרי הגז. בשנים 2015-2011 פעלה רשות התחרות למול מחזיקי הזכויות לחיפוש הגז והפקתו, כדי להגיע להסכמה על המגבלות שיחולו עליהן וכדי שהתחרות בתחום לא תיפגע. הדבר גרם לעיכוב בפיתוח המאגרים, שלא התקדמו בגלל היעדר ודאות רגולטורית, ומתווה הגז נועד להסדיר את המצב, ולהבטיח את פיתוח ואספקת הגז.
משרד מבקר המדינה בדק את יישום מתווה הגז ואת התועלות שהושגו בעקבות יישומו. הוא מצא כי חלק מהמטרות שלשמן גובש מתווה הגז אכן התקיימו: שלושה מאגרי גז פותחו ובמהלך 2022 צפויות לפעול שלוש כניסות נפרדות המחוברות למערכת הגז הארצית. נוסף על כך, מפעיל נוסף יתחיל לספק גז למשק ובכך תצומצם הריכוזיות ותשתפר במידה רבה היתירות במשק הגז. עם זאת, מבקר המדינה קובע כי עדיין ישנן החזקות צולבות בין מחזיקי הזכויות במאגרי הגז ויש מפעיל אחד לשני המאגרים, מה שעלול להביא לכדי חשש לפגיעה בסעיפי חוק התחרות שלא קיבלו פטור במסגרת מתווה הגז.
מאז שנת 2004 ועד שנת 2020 הכנסות המדינה מתמלוגים מגז ומנפט עמדו על 7.8 מיליארד שקלים. בין השנים 2018-2011, ההכנסה ממס הכנסה (כולל תוספת מיסוי בשל שומות רשות המיסים) עמדה על 4.2 מיליארד ש"ח. עם זאת, התחזיות לגבי "קרן העושר" לא התממשו. על פי תחזית שנמסרה ב-2013 נגיד בנק ישראל דאז, בקרן היו אמורים להצטבר כ-3.9 מיליארד דולרים (כ-12.8 מיליארד ש"ח), אך בפועל נצברו בקרן נכון ליוני 2021 741 מיליון ש"ח בלבד. בראייה עתידית, מדינת ישראל צפויה לקבל 200 מיליארד ש"ח מהיטל רווחי משאבי טבע עד לשנת 2064, ו-57.4 מיליארד ש"ח מתמלוגים מגז ומנפט.
מבקר המדינה מצא כי אף על פי שעבר יותר מעשור מיום שהתגלו מאגרי הגז הטבעי, הרגולטורים העיקריים האחראים על פיתוח משק הגז ושמירת האינטרסים הכלכליים של המדינה לא הצליחו לגבש כללים לשיתוף פעולה ביניהם. חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע קובע ארבעה נושאים שבהם פקיד השומה מחויב להתייעץ עם הממונה במשרד האנרגיה, לפני שהוא קובע קביעות שונות שיש להן משמעות לעניין מקדם ההיטל או ההיטל החל על מיזם נפט. נמצא כי עד תום מועד הביקורת לא הוסדר אופן מסירת המידע בין משרד האנרגיה לרשות המיסים. משרד האנרגיה לא נקט את הצעדים הנדרשים לצורך מסירת המידע ושיתוף הפעולה ביניהם למרות פניות רשות המיסים לאורך השנים 2020-2016. כמו כן, משרד האנרגיה לא המציא לרשות המיסים מסמך כתוב ובו התנאים שעל מיזם נפט לעמוד בהם ביחס להכרה על תגלית, התנאים ונהלים למתן אישור החזקה וכן מידע שביקשה רשות המיסים לגבי אחת החזקות. לכל אלו עשויה להיות השפעה על הקביעות הרלוונטיות לחישוב מקדם ההיטל ועל מועד והיקף ההיטלים שהמיזם יידרש לשלם בפועל.
עוד מצא המבקר כי על אף שמאגר הגז הטבעי לוויתן התגלה ב-2010, משרד האנרגיה הכריז רשמית על התגלית רק ב-2014. כתוצאה מכך, רשות המיסים קבעה תאריך מאוחר לתום תקופת החיפוש, והשפיע על הגדרת ההוצאות הזכאיות להטבות כמשויכות לתקופת חיפוש, סכומים המגיעים למאות מיליוני שקלים. המשמעות של הרישום מאוחר היא אובדן הכנסות לקופת המדינה ודחייה של התשלומים לקרן העושר.
עוד מציין מבקר המדינה כי משרד האנרגיה לא בדק את ההתפתחויות שהיו בעולם בשנים האחרונות בכל הנוגע למיסוי מאגרי גז והיכן ממוקמת ישראל לעומת מדינות אחרות. בנוסף, רשות התחרות שאחראית לשמירה על התחרות במשק לא התייחסה לשאלה אם ההסכם שנחתם בין חברת החשמל ושותפות "לוויתן" פוגע בתחרות, או אם הוא עומד בתנאים שנקבעו במתווה הגז.
מבקר המדינה ממליץ כי על משרד האנרגיה ורשות המיסים לפעול בשיתוף פעולה להפחתת הבירוקרטיה וייעול הבקרה על חלקה של המדינה ברווחים. על פי מבקר המדינה למשק הגז השפעה ניכרת על הכלכלה, על התעשייה, על הביטחון האנרגטי ועל החוסן המדיני של ישראל. לפיכך משרד האנרגיה, רשות המיסים, רשות התחרות ואחרים צריכים לפעול בשיתוף פעולה בתחומים הרלוונטיים, כדי להבטיח את מיצוי הפוטנציאל הטמון במשאב זה, לרבות לצורך הגדלת העושר של הקופה הציבורית.
