מושב החורף של הכנסת נפתח ביום שני בישיבת מליאה חגיגית, וראש הממשלה נפתלי בנט סימן בנאומו את חיזוק הגולן כיעד חשוב בעבודת הממשלה. "נקדיש תשומת לב לרמת הגולן, כדי להגדיל את ההתיישבות בה", התחייב.
על הדרך להרחבת ההתיישבות קיימת מחלוקת בין גופי הממשלה. ברשות מקרקעי ישראל הכריזו שבכוונתם להקים שני יישובים חדשים בגולן, מדיניות התואמת לזו שהצהירה שרת הפנים איילת שקד, הזוכה לתמיכת המועצה האזורית בגולן. מנגד סבור שר הבינוי והשיכון זאב אלקין שיש לחזק את ההתיישבות הקיימת ולעבות אותה. במועצה המקומית קצרין מאמינים שזו המדיניות שנכון להוביל.
בחודש יולי האחרון החלה שנת ה־55 להתיישבות הישראלית ברמת הגולן. צפיפות האוכלוסין ברמה היא הנמוכה ביותר בישראל, כ־40 תושבים לקמ"ר, ובמועצות המקומיות שם מקווים שהממשלה תקיים את ההבטחות להכפלת ההתיישבות היהודית.
מחר, ה' במרחשוון תשפ"ב, 11 באוקטובר 2021, יקיימו מערכת מקור ראשון, המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין ועידה ראשונה מסוגה בגולן, לכלכלה ולפיתוח אזורי, שתתכנס במתחם רוח הגולן ביישוב חספין ותבקש להציב על סדר היום של מדינת ישראל את אתגרי הפיתוח והכלכלה של הגולן, ואת הפתרונות שהמדינה, התעשייה והתושבים מציעים.
בוועידה צפויים להשתתף נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה נפתלי בנט, שרים, אישי ציבור, אנשי כלכלה ותעשייה, יזמים ועוד. מטרת הוועידה להציב בראש סדר העדיפויות הלאומי את פיתוחה ושגשוגה של רמת הגולן, ולהציג חזון עתידי הרואה בה נדבך מרכזי להתעצמותה הכלכלית והאזורית של מדינת ישראל. לדברי מנכ"לית מקור ראשון מוריה שלום, פוטנציאל של פיתוח הגולן למדינת ישראל הוא עצום, ולעיתים נראה שיש כאן פספוס אדיר ברמה הלאומית. "ההחלטה לקיים ועידה כלכלית ראשונה ברמת הגולן היא אמירה וקריאת כיוון לממשלת ישראל, ליזמים, לאנשי תעשייה וכלכלנים ועוד", אומרת שלום. "בוועידה נשים על השולחן את כל הנושאים שעשויים, באמצעות קבלת החלטות נכונה, להצעיד את רמת הגולן קדימה בשנים הבאות".
הקונצנזוס הנרחב שהתיישבות בגולן נהנית ממנו, כפי שעולה גם מסקר מכון "דיירקט פולס" שנערך בהזמנת מקור ראשון ומופיע בגיליון המיוחד המצורף לעיתון, לא מותיר שאלה על הלגיטימיות של הריבונות הישראלית במרחב. לאחר עשור של מלחמת אזרחים בסוריה, ברור לכול שאין עוד סכנה ממשית לנסיגה מהרמה. בעקבות ההכרה האמריקנית בריבונות ישראל ברמה, רבים סבורים כי זוהי נקודת המפנה שאמורה לעורר את רשויות המדינה להגשים את החזון שממשלות ישראל התוו לגולן.
כיום מתגוררים ברמה כ־50 אלף תושבים, פחות ממחציתם יהודים שגרים ב־33 יישובים קהילתיים ובעיר קצרין, והשאר תושבי הכפרים הדרוזיים, בארבע המועצות המקומיות שבצפון הגולן. במועצה האזורית גולן ובמועצת קצרין מתווים תוכניות ענק לפיתוח ההתיישבות בשטחן וטוענים באופטימיות שהביקוש למגורים בגולן, במיוחד לאחר מגפת הקורונה שחיזקה את תחום העבודה מהבית, זינק בשנתיים האחרונות בכ־300 אחוזים.
אבל למרות הצהרות ממשלות ישראל על חשיבותה של רמת הגולן, בעשור שעבר גדלה אוכלוסיית רמת הגולן בפחות מ־4 אחוזים. לשם השוואה, נפת פתח־תקווה גדלה באותן שנים ב־6.6 אחוזים, ונפת חדרה גדלה ב־8.8 אחוזים. המצב הכלכלי ברמה אינו משופר. שיעור המשתכרים מתחת לשכר המינימום בגולן גבוה מהממוצע הארצי בכמעט אחוז, והשכר החודשי הממוצע למשרת שכיר ברמה נמוך ב־27 אחוזים מהממוצע הארצי.
יש גם נתונים חיוביים, המעידים על פוטנציאל צמיחה גבוה. ממוצע הזכאים לבגרות מבין תלמידי י"ב גבוה ב־10 אחוזים מהממוצע הארצי, ושיעור האקדמאים דומה לממוצע הארצי.
במהלך הוועידה יבקשו בכירי הממשלה ובראשם נפתלי בנט להציג את החזון הממשלתי ואת התוכניות המעשיות שלהם לפיתוח הגולן. חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה יציעו אסטרטגיה נכונה בעיניהם לחיזוק הגולן. בכירי המנכ"לים במשרדי הממשלה ידונו באתגרי הפיתוח הכלכלי של אזור הספר המרוחק ממרכז הארץ, ועל והדרך לאזן בין השמירה על האופי הקהילתי של האזור ובין הרצון להרחיב את היקף ההתיישבות.
נושא נוסף שיעלה בוועידה הוא חזון האנרגיה הירוקה בגולן, והחשש לפגיעה סביבתית. בכירי המשק מעולמות האנרגיה, התיירות, התעשייה והפיתוח ידונו בעידוד היוזמות המקומיות, במחוללי צמיחה ובמרחב ההזדמנויות הייחודי ברמה. בין שותפי הוועידה נכללים חברת האנרגיה הירוקה אנלייט, בנק הפועלים, פירות בראשית, יקבי רמת הגולן ועמותת רוח הגולן, לצד יזמים ואנשי עסקים מקומיים.
