השקט המתוח והשברירי נשמר בערים המעורבות בחודשים שאחרי מבצע שומר החומות, אבל המתח עדיין קיים באוויר. אחד הביטויים לכך הוא הזינוק שנרשם במשרד לביטחון פנים במספר הבקשות להיתר לשאת נשק אישי. בערים שהיוו את מוקד המהומות, בהן רמלה, לוד ועכו מדובר במספרים מפתיעים במיוחד.
בחודש ינואר, כחמישה חודשים לפני מבצע שומר החומות הוגשו משלוש הערים הללו יחד תשע בקשות לרישיון נשק, כך גם בפברואר שאחריו. במרץ הוגשו 10 בקשות, באפריל 11, ובמאי חלה עליה של פי 10 מתחילה השנה – עם 91 בקשות לנשיאת נשק אישי שהגיעו מתושבי רמלה, לוד ועכו. לשם השוואה, בשאר חלקי הארץ חל גם כן גידול במספר הבקשות, פי שישה מהימים שקדמו לפרעות. גם בחודש יוני הורגש הביקוש הגבוה עם 85 בקשות, וביולי 25.
רק השבוע ברמלה נופץ והובער אוטובוס, ובאותו המקום רוססו כתובות תמיכה בארגוני טרור, באחת מהן נכתב "גדודי חללי אל אקצא – הנקמה תבוא".
בדיון שנערך בוועדת ביטחון הפנים של הכנסת בשבוע שעבר השתתף גם ראש עיריית עכו, שמעון לנקרי שאמר כי תחושת הבטחון בעיר צריכה שיקום. לדבריו "הביטחון ירד, אני כראש עיר מסתובב עם גוש בגרון. השקט חוזר, אבל אנשים חשים חוסר ביטחון. אחרי הרבה שנים של הזנחה צריך להתכנס ולהגיד עד כאן. העצורים משוחררים, הענישה חלשה. צריך לעשות שינוי משמעותי בתחום בזה. האירוע הבא יהיה פי אלף יותר חמור אם המצב לא ישונה עכשיו". עוד אמר לנקרי כי "המשטרה מאד מתאמצת, רוצה ועושה. אבל בישראל יש משטרה אחת ל-ארבעה או חמישה מיליון תושבים, היא לא מתאימה למדינה. משטרת ישראל חייבת אמצעים מתאימים להתמודד ב-2021 עם כל אתגריה".
מאיר ליוש, תושב לוד שנכח בוועדה שיתף בחוויותיו מהפרעות והסביר על החשיבות שביכולת האזרחים להגן על עצמם. "מדינת ישראל נעדרה מהמהומות ואנחנו הגנו על הבית שלנו", הוא אמר, לא היינו מסוגלים לצאת מהבית, אני ואשתי לא ישנו ארבעה לילות, ואז כשהחל ירי הטילים מעזה אנחנו נכנסנו לממ"ד ולא היה לנו מושג מה קורה מחוץ לבית. הפורעים היו יכולים להגיע לחלונות הבית ולזרוק בקבוקי תבערה פנימה. זו הייתה הסיטואציה ב'שומר החומות'. אני לא יודע אם בפעם הבאה באמת יגנו עליי, ואני אומר עכשיו: בפעם הבאה אעשה הכול כדי להגן על בנותיי, על אשתי ועל שכניי. לוד זה הבית שלי, אני לא מתכוון לעזוב את המקום הזה בשום מצב".
בדברים שאמר השר לביטחון פנים עמר בר-לב לפני כשלושה שבועות הוא התייחס לסוגיית נשיאת הנשק בקרב אזרחיים פרטיים, ואמר בדיון בכנסת כי בעיניו יש להמשיך את המצב הקיים בו כל אזרח אשר במסגרת שירותו הצבאי עבר הכשרת רובאי 07 יוכל לקבל את ההיתר, אך בר-לב סייג את דבריו ואמר כי יש לבצע "צמצום תפוצת כלי ירייה בקרב מי שאינו מיומן במקביל למקצוע השימוש בהם בקרב בעלי רישיון", וכי הנושא יעלה לדיון.
יו"ר ארגון "בצלמו" יהודה פואה שקיבל אליו את הנתונים המצביעים על עלייה משמעותית בבקשה לנשק אומר כי "עצוב ומקומם שתושבי הערים המעורבות גילו שמשטרת ישראל אינה שומרת על ביטחונם והם מתחננים לנשק אישי. סירוב המשטרה למסור פרטים מדויקים ופילוח מספר בקשות הנשק לפי ערים – מראה שבמקום שהמשטרה תתאמץ לשקף לציבור את המציאות היא מתאמצת להסתיר את המציאות מהציבור".
