בפתח הדברים אדגיש כי דיווחי התקיפות עליהם אכתוב בטור זה, מיוחסות לישראל על פי פרסומים זרים.
זו לא הפעם הראשונה שהרוסים "מתערבים" בדיווחים על תקיפות בסוריה המיוחסות לישראל. בסוף השבוע התרחשה תקיפה נרחבת בבסיס חיל האוויר הסורי T-4 שבמחוז חומס שם הופצצו, על פי הדיווחים, מחסנים של כלי טיס איראנים שהיו בדרכם ללבנון ושישה חיילים סורים נפצעו. המטוסים שתקפו את הבסיס, כך עולה מהדיווח, הגיעו מאזור תנף, הסמוך לגבול עם ירדן ועיראק.
זו לא הפעם הראשונה שהבסיס הזה, שהיה בעבר תחנת מעבר של האיראנים בדרך ללבנון, מותקף. ישראל מכירה היטב את הגזרה ורשמה שם הצלחות רבות, כשעל חלקם מעולם לא לקחה אחריות.
כאמור, לאחרונה אחרי התקיפות הרוסים מפיצים דיווחים משלהם באשר לתוצאות. על פי הדיווח אתמול (שבת), ברוסיה טענו כי מרבית הטילים שנורו בתקיפה יורטו בהצלחה וכי כתוצאה מהירי נגרם לבסיס נזק קל ותו לא. עם זאת, הם מאשרים את הדיווחים הסוריים על הנפגעים בתקיפה.
כשמנסים להבין מה גורם לרוסים להתערב בדיווחים, צריך לחזור קצת לאחור ולנסות להבין מה בעצם הם עושים למען אסד בכל הקשור להגנה. רוסיה מעוניינת לספק לאסד הגנה טובה יותר אולם הקשר שלה עם ישראל הוא זה שבולם את המהלך. בעבר רצו במוסקבה לספק לסוריה מערכות הגנה מתקדמות יותר כמו ה־S400. אולם מאמצים רבים, בעיקר בשיח בארבע עיניים בין ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לבין ולדימיר פוטין, מנעו את המהלך.
לאחר התקרית בה הופל מטוס רוסי, אירוע דיפלומטי קשה ביחסים בין שתי המדינות, היה נדמה שישראל הולכת לספוג מכה אנושה וכי מערכות ההגנה האוויריות המשוכללות בדרך לאסד. אך גם הפעם, לאחר מאמץ דיפלומטי חסר תקדים, שוכנע פוטין להמתין עם המהלך. עד היום רוסיה לא סיפקה לאסד את המערכת המשוכללת, אך בחיל האוויר הבינו שהתמודדות עם המערכות הללו זו רק שאלה של זמן והם לומדים להתמודד עימה.
בחודשים האחרונים נדמה שרוסיה מנסה בכל הכוח למכור את מרכולתה, בתחום ההגנה האווירית, לעולם, וכשמחפשים "מגרש משחקים" מבצעי אין מקום טוב יותר מאשר המזרח התיכון לכרטיס ביקור יעיל. דיווחים כוזבים מופצים ממוסקבה במטרה להאדיר את מערכות ההגנה האוויריות הלא כל כך משוכללות שמכרה לאסד במטרה להעלות את מניותיה. בישראל אגב, מאשרים את הדברים ואומרים כי לדיווחים הרוסיים על הצלחות של יירוט אין שחר, וכי במקרה הטוב מדובר באחוזי הצלחה בודדים – יירוט אחד על כל 20 טילים שמשוגרים למטרה.
בדיפלומטיה צריך לדעת לספוג דיווחים כוזבים של מעצמות שזקוקות לחיל האוויר הישראלי כדי לפרסם את תוצרתן, גם אם זה אומר שיש מי שקונה את הבלוף הרוסי.
