למסתכל מהצד, פתיחת כנס החורף אתמול (ב') הייתה יכולה להיראות כמו יום שבשגרה. האווירה החגיגית ששוררת לא פעם במסדרונות לאחר חופשה ארוכה, נפקדה הפעם מהמקום. מלבד חיוכים וחיבוקים במפגשים בין חברי כנסת, עוזרים ויועצים שלא התראו כמה זמן, היתר נותר כרגיל, המשך ישיר לכנס הקודם: הקואליציה שמבקשת להוכיח יציבות והאופוזיציה שמאתגרת אותה.
לקראת העימות המרכזי של המושב – העברת התקציב – נדרש שר האוצר להגיע לוועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושנר מסיעתו ולפרט בפני חבריה את הסעיפים, כאשר לטענתו מדובר ב"תקציב הכי חברתי שאושר אי-פעם בכנסת". האמנם? גם כאן, העימותים מהכנס הקודם המשיכו, רק הפעם הם היו בתוך הקואליציה. ח"כ נעמה לזימי ממפלגת העבודה תקפה: "התקציב רחוק מלהיות חברתי, אני לא אדברר את המסר הזה. לא יכולנו להשפיע דרמטית על התקציב".
גם המלחמות בין ישראל ביתנו והחרדים המשיכו באופן ישיר. חברי כנסת מש"ס הפצירו בליברמן לחזור בוא מהאמירה שהשמיע נגד החרדים בבחירות, לפיה "ישלח אותם על מריצה למזבלה טובה": "אני רוצה לדעת אם להזמין לך מריצה לבחוץ", אמר לו ח"כ ינון אזולאי. ליברמן סירב להיענות לדרישתו "לחזור בו מהמריצות", ובסוף כינה את חברי הכנסת שקרנים.
במהלך ישיבת סיעה בהמשך היום, הגדיל ליברמן לעשות כשהבהיר כי אין היתכנות להכנסת החרדים לקואליציה. "לאחרונה שמעתי כל מיני דיבורים על הרצון של כמה גורמים בקואליציה לצרף את ש״ס ויהדות התורה. אם זה קורה – אנחנו לא נהיה שם". מהאמירה הזאת התנערו כמה מחברי הקואליציה בראיונות לכלי התקשורת החרדים.
את המחלוקות הפוליטיות בתוך הקואליציה אנחנו מכירים, כל אחד מושך לצידו, ואפילו ביום הזה הן רק הלכו והתרבו. השר גדעון סער כינה את פגישת מרצ עם אבו מאזן ברמאללה "מיותרת" והשר יאיר לפיד נזף בח"כים שמאתגרים את הממשלה: "תתאפקו עוד כמה שבועות, תפסיקו עם המריבות בטוויטר. כל אחד מושך לכיוון שלו ומתנהג כאילו הממשלה מובנת מאליה, זו התנהגות לא אחראית".
יו"ר רע"ם מנסור עבאס ככל הנראה לא שמע את לפיד, שכן זמן קצר לאחר מכן הציב את דרישות סיעתו, שלא מתיישרות עם עמדת הממשלה. למשל, הכרה ביישובים בלתי חוקיים, תקציבים לפיתוח כלכלי וחברתי וכיסוי חובות לערים ערביות, בנוסף לשינוי מהותי בתחום האכיפה, כך שלא יוטלו קנסות.
ובאמצע, הפוגה. יו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי, אירח את ספורטאים המצטיינים של ישראל מהמשחקים האולימפיים בטוקיו: לינוי אשרם, תמנע נלסון-לוי, ארטיום דולגופיאט, איאד שלבי, מרק מליאר, עמי דדאון ומורן סמואל. "איחדתם את כל מדינת ישראל", אמר יו"ר הכנסת. "בזכותכם שכחנו ממחלוקות פוליטיות ומההבדלים בינינו".
ובחזרה לאקשן. את הישיבה לציון פתיחת המושב פתח מיקי לוי כשהוא קורא לאופוזיציה להשתלב בעבודת הכנסת והפסיק להחרים את הוועדות. בנוסף, בהמשך המסורת בתפקיד, התחנן בפני חברי הכנסת שישמרו על לשון נקייה ומתורבתת במשכן, אמירה שהופנתה לשני הצדדים.
בשונה מהדיון הקודם, אז נרשם עימות ארוך, צעקני ובוטה בין בנט לנתניהו, הפעם השניים כיבדו אחד את השני ובעיקר ניסו להשתמש כל אחד בכוחו. נתניהו נאם דקות ארוכות בעזרת פאנצ'ים חדים, מצחיקים וקליטים, ביקר את ההתנהלות בקורונה ("הממשלה הזאת מכילה, התקשורת מאכילה ואזרחי ישראל אוכלים אותה") גיבה את בכירי משרד הבריאות נגד הממשלה ("במקום להתעמת עם חמינאי – התנפלת על שרון-אלרעי") ותקף את ההתנהלות מול איראן.
בנט, לעומתו, הקפיד על נאום רשמי, השתמש בכובעו כראש הממשלה וחשף מידע מסווג על המבצע להשגת מידע על גורלו של רון ארד. כיאה, לחבריהם בקואליציה ובאופוזיציה, בנט ונתניהו ניסו כל אחד לנצל כמה שיותר את היתרונות שלו – על חשבון השני.
אגב, ספורטאי האולימפיאדה נכחו במליאה בזמן הנאומים, אולם עם הישמע מבול הצעקות והקריאות, החליטו שלא להמשיך ופינו את עצמם מהמקום. נדמה כי לא מעט מיושבי המליאה היו שמחים להצטרף אליהם.
