נפלתם קורבן להונאה מסוג "פישינג"? הודעה שהוציא הבוקר (ג') משרד המשפטים, מעלה כי גם במקרה כזה, חברות האשראי והבנקים מחויבים להשיב לכם את הכספים שנלקחו מכם במרמה.
על פי ההודעה שהוציא משרד המשפטים, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, גם במקרים של הונאות במסגרתם נעשתה התחזות למי שהנפיק את אמצעי התשלום, חוק שירותי תשלום מגן על הלקוחות, ומשית את האחריות על חברות כרטיסי האשראי והבנקים.
את ההודעה הוציאו במשרד המשפטים בשל העלייה הגוברת במקרי התחזות והונאות מסוג פישינג (Phishing). במסגרת הונאות מסוג זה, מוציאים עבריינים מאנשים תמימים, בעיקר מבוגרים, את פרטי כרטיס האשראי, או דרכי גישה לחשבון הבנק, או אופציית גישה לאמצעי תשלום דיגיטלי. באמצעות אותם פרטי מידע, נגנבים מלקוחות רבים כספים בסכומים של מאות, אלפי ועשרות אלפי שקלים.
בעקבות פניות שהתקבלו בפיקוח על הבנקים הוכנה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, חוות דעת המבהירה כי במקרים של גניבה או שימוש לרעה בפרטי אמצעי התשלום של לקוחות, על נותן שירותי התשלום לשאת באחריות ולהשיב ללקוחות את הכספים שהוצאו מהם במרמה.
על פי חוק שירותי תשלום שנכנס לתוקף לפני שנה, באוקטובר 2020, הכלל הוא כי הלקוח אינו אחראי לשימוש לרעה לאחר שנמסרה מצידו הודעה על גניבה, אובדן או שימוש לרעה, ואילו עד למועד מסירת ההודעה חל הסדר של השתתפות עצמית מוגבלת. כמו כן, נקבעו חריגים מצומצמים להסדר ההשתתפות העצמית המוגבלת של הלקוח. הסדר האחריות נועד להגן על הלקוח במקרים של גניבה ושימוש לרעה באמצעי התשלום.
מדובר בחוק חדש שהחליף את חוק כרטיסי חיוב בחוק מתקדם וחדשני, שנועד להגן על הצרכן בעת השימוש באמצעי תשלום מתקדמים. החוק החדש ביקש להרחיב את תחולת ההגנות הצרכניות שהיו קיימות קודם לכן בחוק כרטיסי חיוב לכלל אמצעי התשלום, ולהתאים אותן לאמצעי התשלום המתקדמים ולסיכונים השונים. ההסדר נועד לתמרץ את נותן שירותי התשלום לעצב את אמצעי התשלום באופן שמתמודד עם הונאות, שיידע לזהות הונאה ולפתח כלים להתמודד איתה ושיישא בנזק שלה.
עו"ד רני נויבאור ועו"ד לירון מאוטנר לוגסי שניסחו את חוות הדעת, כתבו כי ההסדר בחוק הינו הסדר ביטוחי ולא הסדר נזיקי רגיל, ועל כן אין לבחון בו את התרשלות הלקוח או את האשם התורם שלו. עוד נכתב כי יש לפרש את הסדר האחריות בחוק בצורה מרחיבה לטובת הלקוח וזאת כדי להגשים את תכליתו – הגנה על הלקוחות.
לבסוף נכתב כי "לאור האמור אנו סבורות כי יש לפרש את החוק כך שגם בנסיבות במסגרתן מסר הלקוח לגורם שהתחזה בפניו כנותן שירותי תשלום את הרכיב החיוני שבאמצעי התשלום, הלקוח זכאי ליהנות מהסדר האחריות שבסעיף 24 לרבות האחריות המוגבלת".
