בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בחודש האחרון בחורבת חיה (חייא) הסמוכה לישוב איתמר בשומרון נמצאו ממצאים רבים, כשהמפתיע והמיוחד מבניהם הוא מטבע כסף מהתקופה החשמונאית. בנוסף נמצאו בחפירות בית בד, מחסן מפואר, מקווה טהרה, כלי בישול ועוד. בעקבות הצלחת החפירה מתוכננים ימי חפירה נוספים אחרי החגים.
החפירות נערכו בידי משלחת מטעם המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בהשתתפות סטודנטים מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללה האקדמית הרצוג, ומתנדבים. מועצה אזורית שומרון תקיים פרויקט מיוחד של חפירות ארכיאולוגיות במקום בשיתוף בני נוער מהשומרון.
בזכות הממצאים שנתגלו ניתן להגדיר כי מדובר בישוב כפרי שהגיע לשיאו בסוף תקופת הבית השני ובתקופה הרומית, אם כי לא ברור האם מדובר בהתיישבות יהודית או שומרונית, שכן מקוואות טהרה שנחשפו במקום מאפיינים אוכלוסייה יהודית ושומרונית כאחד ועל כן אינם מסייעים להכריע בסוגיה.
בחפירה נחשפו מבנה גדול ולצדו מקווה טהרה, בית בד ומחסן מפואר בנוי אבני גזית עם סיתות שוליים, פרוטות חשמונאיות שנטבעו בירושלים, ומטבע רומי עשוי ברונזה שנטבע בשכם באמצע המאה השלישית לספירה ועליו דיוקן של הר גריזים.
אולם הממצא המעניין ביותר נמצא בשבוע האחרון לחפירה. מדובר במטבע כסף גדול, בעריך טטרדרכמה, שנטבע בעיר צור בתקופה החשמונאית בימי שלטונם של המלך הסלווקי דמטריוס השני, והשליט החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון. בנוסף, נמצא במקום מבנה נוסף הבנוי מאבני גזית גדולות מתקופת בית המקדש השני ובור מים חתום שלא נפתח מעולם, ובו חמישה כלים שלמים בני אלפיים שנה, הכוללים סירים ופך בישול.
ד"ר דביר רביב מנהל החפירה הארכיאולוגית תיאר את הממצאים כמרתקים, והוסיף כי "בשל התגליות והעניין שנוצר בסוף העונה אנו מתכננים שני ימי חפירה נוספים אחרי החגים", והודה לכל המסייעים בהפקת החפירות.
יוסי דגן, ראש מועצה אזורית שומרון ברך על הממצא המיוחד ואמר כי "השטח מדבר. הממצאים הארכיאולוגים המתגלים בשומרון מחזקים את ההתיישבות היהודית הנוכחית. אם למישהו היה ספק מי התהלך בגבעות האלה לפני אלפיים שנה, מי טיפח את הארץ, נטע כרמי זיתים ובנה כפרים, בא השטח ומוכיח – מקווה טהרה, מטבע חשמונאי. מרגש לדעת שאנו בונים היום יישובים במקום בו לפני אלפי שנים גרו אבותינו, ויכלו רק לחלום שהשומרון ימשיך ויפרח".
