איפה עובר הקו בין מחווה לבין צעד של ייצוב כלכלי? נסיעתו של שר הביטחון בני גנץ לפגישה עם אבו-מאזן ברמאללה, פגישה שכמוה לא התקיימה כבר 11 שנה, קיבלה את אישורו של ראש הממשלה נפתלי בנט. במהלך הפגישה סוכם כי ישראל תעביר לרש"פ הלוואת ענק בסך חצי מיליארד שקלים, שבעצם, מגשרת על הסכומים המקוזזים על פי חוק מכספי המסים המועברים לרש"פ, בשל התשלומים שמעבירה הרשות לרוצחי ישראלים ובני משפחותיהם.
בשיחה עם עיתונאים שנערכה כיממה לפני המראתו של בנט לוושינגטון בשבוע שעבר, שאלנו גורם מדיני האם ראש הממשלה קיבל דרישות מהאמריקנים לביצוע מחוות לטובת הפלסטינים. הגורם השיב כי הטרמינולוגיה של מחוות, אינה רלוונטית שכן לא מדובר על משא ומתן מדיני. "הפוקוס של ראש הממשלה הוא פוקוס כלכלי. שיפור המצב של כל תושב ותושב, בהינתן המצב בעזה ובהינתן המצב המאוד קשה של הרש"פ".
הגורם הוסיף כי המצב הכלכלי הקשה של הרש"פ, תלוי לא מעט בהתנהלות ההרסנית שלה עצמה. "אם לומר את האמת, הם אחראים לזה במידה רבה בעצמם. אפשר להחליט לשלם פחות לטרוריסטים ולפנות יותר כסף לתקציב, וגם לפטור את עצמם מ'טיילור פורס'" – החוק האמריקני המקזז סיוע לרש"פ על חשבון העברה לטרוריסטים, שקרוי על שמו של האזרח האמריקני שנרצח בפיגוע בעת ביקור בישראל. "אבל בסדר, אנחנו מכירים באתגר הכלכלי".
עם זאת, הדגיש הגורם, כי שהבהירו מסביבת ראש הממשלה גם הבוקר, כי משא ומתן מדיני עם הפלסטינים לא נמצא על הפרק. "ויתורים הם חלק ממשא ומתן מדיני, ומשא מתן מדיני פשוט אין. אין שום דבר שמתקרב או נראה כמו, או נושק או משיק למשא ומתן עם הפלסטינים. זה מגיע מכורח המציאות וגם מכורח זה שהממשלה הזו הוקמה על בסיס זה שמה שלא נפתר ב-70 שנה לא ייפתר עכשיו. האינטרס שלנו הוא שרמת החיים ביו"ש תעלה, והיציבות שם תישמר".
