בווילנה שבליטא, הושלמה בשבועות האחרונים חשיפתם של ארון הקודש ובימת בית הכנסת וארון הקודש של בית הכנסת הגדול אשר חרב לפני כ- 60 שנה בידי הנאצים והסובייטים. ממש הבוקר (ה'), בעת סינון האדמה שנחפרה מסביבת בימת התפילה של בית הכנסת, התגלה ממצא מרגש: "יד" עשויה כסף – תשמיש קדושה ששימש לקריאה בספר התורה.
בכך הגיע לשיאו פרויקט החפירות של משלחת החפירה הישראלית-ליטאית, אותה מנהל ארכיאולוג רשות העתיקות, ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן. כבר שש שנים המשלחת עובדת על חשיפת שרידי בית הכנסת הגדול.
בית הכנסת הגדול של וילנה, שנבנה במאה ה -17 בסגנון הרנסנס-בארוק, שכן ב"שולהויף" – מרכז יהודי גדול של לימוד תורה וקהילה. זה היה הלב הפועם של היהודות הליטאית, אשר כלל 12 בתי כנסת ובתי מדרש, בית מרחץ ומקוואות טהרה, את בניין מועצת הקהילה, דוכני בשר כשר, ספרייה מפורסמת בשם "שְטרָאשוּן", את בית המדרש של הרב אליהו, הגאון מווילנה, ועוד. מאות שנות קיום, באו לסיומן עם חורבנה של קהילת וילנה היהודית במהלך השואה. המקום נבזז ונשרף על ידי הנאצים, ובשנים 1956-7 שרידיו נהרסו כליל על ידי השלטונות הסובייטיים ובית הספר מודרני נבנה ופעל במקום.
צילום: יוחנן (ג'ון ) זליגמן, רשות העתיקות
לפני מספר שנים, ביקר ד"ר יוחנן (ג'ון) זליגמן בוילנה במסגרת טיול שורשים, וכך ניצת הרעיון לחשוף ולגלות את שנותר מהמתחם ומבית הכנסת.
לדברי יוחנן (ג'ון) זליגמן מרשות העתיקות ויוסטינאס ראקאס מחברת החפירות הליטאית, שבחפירתם השתתף צוות משולב של ליטאים, ישראלים וצפון אמריקאים, "כשהגענו לחפור את ארון הקודש ובימת בית הכנסת, שממנה קראו דורות של יהודים בספר התורה במשך 300 שנים ברציפות, התברר, למרבה הצער, כי ליבת בית הכנסת נפגעה מאוד בהרס הסובייטי. שני גרמי המדרגות המרשימים שנראים בבירור בתמונות הרבות מימיו הטובים של בית הכנסת נהרסו, אך גילינו עדויות לקיומם. בחזית ארון הקודש, נחשפה בחפירה רצפת 'טראצו' דקורטיבית המציגה דפוס של קרני השמש, שלא ידענו על קיומה. דפוס זה, תואם את הדפוס שמצאנו בשנת 2019 על ריצפת בימת בית הכנסת. בנוסף, הושלמה חפירת הבימה עצמה תוך כל חזית הבימה, כולל שרידיו המלאים של אחד מארבעה העמודים הענקיים שתמכו בגג בית הכנסת הגדול".
ארון הקודש, ששרידיו נחשפו בעונת החפירות שהסתיימה כעת, ואשר מופיע במלוא פארו בתמונות הרבות של בית הכנסת שופץ לאחר שריפה במאה ה-18– בתרומת ה"יסוד" – יהודה בן אליעזר (נ '1762 ).. 'היסוד' אף תרם את הבימה המעוטרת, שהייתה מבנה דו-קומתי, עם ארבעה עמודים קורינתיים ושמונה עמודים טוסקניים.
חפירת בית הכנסת הגדול בליטא היא מיזם משותף של רשות העתיקות, חברת החפירות הליטאית, קרן הרצון הטוב, והקהילה היהודית בליטא. לדברי אלי אסקוזידו מנהל רשות העתיקות, "הגילוי האחרון של חלקים מפוארים מבית הכנסת הגדול, מרמז על פוטנציאל לחפירה נוספת באתר, לקראת האפשרות המרגשת, להציג בעתיד את שרידיו."
