עוד משוכה בדרך להעברת תקציב: לאחר שלושה ימי דיונים, חוק ההסדרים, על הרפורמות הכלכליות־חברתיות הכלולות בו, אושר אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה לקראת קריאה ראשונה בכנסת. במהלך הדיונים נעשו שינויים בחלק מהרפורמות, כמו למשל החרגה של בעלי מוגבלויות מתשלום אגרת גודש בכניסה וביציאה מגוש דן, וכן שינויים ברפורמה לרישוי עסקים לדרישתה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.
עם זאת, הרפורמות המרכזיות בחוק הן גם אלה שנתונות במחלוקת ציבורית עזה, כולל בתוך הקואליציה, והדיונים עליהן בכנסת צפויים להיות סוערים במיוחד. הן כוללות את הרפורמה בענף החקלאות; הרפורמה לפתיחת המשק ליבוא מוצרי צריכה, שבמשרד הבריאות מתנגדים לה; הקמת רשות הרגולציה במשרד ראש הממשלה לפי חוק יסודות האסדרה; וחוק המטרו.
בהצבעה בוועדת השרים על הקמת רשות הרגולציה החדשה, השרים עיסאווי פריג' (מרצ) ונחמן שי (העבודה) התנגדו, והשרה אורית פרקש (כחול לבן) נמנעה.
עוד קודם להצבעה שיגרו בכירי מפלגות העבודה ומרצ מכתב בהול ובו דרשו שרפורמת הרגולציה תוסר מסדר היום של ועדת השרים לענייני חקיקה. שר הבריאות ניצן הורוביץ, שרת התחבורה מרב מיכאלי, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג והשר לביטחון הפנים עמר בר־לב ביקשו להסיר את תזכיר החוק מחוק ההסדרים, ולדון בו בנפרד.
לטענת ארבעת שרי השמאל, "החוק המוצע יוצר הפרדה מלאכותית בין אחריות לסמכות, פוגע ביכולת המשרדים ליישם את אחריותם בתחומים שהם אמונים עליהם, ומעביר את קבלת ההחלטות לגוף חסר מומחיות בתחומי התוכן הרלוונטיים, המעמיד לנגד עיניו שיקולים כלכליים על חשבון שיקולים מהותיים".
הוויכוח עשוי לחולל משבר קואליציוני בהמשך הדרך, שכן נציגי ימינה, ובעיקר סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה, מתעקשים להעביר את הרפורמה כלשונה. קארה, ממייסדי קבוצת "אני שולמן" של העצמאים ובעלי העסקים הקטנים, איים בעבר שלא יצביע בעד התקציב אם ההצעה לא תאושר.
תזכיר חוק יסודות האסדרה הוא תוכנית דגל של הממשלה, ומטרתו לטפל בבעיות הרגולציה העודפת בישראל. הקשיים בהקמת עסקים בישראל ובניהולם נובעים במקרים רבים מהתמודדות עם הבירוקרטיה המרובה והמורכבת.
הרפורמה המוצעת תהפוך את האגף למדיניות רגולציה, שנמצא כיום במשרד ראש הממשלה, ל"רשות רגולציה" בעלת סמכויות של רגולטור־על. משרדי ממשלה יחויבו להיוועץ ברשות, ובסמכותה יהיה לעכב התקנת כל רגולציה חדשה. תזכיר החוק אושר בסוף היום בוועדת השרים לחקיקה, אבל במפלגת העבודה הבהירו שמבחינתם אין זה סוף פסוק, והדיונים יימשכו בוועדות הכנסת.
המשרדים שיזמו את הרפורמה הם משרדי ראש הממשלה, המשפטים והאוצר, הנמצאים כיום בידי ראש הממשלה נפתלי בנט והשרים סער וליברמן. המשרדים שיצטרכו לציית לרגולטור־העל החדש נמצאים כרגע בידי מיכאלי, זנדברג, הורוביץ ובר־לב, שבמשרדיהם יושבים הרגולטורים החזקים ביותר: המשטרה, רשות הכבאות, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. הרשויות האלה אינן מעוניינות שיצֵרו את צעדיהן, וגם השרים לא ששים על כך שהחלטות שנמצאות כיום תחת סמכותם יידרשו לקבל אישור מרשות רגולציה השייכת למשרד ראש הממשלה.
גם על הרפורמה בחקלאות, שעברה כמעט ללא שינוי בוועדת השרים לחקיקה, צפויים מאבקים רבים בכנסת. במסגרת הרפורמה סוכם על סיום התכנון בענף הלול ופתיחתו לתחרות, ללא מכסות ייצור. למגדלים בענף ההטלה יינתן סיוע כספי. הרפורמה כוללת התייעלות והתחדשות של ענף הלול, ומעבר ללולים ללא כלובים, שיש להם יתרון בריאותי על הלולים הקיימים כיום אצל מגדלים רבים. ענף הצומח ייפתח גם כן לתחרות מחו"ל, תוך מתן מענקי חדשנות ופיתוח למגדלים.
בהנהגת החקלאים והמועצות האזוריות תקפו את החלטת ועדת השרים, והודיעו כי ימשיכו להיאבק בה בכל הכוח. "החלטת ועדת השרים לאשר את הרפורמה בחקלאות בתוך חוק ההסדרים, בלי להגיע להסכמות איתנו, היא בבחינת גרזן על צוואר החקלאות הישראלית". בהצבעה בוועדת השרים, השרה אורית פרקש מכחול לבן נמנעה מתמיכה בסעיף הרפורמה בחקלאות, והשר נחמן שי לא נכח. תומכים רבים של מפלגות העבודה וכחול לבן הם בני המגזר החקלאי.
במקביל נמסר שהנהלת הקואליציה שוקדת עם יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, שלטעמו חוק ההסדרים עמוס מדי, על צמצום היקפי החוק והוצאת חלק מהרפורמות הכלולות בו כעת.
הדיונים שיתקיימו בהמשך סביב החוק ומרכיביו ידרשו מסיעות הקואליציה להגיע להסכמות, וחלק מהרפורמות עשויות לעבור שינויים ניכרים בדרך או להיגנז לחלוטין.
