חוצות היוצר, ירושלים, יום רביעי, 20:25
מילה לפתיחה: הפער בין הדכדוך בעולם הדיגיטלי ובין ההתרחשות בעולם האנלוגי עמוק ומוחשי. בשעה שמונה נפתחות מהדורות החירום: יונית לוי במבט חמור סבר ששמור לימי מלחמה מדווחת על ישיבת הממשלה ופונה בדרמטיות אל פרופ' גבי ברבש, המפרט את מהלכי הממשלה הדרושים כדי לעצור את אסון הגל הרביעי. באותן דקות ממש, בכניסה למתחם חוצות היוצר בירושלים, משטח המזרקות עמוס ילדים מאושרים שקופצים במים. דתיים, חילונים וערבים, משפחות ורווקים, מהלכים רגועים ומחויכים. חלקם ימשיכו להופעה של אביתר בנאי מול קהל של אלפים. כשהממשלה החדשה בחרה להכיל את המתים, העם בחר בעצמו להכיל את החיים.
רינה אהרון, 57, מבשרת־ציון
אהרון אהרון, 60, מבשרת־ציון
על המפה: למה הצלם שלכם נראה לי כל כך מוכר? הוא מהטלוויזיה?
המצפן: אהרון: הטיפול בקורונה על הפנים. ביבי היה טוב יותר. הצבעתי ימין אגב, לא ביבי. בממשלה הקודמת הרגשת שסגר זה סגר, ועושים פעולות נחרצות. עכשיו הכול מבולבל.
רינה: כלום לא נראה החלטי. לא נראה שהם יודעים מה הם עושים, סיסמאות לחוד ומציאות לחוד. הם היו חכמים גדולים מחוץ לממשלה, אבל המציאות מסובכת.
תו השעה: רינה: לפעמים אני מתלבטת אם לצאת, אבל למקום פתוח – אני חושבת שזה בסדר. למרות שהיום במבשרת הודיעו לנו שאירועים בוטלו וזה לא נעים.
אהרון: אני חליתי. היה לא קשה וגם עשיתי חיסון. אבל הייתי מעדיף שיגידו לי מה לעשות. שיהיו נחרצים. תגידו סגר, נעשה סגר. עכשיו בלגן – תו סגול, תו שמח, רב־תו, לך תדע. בכל מקרה, כל עוד אין קריסה בבתי החולים – יאללה, נחיה כאילו זאת שפעת.
נתן סבן, 25, נחלאות
תהילה אביזדין, 23, נחלאות
על המפה: סגרנו היום על מקום לחתונה, עוד חודשיים בכפר־עציון. יש לך מסכה להביא לנו? אנחנו צריכים בשביל ההופעה. חשבתי שזה מרחב פתוח.
המצפן: תהילה: תאמין לי, לא זוכרת למי הצבעתי. התבלבלתי כבר. אבל מה זה משנה, גם אנשים שהצביעו משהו מסוים קיבלו ההפך ממה שהבטיחו להם.
נתן: היא מהמרת, נכנסת מאחורי הפרגוד ועושה אן־דן־דינו. אני אוהב לשמוע פוליטיקה אבל בלי להיכנס יותר מדי לג'חה של זה. הצבעתי לבן־גביר סתם בשביל האקשן בכנסת. לפני זה לביבי. הממשלה עכשיו, אחי – פח אשפה. בנט לפני שהיה ראש הממשלה אמר "שלושה שבועות ואפשר לצאת מהקורונה", ועכשיו כל המשחק הזה.
תו השעה: נתן: אני חושב שכל עניין הקורונה הוא פוליטי. אני לא אומר שאין וירוס, הייתי חולה וזה לא היה נעים, כמו שפעת, אבל זורמים, אי אפשר לתקוע את כל העולם. עוד לא התחסנתי, אני מעדיף שדברים יהיו טבעיים. אני מטפל רגשי, מעדיף לא להכניס דברים לגוף אם לא חייבים. בחורף נסענו לאומן לשבועיים שקט. אין שטויות, אין מסכות, הכול בזרימה. מגיל שבע אני נוסע לשם, וגם השנה אעשה את זה. את ההשתדלות שלי אעשה גם השנה. רבנו דיבר על הרצון. אחי הקטן נסע כבר היום.
תהילה: לא נעים להגיד, אני הדבקתי אותו שם בקורונה. אבל סבבה לי שהוא נוסע. אני אומרת לו סע כבר עכשיו, לפני שיסגרו את הגבולות.
שחר כהן, 35, מצפה־יריחו
נעמה כהן, 35, מצפה־יריחו
על המפה: אנחנו כאן בהופעה כי חבר חלה ונתן לנו כרטיסים.
המצפן: שחר: אנחנו לא שקועים בחדשות. אני מצביע אבל לא יותר. הצבעתי ימין, לא חשוב מה, ויש תחושת עלבון מהממשלה הזאת. אבל נראה מה הם יעשו, ימים יגידו. יש ציבור שמאמין למהלך של בנט כי נמאס לו.
נעמה: הצבעתי לסמוטריץ', בן־גביר, לגמרי. אני לא אומרת שזה מה שהוא הצביע, זה מה שאני הצבעתי. הממשלה הזאת היא לא בחירת העם, יש תחושה של רמאות. וזה לא שביבי קדוש.
תו השעה: שחר: בטיפול בהתפרצות הכול קם ונופל על נתב"ג. זה המחדל העיקרי. בנט אמר שיסגור ולא עשה את זה. באופן אישי, אני לא מרגיש שיש משהו מיוחד שהממשלה עושה, אבל אין לי מדד, אני ניזון מהתקשורת. בתור דוגם קורונה במד"א אני יודע שביבי הביא אותנו לאפס תחלואה ולא הייתה עבודה, אבל עכשיו חזרנו לעומס.
נעמה: אנחנו חצי מחוסנים, קצת מסיבות אישיות אבל גם קצת מאידיאולוגיה. גם הגיל שאמרנו, 35, זה בעצם ממוצע בין שנינו. אבל ההופעה במקום פתוח אז אני לא דואגת פה.
אהרון סבן, 70, נהריה
על המפה: באנו לחופש. חוץ מזה ששברנו את הרגליים בהסתובבויות, הכול על הכיפאק.
המצפן: אני ליכודניק, לא מתבייש. אני אפילו מתפּקד. אני תומך בברקת, הוא הכי רציני שם. נתניהו הוא ליגה מעל כולם, אין מה לדבר, אבל אחריו ברקת. נראה לי שנתניהו כבר לא יחזור. מהבית בליכוד לא ייתנו לו, תתחיל תסיסה. אבל ברקת לא חנטריש, הוא יחכה עד שביבי יצא. יש לו כבוד.
תו השעה: על החופשה הזאת החלטנו ביום ראשון. לא הייתה שום התלבטות. גם עלינו על הרכבת הקלה פה, אנחנו לא מפחדים. אני לא מבסוט ממה שקורה עם הממשלה, כל החבורה נראית כמו גן ילדים. אומרת להכיל את המתים וחוזרת בה, אין שליטה, אין אבא ואמא, כל אחד מרגיש שהוא בעל הבית אז הוא עושה מה שהוא רוצה. שר הבריאות לא מפחד מראש הממשלה, ובעצם אף שר לא מפחד. אבל בסוף נצטרך לחיות עם זה, אין מה לעשות.
אוריאל סגל, 35, מוסררה
דבורה סגל, 35, מוסררה
על המפה: אנחנו משעממים, שומרים ומתחסנים ועוטים מסכה.
המצפן: דבורה: קשה להבין לאיזה כיוון מתקדמים פה. גם בגל הקודם המספרים לא באמת קבעו את ההחלטות אלא דברים אחרים. ביחס לממשלה הזאת קשה לי להחליט אם הם בסדר או לא. אני הולכת להצביע אבל לא מתעמקת יותר מדי. הצבעתי ביבי, וגם אם יהיו עוד בחירות אצביע לו. המהלך של בנט מוזר מאוד, אבל ניתן הזדמנות. אין לי אמונה גדולה בממשלה, אבל נראה. בעלי קצת יותר כועס על הממשלה הזאת.
אוריאל: אני לא אוהב את כסות העיניים של הממשלה הזאת. אפילו לא ברמה הפוליטית, רק ברמת השקר. זה כעס בלתי הפיך, כמו על אדם שבגד באמונך. זה הפיך רק במצב קיצוני, מלחמה או משהו.
תו השעה: דבורה: יש לנו התלבטויות לפעמים, אבל כל עוד מותר לצאת אנחנו נהנים. ולא שאנחנו יוצאים יותר מדי.
אוריאל: שמרנו על קלה כחמורה בכל הגלים עד עכשיו. לא כל כך ברור מה באמת הדרישות. אני חייב להגיד שהבלבול אחז בכל הממשלות.
