אוכלוסיית הונג-קונג מנתה 1.2 אחוזים בשנה שעברה, שהם כ-90 אלף יותר תושבים שעזבו את העיר מאשר היגרו אליה, כך על פי נתונים שפורסמו היום (ה'). הנתונים הללו תואמים מצב בו בייג'ינג ממשיכה לדכא התנגדות להשתלטותה והמגפה ממשיכה לנתק את המרכז הפיננסי מהעולם הגדול.
ההידלדלות באוכלוסייה ממשיכה את הצניחה הגדולה ביותר מאז העיר החלה לרשום נתונים כאלו ב-1961, ונרשמים בתקופה של מצוקה פוליטית משמעותית. באמצע שנה הראו המספרים כי ספירת אוכלוסיית הונג-קונג עומדת על 7,394,700 – הפחתה ב-87,100 (1.2 אחוזים) מאותה תקופה בשנה שעברה.
גם בסוף 2020 הצביעו הנתונים שוב על צניחה של 1.2 אחוזים, והמספרים שפורסמו היום מעידים על כך שלא הייתה הפוגה בעזיבת המקום.
רק פעם אחת בהיסטוריה של הונג-קונג נרשמה הצטמצמות באוכלוסייה ב-0.2 אחוזים לאחר מגפת הסארס של 2003.
בעיר יש חברה שמזדקנת במהירות, כאשר מקרי מוות בשנה האחרונה עקפו לידות ב-11,800. אבל הנתונים הממשלתיים חשפו גם סיבה חדשה לירידה באוכלוסייה – יותר תושבים עוזבים את העיר מאשר מהגרים אליה: מספר העוזבים את העיר שפורסם היום גבוה פי ארבע מהמספר שפורסם באמצע 2020.
בשנים 2018 ו-2019 רשמה הונג קונג הגירה של 8,500 ו-23 אלף איש בהתאמה.
הונג קונג הצליחה לשמר מצב יציב יחסית מבחינת הדבקה בקורונה על ידי סגירת העיר לעולם החיצון במהלך המגפה. המהלך אמנם הגן על תושבי העיר אך פגע קשות בתעשיית התיירות והקשה על תושבים שמקורם מעבר לים לפגוש את יקיריהם.
אלפי תושבים גם ארזו את מזוודותיהם כדי להימלט ממתקפה נרחבת על חופש הביטוי והדמוקרטיה בתגובה להפגנות אדירות, ולעתים קרובות אלימות, נגד התערבות המפלגה הקומוניסטית הסינית לפני שנתיים.
במהלך האביב והקיץ, שדה התעופה היה עד לפרידות דומעות תכופות כאשר תושבים עלו על טיסות ועזבו, בעיקר לבריטניה, שאמרה כי היא תציע אזרחות לתושבים רבים בהונג קונג בתגובה לדיכוי הסיני של העיר שפעם הייתה מושבה בריטית.
ממשלת הונג-קונג אינה מחזיקה בנתונים רשמיים שמעידים על עזיבה קבועה מול עזיבה זמנית, אך הנתונים הקיימים כן מצביעים על מגמה: בממוצע, במהלך יולי, כ-1,500 תושבי הונג קונג עזבו דרך שדה התעופה כל יום, לעומת כ-800 במחצית הראשונה של השנה ולמרות שובה של המגפה לקדמת הבמה. משיכות מוקדמות מקרן הפנסיה הכפויה של העיר – שאפשר לבצע רק כאשר מישהו עוזב לצמיתות – זינקו גם הן ב-12 החודשים האחרונים.
הפעם האחרונה שהונג קונג ראתה משהו דומה הייתה ב-1997, לאחר שבריטניה מסרה את העיר לסין, ולפני כן בעקבות הדיכוי הקטלני של מחאות נגד הממשלה בכיכר טיאננמן בבייג'ינג. אולם במקרים הללו, הספירה הכללית של תושבים לא פחתה.
