12 מיליון תושבי מדינת אוהיו שבארה"ב המתינו לפני כחודשיים לתוצאותיה של הגרלה ייחודית במינה. הפרס: מיליון דולר. המשתתפים: אזרחי המדינה שהתחסנו. "אני יודע שיאמרו שהשתגעתי לגמרי", כתב מושל המדינה מייק דה־ויין בטוויטר, "אבל השיגעון האמיתי הוא העובדה שכיום, כאשר יש חיסונים זמינים לכל מי שרוצה, אנשים ימשיכו למות מקורונה".
ההגרלה זכתה להצלחה אדירה: היא סחפה כמעט שלושה מיליון מתושבי אוהיו לבוא ולהתחסן. הזוכה בפרס, למקרה שהתעניינתם, היא אביגיל בוגנסקה. במסגרת הגרלה נוספת, שהתקיימה עבור צעירים מתחת לגיל 18, חולקו מלגות לימודים בסכום מצטבר של מיליון דולר. הצעד הייחודי שנקטו באוהיו הביא מדינות נוספות ברחבי ארה"ב לקיים הגרלות דומות. מתברר שאצל אנשים רבים, מה שלא עשו ההוכחות המצטברות על כוחו של החיסון למנוע תחלואה – עשה הפיתוי לזכות בפרס כספי.
זה כמה חודשים שמבצע החיסונים של ישראל תקוע. כמיליון ישראלים טרם עשו עד כה את הצעד המתבקש והאלמנטרי של התחסנות נגד נגיף הקורונה. חלקם בשל אידאולוגיה, חלקם חוששים ויש גם כאלה שפשוט מתעצלים לקבוע תור ולהגיע למתחם החיסון. המציאות הזו פוגעת ביכולתה של מדינת ישראל להגיע לחיסון עדר ולהציב חומת מגן מול הנגיף, והיא עלולה להביא אותנו לסגר נוסף.
במשך חודשים, הגישה הישראלית מול סרבני החיסון הייתה הסברה, מילה אהובה על הישראלים גם בהקשרים נוספים. בכירי המדינה ומערכת הבריאות שבו וקראו לאזרחים להתחסן, ופרסומים בטלוויזיה ובעיתונות הסבירו את חשיבות הדבר ברמה האישית והציבורית. אך ככל שחלף הזמן, ועם השבעת הממשלה החדשה, חלחלה ההבנה שבאמצעים ה"רכים" הללו יהיה קשה להזיז את אותם מיליון שטרם התחסנו. בהתאם לכך, הטון כלפיהם השתנה. ראש הממשלה נפתלי בנט כינה אותם "סרבני חיסון", והשתמש במילים חריפות כדי לתאר את הנזק הקולקטיבי שהם גורמים.
ברמה המעשית, התו הירוק הוחזר, והוא מאלץ את מי שאינו מחוסן ללכת ולהיבדק פעם אחר פעם ולהציג בדיקת קורונה שלילית כדי להיכנס לאולמות אירועים, לבתי מלון ולעוד שורה של מקומות ציבוריים. "אולי כשמי שלא התחסן ייאלץ לעשות כל יום בדיקת קורונה כדי להיכנס למקומות, זה ישפיע עליו סוף סוף ללכת ולהתחסן", אמר השבוע ממונה הקורונה החדש פרופ' סלמאן זרקא. אבל כאן פחות או יותר מסתיימת האסטרטגיה הישראלית לעידוד ההתחסנות. בעולם, לעומת זאת, מזמן הבינו שצריך לשנות גישה ולנקוט אמצעים אקטיביים יותר; אם בשיטת המקל, בהטלת חובת התחסנות על עובדים בתחומים מסוימים, ואם בשיטת הגזר – הגרלות ופרסים.
הזיגזג של ביידן
כמחצית בלבד מתושבי ארה"ב התחסנו עד כה לקורונה. מה שבעיקר מטריד את הממשל בוושינגטון, הוא הפערים העמוקים בין האזורים השונים. בעוד בחלק מהמדינות, בעיקר בחוף המזרחי והמערבי, שיעור המתחסנים עומד על יותר משישים אחוזים, במדינות מסוימות במרכז ארה"ב שיעור ההתחסנות עומד על 30 אחוזים בלבד. נתון בעייתי נוסף: כשליש מעובדי בתי החולים בארה"ב טרם התחסנו.
הנתונים הללו הובילו את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשבוע שעבר למהלך דרמטי: הטלת חובת התחסנות על כל עובדי המדינה בארה"ב – שבעה מיליון איש. אלה מהם שלא יצייתו, ייאלצו לעטות מסיכה, לעבור בדיקות ולסבול מהגבלות נוספות.
"יותר מדי אנשים מתים או צופים ביקיריהם מתים, ואומרים 'לוּ רק היו מתחסנים'", תיאר הנשיא את המצב בנאום לאומה. "זו טרגדיה אמריקנית. אם לא התחסנת, אתה פוגע גם באהוביך ולא רק בעצמך". גם הצבא האמריקני הודיע השבוע כי מוטלת חובה על כל החיילים להתחסן עד אמצע החודש הבא. ומה אם לא? פרשנים משפטיים בארה"ב סבורים כי אי־ציות של חייל להנחיה כזו הוא למעשה סירוב פקודה, שעלול להביא אותו למשפט צבאי.
הצעד הנוכחי של ביידן הוא זיגזג מפואר לעומת הצהרותיו בעבר. "אני לא חושב שצריך לחייב אנשים להתחסן", אמר ביידן בדצמבר 2020, רגע לפני שנכנס לבית הלבן, והוסיף: "אעשה כל שביכולתי לשכנע אנשים להתחסן". אבל נראה שלביידן לא נותרה ברירה: יותר מחצי שנה אחרי אותה אמירה, הקורונה חוזרת להכות בארה"ב, והאזרחים לא נוהרים די הצורך אל מרכזי החיסונים.
היעד שהציב הממשל הסיני כדי להגיע לחיסון עדר, הוא התחסנות של 80־85 אחוזים מהאוכלוסייה. אף שכלפי חוץ השלטונות מבהירים ומבטיחים לתושבים שרק מי שירצה יתחסן, לכולם ברור שכאשר בייג'ינג מציבה יעד מסוג זה היא תגיע אליו, ומבחינתה כל האמצעים כשרים בדרך לשם – גם לחץ מתון וכפייה.
בכמה מחוזות בסין הודיעו להורים: "מהרו להתחסן כדי לא להשפיע על חזרת ילדיכם למוסדות החינוך". במילים אחרות: אם ההורים לא יהיו מחוסנים, הילד לא יוכל להיכנס בשערי בית הספר. חלק מהמחוזות הודיעו גם לתלמידים עצמם כי מי שיכול להתחסן ובחר שלא לעשות זאת, לא יוכל להגיע ללימודים.
השלטון הסיני הריכוזי לא מעוניין להיראות כאילו הוא מטיל עונשים על אזרחים שאינם מתחסנים, אבל לכולם ברור שזוהי רוח המפקד. אחרי חודשים של ניסיון לשכנע את התושבים, שרבים מהם עניים, להתחסן באמצעות חלוקת מזון כמו ביצים, חלב, ואפילו תה, בסין שינו גישה. הסיבה לכך היא אולי תחילתה של התפרצות מחודשת של הנגיף, לאחר שסין הייתה משוכנעת שהקורונה מאחוריה. החודש ערכה המדינה בווהאן, הגראונד זירו של התפרצות הקורונה, בדיקה נרחבת לכל 11 מיליון התושבים, בעקבות שבעה מקרים בלבד. "זה לא ראוי מצד השלטונות להעניש את האזרחים שאינם מתחסנים, אבל ברור שבייג'ינג מעלימה עין מההנחיות של המחוזות השונים במדינה", אמרה טאו לינה, אימונולוגית מהמרכז למניעת מחלות בשגנחאי.
ההצעה למנוע כניסה למוסדות חינוך ממי שלא התחסן נשמעת פה ושם במערב, אבל איננה צפויה להתקבל כחלק מהאסטרטגיה של עידוד התחסנות. לעומת זאת, הדרישה להטיל חובה על עובדי מערכת הבריאות ללכת ולהתחסן, הופכת לפופולרית יותר ויותר גם במדינות דמוקרטיות.
הנתונים לא הותירו לנשיא צרפת עמנואל מקרון ברירה. בחודש יוני המספרים הראו כי אמנם יותר מ־70 אחוזים מהרופאים במדינה התחסנו, אבל רק כמחצית מהאחיות והסייעות הרפואיות. לכן התייצב הנשיא בפני האומה בחודש שעבר והודיע: "אנחנו במרוץ נגד השעון". בהתאם, הוא הצהיר על שורה של צעדים: אימוץ של התו הירוק בחלק מהמקומות (כפי שנעשה בישראל), והטלת חובה על עובדי מערכת הבריאות ובתי האבות להתחסן – עד 15 בספטמבר. באומה שרואה עצמה כמולדת החירות, המהלך לא עבר בלי ביקורת; רבבות השתתפו בהפגנות נגדו ברחבי צרפת. "הגוף שלי ברשותי", נכתב על השלטים. אבל למרות המחאה – שבשוליה נראו גם שלטים עם טלאי צהוב, שנועדו לערוך השוואה בין התו הירוק למדיניות הנאצית – מקרון יכול לרשום לעצמו ניצחון גדול: בעקבות החלת התו הירוק, יותר מ־7 מיליון צרפתים עטו על מרכזי ההתחסנות. אתרי ההרשמה להתחסנות קרסו תחת העומס.
באותו יום שבו הודיע מקרון על המהלך, הצהיר גם ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס: "אנחנו לא מתכוונים לסגור את המדינה בגלל הגישה של כמה אנשים. אנחנו יכולים לסיים את הפרק הזה של הקורונה, אם כולם ילכו להתחסן". יוון, שרק כמחצית מאוכלוסייתה התחסנה, מחייבת גם היא את צוותי הבריאות להתחסן, והיא העניקה לשר הבריאות סמכויות להחליט על הרחבת חובת ההתחסנות על עובדים בתחומים נוספים. גם ביוון האופוזיציה מחתה. מפלגת סיריזה הצהירה כי מדובר בעונש כלפי האזרחים, וחלק מההפגנות נגד חובת ההתחסנות הגיעו לעימותים אלימים בין המשטרה לאזרחים.
עוד לפני יוון וצרפת, איטליה הייתה הראשונה שחייבה את כל עובדי מערכת הבריאות להתחסן, כבר בחודש מרץ. כזכור, איטליה הוכתה קשות מהנגיף, ומערכת הבריאות שלה למעשה קרסה כשהקורונה התפרצה לראשונה. ככלל נראה שיותר ויותר מדינות מבהירות לאזרחיהן: לא נוכל לכפות עליכם להתחסן, אבל יש תחומים שעובדיהם חייבים להיות מחוסנים, ללא פשרות וויתורים.
פסיכולוגים מסבירים את הצלחת ההגרלות בעידוד החיסונים, בכך שקהל היעד איננו מורכב ברובו ממתנגדי חיסונים אידיאולוגים – עבורם שום הגרלה לא תעזור – אלא בכאלה שלא ממש גיבשו דעה בנושא, או שסתם נכנעו לאדישות ולעצלות
הפרס: מזחלת שלג
לא רק באוהיו מקיימים הגרלות כדי למשוך אזרחים להתחסן. במוסקבה הכריז ראש העיר סרגיי סוביאנין כי המתחסנים החדשים ישתתפו בהגרלה על חמש מכוניות, בשווי של כ־14 אלף דולר כל אחת. ואם זה עדיין לא משכנע אתכם, בהגרלות אחרות ברחבי רוסיה יעניקו לזוכים המאושרים מזחלות שלג.
גם בהונג־קונג, שרק כ־40 אחוזים מתושביה קיבלו את שתי מנות החיסון, בחרו באסטרטגיית ההגרלות – אבל שם הכול נוצץ יותר. בין הפרסים: מטילי זהב, שעון רולקס, שוברי קנייה בסך 100 אלף דולר וגם דירת יוקרה שמחירה 1.5 מיליון דולר. ההגרלות הללו זכו להצלחה מרשימה, ובעקבותיהן כמעט הוכפל מספר המתחסנים. הסיבה לכך כנראה היא שהסיכוי לזכות בהן גדול במיוחד. סטטיסטיקאים מצאו כי למתחסן בהונג־קונג יש סיכוי של 1 ל־14 מיליון לזכות בפרסים הגדולים בהגרלה. בלוטו האמריקני, לשם השוואה, הסיכוי הוא 1 ל־292 מיליון.
פסיכולוגים ומומחי דעת קהל מסבירים את הצלחתו של מסלול ההגרלות בעידוד החיסונים, בכך שקהל היעד איננו מורכב ברובו ממתנגדי חיסונים אידיאולוגים – עבורם שום הגרלה לא תעזור – אלא בכאלה שלא ממש גיבשו דעה בנושא, או שסתם נכנעו לאדישות ולעצלות. ממחקר שערך הפסיכולוג פרופ' נואל ברואר, עלה באופן מובהק שלהגרלות מהסוג הזה יש סיכוי גדול להביא לשינוי גישה ביחס לחיסוני הקורונה: "לתהליכים כאלה יש הצלחה הרבה יותר גדולה מיצירת פחד. ההגרלות האלה מכונות אצלי Nudge, דחיפה, הבוסט הנוסף לעבר החיסון".
הנה כי כן, גם לאחר שחוקרים בכל העולם מסבירים כי חיסוני הקורונה לא פוגעים בבריאות, ואף שהמספרים מראים באופן חד־משמעי כי אדם מחוסן נמצא בסיכון מופחת לחלות, ואם יחלה סיכוייו לחלות במחלה קשה מצטמצמים באופן דרמטי – עדיין רבים מאוד לא הולכים להתחסן. אם בתחילה היה נראה שההיגיון הבריא ואימת הנגיף יעשו את שלהם, בהמשך נתקלו מבצעי ההתחסנות – בישראל ובעולם – בקיר, כאשר פלח לא מבוטל מהאוכלוסייה איננו מתחסן. המסקנה המתבקשת הייתה שיש לשנות את הגישה.
ואצלנו, השרה אורית פרקש־הכהן הציעה למנוע ממי שיכול להתחסן ולא עשה זאת להיכנס למקומות שונים, גם אם יציג בדיקה שלילית. ראש הממשלה בנט הביע עניין בהצעה הזו, אבל היועמ"ש מנדלבליט התבטא כי "לא בטוח שזה אפשרי". אז אם ישראל החליטה לוותר על שיטת המקל ולא לפגוע בלא מחוסנים באמצעות מניעת כניסה למקומות ציבוריים – אולי כדאי לאמץ את שיטת הגזר שהולכת ומתפשטת בעולם. יהיו אולי מי שיטענו שזה לא הוגן בעבור אלו שהתחסנו ולא יקבלו שום פרס – אבל הנימוק הזה לא באמת חשוב אם בסופו של דבר זו תהיה הדרך היחידה להביא עוד מאות אלפי ישראלים לקבל את החיסון, שאולי יאפשר לנו לחזור לשגרה.
עמיחי שטיין הוא כתב התחום המדיני בכאן חדשות, תאגיד השידור הישראלי
