בסיומו של שבוע מרגש לספורט הישראלי, המשלחת מצפה עדיין להישגים נוספים

המתעמלת הישראלית לינוי אשרם עלתה הבוקר בארבע ועשרים, שעון ישראל, לשלב המוקדמות בטורניר הקרב רב בהתעמלות אמנותית. אשרם בת ה־22 מראשון־לציון הפכה בשנים האחרונות לאחת המתעמלות הבכירות בעולם, עם מקום של קבע על פודיום המנצחות. היא זכתה במדליית כסף באליפות העולם ב־2018, במדליית ארד באותה מסגרת שנה לאחר מכן, ובשנה שעברה בקייב זכתה באליפות אירופה.

אשרם צפויה לעלות גם לגמר, שייערך מחר. היא תתחרה בחישוק, באלות, בסרט ובכדור. לצידה בשלב המוקדמות תתחרה גם ניקול זליקמן, ילידת כפר־סבא. בהמשך תצטרף גם נבחרת ההתעמלות האומנותית שלנו, הצפויה גם היא להעפיל לגמר, אך במקרה הזה התחרות העולמית קשה והסיכוי למדליה אפסי.

בסאפורו, העיר החמישית בגודלה ביפן, תצא מחר (שבת) לדרך ריצת מרתון הנשים, שם תנסה לונה צ'מטאי־סלפטר למצות את הפוטנציאל שלה כאחת הרצות הטובות בעולם, ולזכות במדליה היסטורית בשם ישראל. במרוץ תשתתף גם מאור טיורי, במרתון האולימפי השני שלה בקריירה, ובו תנסה לשפר את התוצאה שלה בריו, שם סיימה במקום ה־90. ביום ראשון בבוקר תצא לדרך ריצת המרתון לגברים, ושיאן ישראל מארו טפרי ינסה להרשים לפחות כמו אשתו סלאמוויט באיולין־טפרי, האצנית למרחקים ארוכים ששברה את שיא ישראל בריצה ל־5,000 מטרים.

הכול זהב

השבוע השני של אולימפיאדת טוקיו ייכנס לדברי הימים של הספורט הישראלי, לאחר שהמתעמל ארטיום דולגופיאט הצליח לעמוד בציפיות הגבוהות ממנו, והפך לישראלי השני בכל הזמנים שזוכה בזהב אולימפי.

דולגופיאט, שהצליח לרגש מדינה שלמה, יקבל בזכות ההישג מענק של חצי מיליון שקלים מהוועד האולימפי, ויצטרך להסתגל למעמד חדש שהיה זר לו עד עכשיו. "לא הייתי מוכר עד עכשיו בארץ, והאמת שחשוב לי להמשיך להיות צנוע, כמו שאני, ולעשות את העבודה שלי. הדברים האחרים פחות מעניינים אותי", אמר. "אני לא צריך פרסום או רעש. בשבילי להביא מדליות זה הדבר שהכי חשוב, וכל דבר אחר יוסיף לי לחץ מיותר. המטרה שלי עכשיו היא להיכנס לתחרויות גדולות עם עוד מכשירים, פרט לתרגיל הקרקע".

יום לפני מדליית הזהב ההיסטורית חגגה ישראל מדליה שנייה בתחרויות, כשנבחרת הג'ודו הצליחה לתקן בתוך כמה שעות שבוע שלם של אכזבות. זה קרה בטורניר הנבחרות, תחום דינמי חדש שנכנס לראשונה למשחקים האולימפיים: תחרות משולבת, גברים ונשים, בשישה משקלים, כאשר הנבחרת שמגיעה ראשונה לארבעה ניצחונות עולה שלב. בסיבוב הראשון ניצחה ישראל את איטליה, לאחר מכן הפסידה לצרפת בקרב עיקש, הביסה את ברזיל והציגה יכולת הרואית מול הרוסים, שהספיקה לניצחון 1:4 ולהתפרצות של חגיגות.

"הוכחנו שאנחנו לוחמים אחד־אחד, והאחדות שלנו פה היא זו שניצחה היום", אמר הג'ודוקא הנרגש שגיא מוקי זמן קצר לאחר הזכייה. "עליתי להתחרות מול יריב ששוקל עשרה קילו יותר ממני, זה היה סוג של הימור אבל הוא הצליח. אני פשוט שמח שזה קרה. אם חוליה אחת שלנו הייתה נשברת, זה לא היה קורה. הצלחנו להתעלות, לנתק את מה שקרה, ובזכות זה יש לי על הצוואר מדליה אולימפית".

רגעים מיוחדים נרשמו השבוע גם באצטדיון האתלטיקה, שבו הפכה המתאזרחת החדשה סלאמוויט באיולין־טפרי לראשונה שהעפילה לגמר אולימפי בריצה מאז אסתר רוט־שחמורוב ב־1976. טפרי, שכאמור שברה את שיא ישראל במוקדמות, רצה בגמר ל־5,000 מטר וסיימה אותו במקום העשירי. מחר בערב תסיים סלאמוויט את התחרות, הפעם ב־10,000 מטר.

גם קופצת המשולשת חנה קנייזבה־מיננקו חזרה השבוע לגמר אולימפי שלישי במספר, וסיימה אותו במקום השישי המכובד, עם תוצאת השנה שלה – 14.60 מטר. ההצלחה של השחייה הישראלית המשיכה השבוע כשהשחיין מתן רודיטי הפתיע את כולם וסיים אתמול בבוקר במקום הרביעי את המשחה ל־10 ק"מ במים פתוחים. במרחק של מקום אחד מהפודיום, הוא השיג הישג נהדר ושיא לשחיין ישראלי באולימפיאדה. רודיטי חצה את המסע המפרך ב־1:49:24.9 שעות, 24 שניות אחרי השחיין האיטלקי שסיים במקום השלישי.

עוד הפתעה נעימה נרשמה שלשום בענף רכיבת הסוסים, כשאשלי בונד, אמריקנית שהחלה לייצג את ישראל ב־2018, העפילה לגמר הקפיצות בענף הרכיבה על סוסים. בונד, שרוכבת על הסוס דונאטלו, היא בתו של שלמה גולדברג, שחקן, דוגמן ורוכב בינלאומי בעצמו, שנולד בחיפה ועבר לארה"ב בגיל 12, שם שינה את שמו לסטיב בונד. היא החלה להתחרות כבר בגיל שש, והשיגה לאורך השנים כמה ניצחונות יוקרתיים בטורנירי גרנד פרי. בגמר עצמו הציגה בונד יכולת טובה, אך סיימה אותו עם פסילה ובמקום ה־11 הכללי.

״זה כבוד גדול עבורי לייצג את ישראל", אמרה בסיום התחרות. "סבתא שלי עלתה לארץ בתחילת שנות הארבעים ויש לי עדיין משפחה בקריית־מוצקין, הם שלחו לי הרבה תמונות וקטעי וידאו. הגעתי לכאן בלי ציפיות גדולות, רציתי להוציא את המרב וזו הייתה חוויה טובה מאוד עבורי". בונד תשתתף היום (ו') גם בתחרות הקבוצתית של נבחרת ישראל.

שובה של סימון

בזירה הבינלאומית סיפק לנו השבוע ענף האתלטיקה לא מעט רגעים מרגשים. זה החל ביום ראשון, בגמר הקפיצה המשולשת שהשתתפה בו גם מיננקו, כשיולימאר רוחאס מוונצואלה ניפצה שיא עולם בן 26 שנה בקפיצה של 15.67 מטרים, שיפור של לא פחות מ־17 סנטימטר. רוחאס ניפצה את השיא בקפיצה השישית שלה, אחרי שכבר הבטיחה לעצמה את מדליית הזהב.

קרסטן ורהולם, שיאן העולם ב־400 משוכות גברים, שבר השבוע את שיאו שלו ב־76 מאיות השנייה, קבע תוצאה נהדרת של 45.94 שניות וזכה במדליית הזהב. יממה לאחר מכן, שוב במקצה 400 מטר משוכות, הפעם לנשים, עשתה סידני מקלאפלין האמריקנית בדיוק את אותו הדבר. כמה שבועות לאחר ששברה את שיא העולם היא שברה אותו שוב באולימפיאדה, קיצצה 44 מאיות משיאה שלה, עצרה את השעונים על 51.46 והפכה בגיל 21 לאלופה האולימפית הצעירה ביותר בענף.

יוסיין בולט פרש כבר, אבל גם עם תוצאות רחוקות משיאי העולם שלו הפכו השבוע תחרויות הריצה הקצרות לרגעי קסם אולימפיים. למונט מרסל ג'ייקובס האיטלקי הפך לאדם המהיר בעולם, לאחר שקבע את שלוש התוצאות הטובות בקריירה שלו, במוקדמות, בחצי הגמר ובגמר ריצת ה־100 מטרים. הוא קבע בגמר שיא אירופי של 9.80 שניות, 22 מאיות משיאו של בולט, וזכה בזהב היסטורי לאיטלקים. במרחק הכפול, 200 מטר, הצליח אנדרה דה־גראס הקנדי לעלות על דוכן המנצחים. אחרי מדליית כסף בריו וארד ב־100 בטוקיו, דהר הכישרון בן ה־26 לניצחון, בשיא אישי ולאומי חדש, 19.62 שניות.

אצל הנשים רשמה איליין תומפסון־הרה מג'מייקה את התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה ב־100 מטר, כשעצרה את השעונים על 10.61 שניות. היא זכתה גם במרחק הכפול והפכה רשמית לאישה המהירה בעולם. גם המתעמלת האמריקנית סימון ביילס, שפרשה בתחילת תחרות הקרב־רב הקבוצתית בהתעמלות מכשירים, הפתיעה השבוע ושבה להתחרות: ביום שני הודיעה לפתע שתשתתף בגמר הקורה, המקצוע הפחות חזק שלה, שבו זכתה בארד במשחקי ריו. ביילס התקבלה באהבה, עלתה רביעית להתחרות והציגה תרגיל טוב, בדרגת קושי נמוכה מהרגיל. היא קיבלה ציון 14.0, שהספיק לה למדליית ארד נוספת.

גם תקרית חמורה, הרחוקה מאוד מספורט, התרחשה השבוע בטוקיו. האצנית הבלארוסית כריסטינה טסימאנוסקאיה נלקחה לשדה התעופה בטוקיו בניגוד לרצונה, לאחר שהתלוננה על התנהלות מאמניה באינסטגרם. המאמנים טענו בפניה שהשתתפותה בתחרות הופסקה ושהגיעה הוראה מלמעלה להחזירה הביתה. ככל הנראה המשטר ראה בביקורתה על מאמניה ביקורת נגדו, והוא שהחל במסע הכפשות אגרסיבי נגדה. האצנית, שהייתה אמורה להתחרות יום לאחר מכן, סירבה לעלות על המטוס ולחזור לבלארוס. רק אחרי התערבות הוועד האולימפי הבינלאומי והמשטרה המקומית, היא הצליחה לחמוק ממה שהיה עלול להיות גזר דין חמור מאוד עבורה. בסופו של דבר קיבלה טסימאנוסקאיה מקלט מדיני בפולין.