מימון מערכות הבחירות לכנסת גדל בין מועד הבחירות לכנסת ה-20 למועד הבחירות לכנסת ה-23 ב-55 אחוזים, מ-253 מיליון ש"ח ל-392 מיליון שקלים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שנחשף היום (ד') על התנהלות התקציב של ועדת הבחירות המרכזית. עלות מערכת הבחירות לכנסת ה-24 מוערכת בכ-675 מיליון, בין היתר בעקבות הקורונה שגבתה עוד 230 מיליון – גידול של 72 אחוזים לעומת תקציב הבחירות לכנסת ה-23 שהתקיימה שנה קודם לכך.
בתוך שנתיים עברו על ישראל ארבע מערכות בחירות, שלוש מהן בתוך שנה ועוד מערכת בחירות נוספת במרץ השנה. את תקציב ועדת הבחירות קובעת ועדת הכספים של הכנסת על פי הצעת ועדת הבחירות המרכזית, ואוצר המדינה מעמיד את כספי תקציב זה לרשות יו"ר ועדת הבחירות, שממונה על הוצאתם.
תוספת השכר לעובדי מערכת הבחירות לא דווחה
בביקורת פנימית של הוועדה נמצא כי בשנת 2019 החלה ועדת הבחירות ליישם המלצות ועדה ציבורית למתן תוספות שכר לחלק מעובדי תקופת הבחירות, וחודשים אחדים לאחר מכן אושרה ותוקצבה תוספת שכר נוספת לכלל עובדי תקופת הבחירות. אחד הנימוקים העיקריים לתוספת שכר זו הוא הקושי לגייס עובדים לתקופת הבחירות. עם זאת, המבקר טוען כי "לא עלה מנתונים שהציגה ועדת הבחירות המרכזית לפני הגורמים המוסמכים לאשר את התוספת ולא עלה בבדיקת משרד מבקר המדינה". כמו כן, ועדת הבחירות לא ציינה שנעשה שינוי כולל בשכר.
בתוך כחמש שנים, בין הבחירות לכנסת ה-20 לבין הבחירות לכנסת ה-23, גדל מספר המשרות של עובדי תקופת הבחירות ב-22%, ההוצאה על העסקתם גדלה ב-63%, וההוצאה הממוצעת על משרה גדלה ב-34% – כמעט פי 8 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים בגופים ציבוריים בתקופה האמורה ופי 3 מהגידול בהוצאה הממוצעת על שכר העובדים במשרדי הממשלה באותה תקופה.
מידת השקיפות שנוהגת ועדת הבחירות המרכזית בכל הנוגע למספר המשרות של עובדיה ולשכרם אינה מצויה בהלימה לנהוג בשירות הציבורי; הוועדה לא פרסמה החלטות שקיבלה בדבר רכש בפטור ממכרז כנדרש בתקנות חובת המכרזים ואינה מפרסמת נתונים על כלל התקשרויותיה, כמקובל במשרדי ממשלה.
תקציב הסברה לציבור גדל פי 2.5, אך שיעור ההצבעה ירד
בנוסף, בין מערכת הבחירות לכנסת ה-20 לבין מערכת הבחירות לכנסת ה-23 גדל תקציב ועדת הבחירות לפעולות הסברה לציבור פי 2.5, וביצוע התקציב גדל באותה תקופה פי 2.6 והסתכם בכ-6.7 מיליון ש"ח. זאת לעומת שיעורי הצבעה של 72.34% ו-71.5% בבחירות לכנסת ה-20 ובבחירות לכנסת ה-23, בהתאמה. בתוך כך, לא קודמה הצעת החוק לבטל את ההסדר הנהוג, המקצה זמן לתשדירי תעמולה למפלגות ללא תשלום.
עוד נמצא כי במערכת הבחירות לכנסת ה-21 הרבתה ועדת הבחירות המרכזית להשתמש בעילת הפטור המאפשרת התקשרות ששוויה אינה עולה על 50,000 ש"ח ובעילות הפטור ממכרז המיועדות להתקשרויות דחופות והתקשרות המשך עשוי להוביל למסקנה שהוועדה נדרשת לרכוש חלק נכבד מהטובין והשירותים הדרושים לצורך קיום הבחירות בתוך פרקי זמן קצרים, אשר אינם מותירים די זמן לקיום הליך מכרזי.
בביקורת עלה כי צורך קבעה הכנסת לאישור התקשרויות בפטור ממכרז אינה מתקיימת בנוגע לרכש של ועדת הבחירות המרכזית. המנכ"לית, החשבת והיועץ המשפטי של הוועדה משמשים גם חברי ועדת המכרזים וועדת הפטור המשרדית וכן ועדת הפטור המרכזית, וכן מוקנות למנכ"לית סמכויות כ"חשב כללי".
ניצול לא יעיל של משאבים להעסקת מאות עובדים
עוד עלה כי יש פערים ניכרים בין מידת ניצול משאבי האנוש בוועדות האזוריות השונות, בהתחשב במספר הקלפיות ובמספר בעלי זכות הבחירה בהן: למשל, בבחירות לכנסת ה-23 הוקצו לוועדות האזוריות צפת וכינרת 18 ו-17 חודשי העסקה לכל 100 קלפיות, בהתאמה, ו-34 ו-31 חודשי העסקה לכל 100,000 בעלי זכות בחירה, ולעומת זאת לוועדות רחובות ותל אביב הוקצו חמישה ושבעה חודשים לכל 100 קלפיות ותשעה ו-12 חודשים לכל 100,000 בעלי זכות בחירה, בהתאמה. פערים דומים היו גם בהקצאת המשאבים לוועדות האזוריות במערכות הבחירות האחרות שנבדקו. פערים כאמור עשויים להעיד על ניצול לא יעיל של משאבים להעסקת מאות עובדים.
מבקר המדינה ממליץ כי על ועדת הבחירות המרכזית לשפר את ההצגה של נתוני התקציב והביצוע שלה ולהגברת שקיפות, כלפי המוסדות המוסמכים לאישור התקציב וכן וכלפי הציבור. עוד אומר אנגלמן כי כדאי שוועדת הבחירות תפעל "להבטיח שתוספות תקציב ושכר יינתנו מתוך הקפדה על יעילות תקציבית ותפעולית, וכי היא תפעל לשיפור פעולות הביקורת והבקרה על ניהול כספיה". עם זאת הוא מציין לחיוב כי "אופן התמודדותה של הוועדה עם ריבוי מערכות הבחירות ועם הגידול במספר בעלי זכות הבחירה, על האתגרים הכרוכים בכך, ראוי להערכה".
משמעות תקציבית ניכרת לארבע מערכות בחירות ברצף
מועדת הבחירות נמסר בתגובה כי "לביצוען של ארבע מערכות בחירות ברצף, בפרק זמן של שנתיים ו-שלושה חודשים בלבד יש משמעות תקציבית ניכרת, וכי כל העלויות התקציביות של כל אחת ממערכות הבחירות הועמסו על פני תקציב אחד בלבד. זאת לעומת מערכת בחירות שמתקיימת אחת למספר שנים, שבה נפרסות העלויות התקציביות על פני מספר שנות תקציב".
