שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, ערפאת טאהא, קיבל הבוקר (ג') את בקשתו של רומן זדורוב, אשר הורשע ברצח תאיר ראדה ובקשתו למשפט חוזר התקבלה לפני שבועות ספורים, להשתחרר למעצר בית באיזוק אלקטרוני עד להכרעה במשפט החוזר.
תנאי השחרור שנקבעו לזדורוב מלבד האיזוק האלקטרוני הם פיקוח צמוד 24 שעות ביממה, הפקדת ערבות בסך 150 אלף ₪, חתימה על ערבות נוספת בסך 200 אלף ₪, חתימה על ערבות של כל אחד מהמפקחים ועוד. עם זאת, זדורוב עוד לא משתחרר הבוקר, ודיון נוסף בתנאי השחרור המדויקים יתקיים בקרוב. עד לדיון תצטרך הפרקליטות להחליט האם היא מבקשת לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה לשחרר את זדורוב.
השופט טאהא כתב בנימוקי ההחלטה לשחרר את זדורוב, כי "הטיעון שהשמיעה המדינה כי אין בראיות החדשות שהציגה ההגנה כדי להפחית מעוצמת הראיות המרשיעות וכי אין כל סיכוי שראיות אלה יביאו לשינוי בתוצאות המשפט הוא טיעון העומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר ועל כן, אין לקבלו. ניתן לצפות כי המדינה תתמודד עם הבקשה לשחרור שהגיש המבקש, כאשר נקודת המוצא שלה היא החלטת השופט מלצר והקביעות המפורטות שבה לעניין הכרסום בראיות".
עוד כתב השופט: "לעניין עילת המעצר – בחלוף 15 שנים שבהן שהה המבקש בכלא והרשעתו בוטלה, נקודת האיזון השתנתה, והדגש היום הוא על זכויות המבקש והשמירה עליהן נוכח הפרת האיזון שנקבע בחוק המעצרים לעניין משך תקופת המעצר אף בעבירות חמורות, כגון רצח, אינוס והריגה.
"המדינה כמעט והתעלמה בטיעוניה ממשך הזמן שבו שוהה המבקש בכלא, והעלתה את טענותיה כאילו מדובר בדיון ראשון בעניינו. הכלל שהוא שבחלוף תשעה חודשים מיום המעצר, יש לשחרר את העצור עד תום ההליכים, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך המעצר. ככל שתקופת המעצר הנוספת ארוכה יותר, כן צריכות להיות נסיבות אלה חזקות יותר. כללים אלה חלים ביתר שאת על מי שהוחלט לקיים בעניינו משפט חוזר בחלוף 15 שנים שבהן הוא יושב בכלא. לא המבקש היה צריך להוכיח כי הוא ראוי לשחרור, אלא היה על המדינה להראות כי על אף חלוף הזמן, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך החזקתו במעצר מאחורי סורג ובריח. בנטל זה לא עמדה המדינה", הוסיף.
כזכור, ב-12 בדצמבר 2006, שישה ימים לאחר הירצחה של הנערה תאיר ראדה בבית הספר שבו למדה בקצרין, נעצר זדורוב על ידי המשטרה כחשוד מרכזי ברצח. זדורוב הודה בחקירתו ברצח ואף שחזר את המעשה, וכתב אישום הוגש נגדו ב-018 בינואר 2007. אולם לכל אורך משפטו, על גלגוליו השונים, עלו תהיות באשר לשאלה האם הוא באמת הרוצח.
ערעור ראשון שהוגש לבית המשפט העליון הוביל להחזרת התיק בצעד נדיר לבית המשפט המחוזי שדן פעם נוספת בראיות שהוגשו אך לא שינה את פסק הדין. ערעור שני שהוגש על ההרשעה לבית המשפט העליון נדחה בחודש דצמבר 2015 ברוב דעות, לאחר ששופט המיעוט, יורם דנציגר, סבר שיש לשחרר את זדורוב עקב ספק סביר שהתעורר בהרשעתו.
בחודש אוקטובר 2019 הגיש סנגורו של זדורוב, עו"ד ירום הלוי, בקשה למשפט חוזר מטעמו של זדורוב. הבקשה התבססה בין היתר על דברים שאמר ראש המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל בהרצאה לסטודנטים, אך הבקשה להתבסס על הדברים כראיה נדחתה. עם זאת, במסגרת פשרה שהושגה בין הפרקליטות לסנגוריה הוצגה בפני בית המשפט העליון חוות דעת של מומחה קנדי בעל שם עולמי, שתמכה בסברה לפיה היה בזירה אדם נוסף שאיננו זדורוב.
ב-11 במאי השנה קיבל המשנה לנשיאת בית המשפט העליון דאז, השופט בדימוס חנן מלצר, את בקשתו של זדורוב למשפט חוזר, ולפני שבועות ספורים הודיעה הפרקליטות כי בכוונתה לנהל את המשפט. זדורוב מצידו ביקש להשתחרר למשך תקופת ניהול המשפט החוזר, והבוקר, כאמור, התקבלה בקשתו באופן עקרוני. עם זאת הפרקליטות צפויה לערער על ההחלטה.
