כאילו לא די בדכדוך הכללי המלווה את המשחקים האולימפיים, ביום רביעי הכתה בחופי יפן סופה טרופית, או בקיצור טייפון קטן שקיבל את הכינוי "נפרטק". עין הסערה על פי הנתונים המטאורולוגיים הייתה רחוקה 230 מייל מטוקיו, ובכל זאת השפעתה ניכרה היטב. תנאי מזג האוויר הקשים גרמו לעצירת תנועת הרכבות. רוחות בעוצמה של יותר ממאה קמ"ש וגשם כבד גרמו לדחייתן של תחרויות חתירה וקליעה בחץ וקשת. גם מרוצי הטריאתלון לנשים נדחו בגלל הגשם הכבד. תחרויות הגלישה בים אמנם הוקדמו בניסיון לברוח מן הסופה, אולם הגולשים נאלצו להיאבק בגלים בתנאים קשים, שלא הותירו מרחב להישגים של ממש. גם חלק מטקסי חלוקת המדליות נדחו. החדשות הטובות הן שהסופה עזרה לצנן מעט את מזג האוויר הנוראי ששרר בטוקיו מפתיחת המשחקים: טמפרטורה ממוצעת של 35 מעלות ולחות איומה של 80 אחוזים.
במאמר מוסגר נאמר כאן שזוהי תזכורת למה שאולי צפוי במשחקי המונדיאל בקטאר ב־2022, שם צפויה השמש להכות בעוז, בטמפרטורות שעלולות במקרה קיצון להתקרב גם ל־50 מעלות. וזה בכלל בלי לחשוב אם הקורונה עדיין תהיה איתנו אז ומה יהיו ההשלכות של משחקי כדורגל ללא קהל.
תנאי מזג האוויר הקשים קיבלו בשבועות האחרונים מקום מרכזי בחדשות ברחבי העולם בעקבות רצף אירועים אקלימיים קשים, בהם שיטפונות ומפולות בוץ באירופה, ששבו והבהירו כי משבר האקלים כבר כאן. הסוגיה האקלימית קיבלה השבוע תפנית חדה במיוחד לאחר שבתקשורת הבינלאומית החלו לצוץ מאמרים המאשימים את היפנים בכך שבהצעה הרשמית שהגישו לאירוח המשחקים ב־2020, שיקרו בעניין תנאי מזג האוויר השוררים בתקופה זו של השנה בטוקיו. המשפט המצוטט ביותר מתוך ההצעה, שאיש אינו יכול להתכחש לה, הוא: "בתקופה זו שוררים ימים רבים של שמש ומזג אוויר נעים המספק לספורטאים תנאים אידיאליים להתחרות".
אז נכון, איש לא יכול להבטיח מזג אוויר אידיאלי, אבל המרחק בין התיאור בהצעה האולימפית לבין התנאים בפועל הוא אכן שקר גס, שגרם ללא מעט אתלטים פשוט לנבול על המסלול. בשבת האחרונה למשל שררו בטוקיו תנאי מזג אוויר שגרמו למסלולי הריצה ומגרשי הטניס לפלוט חום בלתי נסבל. שחקן הטניס הסרבי נובאק ג'וקוביץ' אמר: "ידענו שיהיה קשוח בטוקיו, אבל רק כשהגענו הבנו עד כמה".
אז איך קרה שהיפנים תיארו את שיא עונת הטייפונים כבעלת "ימים נוחים ושמשיים", ואיך הוועד האולימפי נתן להצעה המתעתעת לעבור? על העובדות אין ויכוח בכלל. אי־אפשר לומר שהיפנים או הוועד האולימפי לא ידעו. ועוד איך ידעו. כאשר אירחו היפנים את המשחקים ב־1964 נקבעו התחרויות לחודש אוקטובר. אז מסתיימת עונת הטייפונים ומזג האוויר נרגע. זה לא השתנה. מה כן? מאז התחממה יפן ב־3.6 מעלות בממוצע, ומספר הימים בשנה שבהם החום מעבר ל־30 מעלות גדל משמעותית. ואם לא די בכך, בגלי חום שעברו על יפן בשנתיים האחרונות מתו מאות אנשים. זה לא שלא ידעו. ידעו, ועוד איך.
מה בכל זאת ההסבר לשקר כל כך גס ושקוף על מזג האוויר? כסף. הרבה כסף. אחת ההערכות היותר מדוברות היא כי המשחקים נקבעו דווקא לעונה זו בשנה, כי בין אמצע יולי לסוף אוגוסט יש עלייה ניכרת בצפייה בטלוויזיה ברחבי העולם כולו ובארה"ב במיוחד. העלייה הזאת בצפייה מתורגמת למיליארדים רבים בערוצים הכלליים ובערוצי הספורט הייעודיים בתשלום, והמארגנים מביאים פחות בחשבון את שלום הספורטאים ויותר את התמלוגים משידורי המשחקים והפרסומות. האם תיפתח חקירה ומישהו ייתן על כך את הדין ביפן או בוועד האולימפי? זו עדיין שאלה פתוחה.
אתגר לשמרנות
מזג האוויר לא תרם כנראה גם לביצועים השבוע של שתיים מכוכבות האולימפיאדה, האתלטית האמריקנית הבלתי מנוצחת סימון ביילס, וכוכבת־העל של עולם הטניס נעמי אוסקה, שהדליקה את הלפיד האולימפי.
דרמת ענק התחוללה השבוע לאחר שביילס עלתה לגמר הקבוצתי בקרב־רב, אולם לאחר תרגיל סוס קפיצות, שהסתיים בנחיתה גרועה במיוחד, מיהרה להיעלם בחדר ההלבשה. היא אמנם שבה לאחר דקות אחדות לאולם, אך רק כדי להודיע לבנות קבוצתה כי עליהן להמשיך בלעדיה.
במסיבת עיתונאים לאחר הגמר הקבוצתי התייצבה ביילס באומץ בפני התקשורת הבינלאומית והודתה כי הלחץ הנפשי הכריע אותה. "כשאני במצבי לחץ קיצוניים, אני מאבדת את זה", התוודתה. "כרגע עליי להתמקד בבריאותי הנפשית ולא לסכן את בריאותי הכללית. זה פשוט מבאס שעליי להילחם בראש שלי".
בארה"ב, שם תלו בביילס תקוות אדירות, פרץ בינתיים ויכוח נוקב סביב החלטתה לפרוש מגמר הקרב־רב. צ'ארלי קירק, שדר רדיו ימני שמרני ואקטיביסט פוליטי, היה בוטה במיוחד: "אנחנו מגדלים דור של אנשים חלשים כמו סימון ביילס. יש לך בעיה מנטלית? אז אל תופיעי. איזה מין אדם מוותר ככה על הזהב? בושה, פשוט נתנו מתנה לרוסיה".
לעומתו, השחיין האולימפי האגדי מייקל פלפס יצא להגנתה של ביילס. "הלב נשבר כשראיתי מה קרה לסימון", אמר. "יש הרבה תחושות הנגרמות מהלחץ במשחקים האולימפיים. וכספורטאים אנו צריכים מישהו שאפשר יהיה לסמוך עליו, שיקשיב לנו, שיאפשר לנו להיות פגיעים וייתן לנו להיות עצמנו".
לא במקרה נכנס קירק לוויכוח על ביילס. קירק, אוונגליסט נוצרי המקדם תיאוריות קונספירציה ביחס לקורונה ותומך נלהב של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, הוגדר בניו־יורק טיימס "סוג חדש של תועמלן פוליטי המערבב, מעוות ומתאים את העובדות לצרכיו". הוא לא הראשון או היחיד ששם ספורטאית אולימפית על לוח המטרה הפוליטי. גם נעמי אוסקה הטניסאית, שוויתרה על אזרחותה האמריקנית כדי לייצג את יפן באולימפיאדה, כבר מזמן מגרה את בלוטות האדרנל של הימין האמריקני. השבוע, בניגוד גמור לציפיות האדירות ממנה, היא הודחה מן המשחקים בשמינית הגמר בידי טניסאית צ'כית.
אוסקה, בת 23, היא סיפור מיוחד במינו. אימה היפנית טמקי אוסקה ואביה לאונרד פרנסואז שמוצאו בהאיטי, נפגשו לראשונה כשטמקי הייתה עדיין תלמידת תיכון ולאונרד סטודנט. הם הסתירו את הרומן ביניהם במשך שנים. החברה היפנית שמרנית מאוד ביחסה כלפי זרים, ובשנים האחרונות אף קמה ביפן מפלגה המתנגדת לכניסת מהגרים. ביפן יש אפילו ביטוי מיוחד לתיאור בני תערובת יפנים, והיחס לשחורים נגוע בגזענות. כאשר נודע למשפחתה של טמקי על הקשר עם הסטודנט מהאיטי, נותק ממנה הקשר. כשנעמי הייתה בת שלוש עקרו הוריה לארה"ב, ושם היא גדלה והתחנכה בקרב משפחתו של אביה, שהיגרה מהאיטי. היחסים עם משפחתה היפנית שבו והתחדשו בהיותה בת עשר.
את קריירת הטניס שלה היא חבה להוריה, בעיקר לאביה, שהחל לאמן אותה ואת אחותה הבכורה מגיל צעיר. המאמצים נשאו פרי. לפני שנתיים דורגה אוסקה במקום הראשון בעולם, ובמאי השנה שבה ודורגה במקום השני. אך זה לא הדירוג היחיד שלה; בשנה שעברה דורגה אוסקה גם ברשימת מאה האנשים המשפיעים של טיים מגזין, ורווחיה מזכיות וחוזי פרסום הגיעו בשנה שעברה ל־37 מיליון דולר.
אווירה רעילה
אוסקה החלה להרגיז לא מעט אנשים בימין האמריקני כשהחלה להופיע בתחרויות בארה"ב במסכה שחורה שעליה נרשמו שמות של אנשים שנרצחו על רקע גזעני, כמו ג'ורג' פלויד, טרייבון מרטין ובריונה טיילור. "אני מרגישה כלי להפצת מודעות", הסבירה. המתח גבר לאחר שאוסקה החליטה לוותר על אזרחותה האמריקנית כדי לייצג את יפן באולימפיאדה. אף שאת ילדותה ונעוריה בילתה בארה"ב, אמרה: "אני לא חשה בהכרח כמו אמריקנית. אין לי מושג מה ההרגשה להיות אמריקני". היא הגדירה את עצמה כמי שחוגגת בעיקר את מורשתה שלה. "אני אוהבת כל מה שקשור בתרבות היפנית, ואם תפגשו מישהו מהאיטי, תראו שאלה אנשים מאוד חיוביים. ואם גם תתיידדו עימם, הם יעשו הכול למענכם. אני מאוד מרוצה מהצד הזה של משפחתי".
טמקי אוסקה, אימה של נעמי, הסבירה את ההחלטה של בתה לוותר על אזרחותה האמריקנית כדי לייצג את יפן: "ההחלטה שנעמי תייצג את יפן באולימפיאדה התקבלה כבר לפני זמן רב. היא נולדה ביפן וגדלה בבית באווירה יפנית והאיטית. נעמי ואחותה תמיד חשו יפניות, וזה אך טבעי והגיוני. לא היה מעורב בהחלטה שוב רכיב כספי או לאומי".
איך קרה שהיפנים תיארו את עונת הטייפונים כבעלת "ימים נוחים ושמשיים", ואיך הוועד האולימפי נתן להצעה המתעתעת לעבור? אי־אפשר לומר שהיפנים או הוועד לא ידעו
אבל את הבומרנג חטפה נעמי אוסקה לאחר שהחליטה לסנן את התקשורת האמריקנית. זו לא הייתה החלטה של מה בכך. בראשית יוני, לאחר שפרשה בסיבוב הראשון ברולאן גארוס, הודיעה אוסקה כי לא תשתתף גם בתחרות וימבלדון. "נעמי לוקחת קצת זמן לעצמה, להיות עם המשפחה והחברים", נמסר מטעם הצוות שלה. "היא מכינה את עצמה למשחקים האולימפיים, והיא נרגשת מאוד לשחק לעיני הקהל הביתי שלה".
זמן קצר קודם לכן הודיעה אוסקה כי לא תתייצב למסיבות עיתונאים ברולאן גארוס. בעקבות החלטתה הודיעו מארגני הטורניר בשיתוף עם שאר טורנירי הגרנד סלאם, כי היא תספוג קנס ותמשיך לספוג קנסות בכל פעם שלא תופיע למסיבות עיתונאים. בתגובה החליטה אוסקה לפרוש מהטורניר אחרי משחק אחד, ואמרה שהיא סובלת מדיכאון. אמירה לא פשוטה. האם זה מה שהביא להדחתה השבוע כבר בשמינית הגמר? האם כמו סימון ביילס, גם הלחץ עליה היה כבד מדי?
ערב פתיחת משחקי האולימפיאדה עלתה בנטפליקס סדרה על חייה של נעמי. במקביל עלו ברשתות החברתיות שערים של מגזין "ספורטס אילוסטרייטד" ושל "ווג הונג־קונג" שבהם כיכבה. שבוע קודם לכן הושקה גם בובת ברבי בדמותה, והיא נחטפה מהמדפים בתוך שעות ספורות. זה היה האות למתקפה תקשורתית על אוסקה. העיתונאי קליי טראוויס צייץ: "מאז שהיא אמרה שהיא מופנמת מכדי לדבר עם התקשורת אחרי משחקי טניס, אוסקה השיקה תוכנית ריאליטי, בובת ברבי ועכשיו היא על השער של ספורטס אילוסטרייטד". מייגן קלי, אושיית התקשורת של ערוץ פוקס, הוסיפה לציוץ של טראוויס: "בואו לא נשכח את השערים והראיונות בווג יפן ובמגזין טיים".
אוסקה לא נותרה חייבת. "ראיתי שאת עיתונאית, והנחתי שאת אמורה להשקיע קצת זמן לבדוק כמה זמן מראש נערכים הראיונות ומצולמים השערים למגזינים כאלה. אם היית עושה את זה, היית מגלה שהצטלמתי לכל השערים האלה בשנה שעברה. במקום זאת, קפצת ופלטת את כל השליליות הזאת. עלייך לעשות קצת יותר טוב מזה, מייגן". המריבה בטוויטר נמשכה לאחר שטראוויס, קלי וגם פירס מורגן גילו שאוסקה חסמה אותם. מייגן קלי העלתה תמונה של החסימה וכתבה "נעמי אוסקה המסכנה חסמה אותי בזמן שנכנסה בי (אני מניחה שהיא קשוחה רק במגרש). היא כנראה טוענת שהצטלמה לשערי העיתונים האלה לפני שטענה בפומבי שהיא חרדתית מכדי להתמודד עם התקשורת. האמת, היא פשוט לא אוהבת שאלות שהיא לא יכולה לשלוט בהן. תודי בזה".
באווירה הרעילה הזאת, שבה ספורטאים גדולים משחקים מחוץ לזירתם הטבעית גם בזירה התקשורתית, אין פלא שעפים ניצוצות ונחשפים אינטרסים פוליטיים וכלכליים, שחיתות, קנאות, וחולשות אישיות. לא מן הנמנע שתרומתם העיקרית של המשחקים האולימפיים בטוקיו תירשם בהיסטוריה לא בגלל הישגים ספורטיביים ושבירת תקרות זכוכית אלא בזכות חשיפת השחיתות שמלווה את המשחקים, הקשר למשבר האקלים, שמאיים על כדור הארץ כולו, והמחיר האישי הכבד שמשלמים הספורטאים.
לא נותר אלא לאחל מזל טוב לג'ודאי האיראני סעיד מולאי, שנאלץ לברוח מאיראן לאחר שסירב להישמע להוראות מגבוה מאיראן להפסיד בכוונה בתחרויות כדי להימנע מקרבות עם ספורטאים ישראלים. בדמותו ואומץ ליבו מייצג מולאי את ערכי היושרה והספורט האמיתיים. השבוע, לשמחת אוהדיו הרבים בישראל, המצפים לביקורו כאן, זכה מולאי במדליית כסף אולימפית.
