לירות ולברוח: כלי נשק שהפכו לתחרויות ספורט

קליעה (ירי תחרותי)

רבים נוטים לערבב את הירי והקשתות, אך אלו שני ענפים שונים. גם כאן המטרה היא קליעה למטרה, אך היא נעשית בכלי נשק מודרניים – רובים ואקדחים מכמה סוגים. הענף, שהגיע מהתחום הצבאי, הופיע כבר באולימפיאדה הראשונה (אתונה 1896), ומאז בכל האולימפיאדות מלבד שתיים. סוגי כלי הנשק השתנו עם הזמן, וכיום מתקיימות 15 תחרויות שונות, לגברים ולנשים, בסוגים שונים של רובים ואקדחים (ראו באיור), סוגי תחרויות שונות וממרחקים שונים.

במשחקי פריז 1904 התקיים מקצה של ירי בפסיונים (סוג ציפור), שהייתה למעשה תחרות ציד. כ־300 ציפורים נורו במהלך התחרות. בעקבות מחאות בוטל המקצה באולימפיאדות הבאות והוחלף בירי ביוני חרס, שהתפתח בהמשך למה שמוכר לנו היום כ"סקיט" – ירי במטרות הנעות באוויר. הוועד האולימפי הוציא את זוכי אותו מקצה זכור לרע מרשימת המדליות הרשמית של המשחקים האולימפיים.

ישראל שלחה קלעים לכל אחת מהאולימפיאדות בהן השתתפה, למעט משחקי מלבורן 1956. את התוצאה הטובה ביותר השיג יצחק יונסי, שהגיע למקום ה־8 ברובה אוויר ל־10 מטר בלוס־אנג'לס 1984. בטוקיו ייצג את ישראל הקלע סרגיי ריכטר בפעם השלישית ברציפות, והוא יקווה להגיע לראשונה לגמר.

סקייטבורד

כן, שמעתם נכון. הסקייטבורד שאנחנו מכירים מהרחוב, מהילדים ומ"בחזרה לעתיד" הגיע לאולימפיאדה. חמישה ענפים חדשים נוספו לקראת טוקיו 2020, והסקייטבורד הוא אחד מהם. למי שלא מכיר, מדובר בלוח עץ המורכב של שני זוגות גלגלים, שעליו עומד הגולש, והוא מונע באמצעות רגל אחת, בדומה לקורקינט. הכלי הומצא בשנות ה־50 על ידי גולשי גלים (ענף נוסף שנכנס השנה לאולימפיאדה), שרצו "לגלוש בחוף", והענף התפתח וצבר תאוצה כספורט אקסטרים. בעשורים האחרונים הוקמו מתחמי גלישה ("סקייטפארק") בערים רבות בעולם. תחרויות מקצועניות הלכו והתפשטו, עד שבמסגרת הרצון לרענן את המשחקים האולימפיים בענפים "צעירים יותר", הגיע הסקייטבורד גם לכאן, ובאחרונה אישר הוועד האולימפי שיהיה חלק גם מהאולימפיאדה הבאה בפריז.

הסיפור כמובן לא עבר חלק, וגולשי סקייטבורד מובילים בעולם טוענים כי מדובר במסחור של ענף עממי, וכי שיטת הניקוד והכסף שייכנס לתחרויות יפגעו בענף. עשרות אלפים חתמו על עצומה בדרישה שלא להכליל את הענף באולימפיאדה, אך ללא הועיל.

בטוקיו יתקיימו שני מקצים – רחוב ופארק, לגברים ולנשים בנפרד. ההבדל בין המקצים נעוץ בעיקר בסוג המכשולים שעל הגולשים לעבור. 80 גולשים וגולשות ישתתפו באולימפיאדה, ללא נציגים ישראלים.

קשתות

חץ וקשת שימשו את האדם ככלי נשק מאז ומעולם, ועם השנים הם הפכו גם לתחרויות ספורט. עוד במאה ה־17 הוקמו באירופה מועדוני חץ וקשת, והענף התפתח מאוד במאות הבאות. באולימפיאדה השנייה בפריז 1900 הפכה תחרות הקשתות לענף אולימפי, והתחרויות נכנסו ויצאו מהתוכנית האולימפית, עד להחזרתן הסופית ב־1972, לאחר כ־50 שנה. מאז, הקשתים והקשתיות מדרום־קוריאה שולטים בענף ובמדליות באופן כמעט מוחלט (16/17 מדליות זהב בנשים, לדוגמה). המטרה בתחרות, כמובן, היא דיוק מירבי בכמה שיותר קליעות למטרה.

באולימפיאדה משתמשים הקשתים בקשת בתקן אולימפי מיוחד (קשת אולימפית), השונה מקשתות המשמשות בתחרויות אחרות. התחרויות מתקיימות במבנה של נוק־אאוט (המפסיד מודח), ובאולימפיאדות האחרונות מתקיימות גם תחרויות קבוצתיות.

בישראל קיימים מספר מועדוני קשתות, שנוסדו בעיקר משנות ה־90. הקשת ירון טל ז"ל היה אלוף ישראל 16 פעם, בלתי מנוצח בין השנים 1991־2007 ושיאן עולם. הוא נפטר בגיל 35, בשיא הקריירה, ממחלת הסרטן. בחודש שעבר השיג הקשת איתי שני את הקריטריון האולימפי ויהיה הקשת הישראלי הראשון באולימפיאדה.