משרד האוצר פרסם היום (ג') את ההשפעות התקציביות של הסעיפים השונים בטיוטת חוק ההסדרים. עם כל הכבוד לקופת המדינה, שלל הסעיפים עשויים להשפיע לא פחות על הכיס של כל אחד מאיתנו.
מע"מ על נטפליקס וחנויות מקוונות בחו"ל
תשלום המע"מ בגין קבלת שירותים מחו"ל חל כיום על מקבל השירות, כלומר עלינו. אולם בפועל קיים קושי רב בגביית מע"מ מאנשים פרטיים, להבדיל מבתי עסק. באוצר מעוניינים לחייב חברות בינלאומיות המספקות שירותים אלה (כגון שירותי סטרימינג) ברישום בישראל ובתשלום מע"מ לרשות המסים. באוצר טוענים כי גביית המס החל על שירותים אלו חיונית, הן לשם אכיפת תשלום מס אמת והגדלת הכנסות המדינה ממסים, והן לצורך מניעת אפליה לרעה של עסקים ישראלים המספקים ללקוחותיהם שירותים דומים ומחויבים במע"מ.
בנוסף, במצב החוקי הקיים היום, חל תשלום המע"מ בשל יבוא אישי של טובין על בעל הטובין, כלומר על הנמען. כעת מוצע כי במקרים של אספקת מוצר בעל ערך נמוך שאינו חייב במכס או מס קנייה, אלא רק במע"מ – תועבר האחריות לתשלום המע"מ לחנות המקוונת. מדובר במוצרים שעלותם החל מ-75 דולר (עד סכום זה יש פטור ממע"מ) ועד 500 דולר.
המשמעות לקופת המדינה: תקציב פעולה זו צפויה להוביל להגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ-360 מיליון שקל בשנת 2022 ,ובהיקף של כ-380 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.
הזמנתם תור לרופא מקצועי? תשלמו מראש
זמני ההמתנה לרפואה יועצת בקהילה נעים בממוצע בין 15 ל-30 ימים. במקצועות עור, עיניים, נשים, אורתופדיה ואף-אוזן-גרון זמן ההמתנה עשוי להגיע במקרים מסוימים עד 70 יום.
מסתבר שלמעלה מרבע מהתורים שנקבעים לרפואה יועצת לא ממומשים בשל אי-הופעה של המבוטח, ללא התראה מוקדמת. תופעת אי-ההגעה לתורים היא אחד ממחוללי זמני ההמתנה לתורים. התופעה הזו פוגעת קשות ביעילות המערכת ומבזבזת משאבים יקרים בהם תשומות העבודה של הרופאים היועצים.
באוצר מעוניינים לקבוע כי התשלום לרפואה יועצת יגבה במועד קביעת התור, ולא יושב למבוטח אלא אם ביטל את התור שנקבע לו לכל הפחות 24 שעות לפני מועד התור. בנוסף, פניה לרופא מקצועי ללא הפניית רופא המשפחה תעלה 20 שקלים יותר.
לטענת האוצר, הקדמת גביית דמי ההשתתפות העצמית בעד יעוץ מקצועי במרפאות רפואה יועצת בקהילה או במכוני חוץ למועד קביעת התור תצמצם את תופעת אי-ההגעה לתורים ברפואה יועצת. השבת דמי ההשתתפות במקרים של ביטולים מוקדמים לפחות יממה לפני מועד התור תהווה תמריץ למבוטחים לעדכן את הקופה על היעדרותם הצפויה מבעוד מועד. המהלכים הללו צפויים להגדיל את הכנסתן של קופות החולים מגביית דמי השתתפות עצמית ולכן מוצע להגדיל בהתאם את שיעור הניכוי מהסכום שמועבר מתקציב המדינה לקופות החולים לצורך השלמת עלות סל שירותי הבריאות.
המשמעות לקופת המדינה: תקציב פעולה זו צפויה להוביל להתייעלות בתקציב הוצאה בהיקף של כ-100 מיליון שקל בשנה.
סעיף נוסף עוסק גם הוא במערכת הבריאות, בדגש על ביטוחי הבריאות הפרטיים. לטענת האוצר, היכולת של מערכת הבריאות הפרטית לשלם לרופאים שכר גבוה יותר מהמערכת הציבורית מביאה למעבר רופאים למערכת הפרטית, מגדילה את התורים במערכת הציבורית באופן שמחליש את אמון הציבור במערכת הציבורית ומביא להגדלת הביקוש למערכת הפרטית.
באוצר טוענים כי לאור ההשפעות החיצוניות השליליות של המערכת הפרטית על המערכת הציבורית, יש להטיל "מס" על כל תשלום שתשלם חברות הביטוח או שירותי הבריאות הנוספים לרופא או למוסד הרפואי בגין פעילות פרטית של ניתוחים וייעוציים. כספים אלו יועברו להכנסות המדינה. חברות הביטוח וקופות החולים יצטרכו לשלם למדינה 40 אחוזים על כל תשלום שהן יעבירו לרופא או לבית חולים על רפואה פרטית. ההיטל אמור לשקף את העלויות החיצוניות אותם מייצרת המערכת הפרטית על זו הציבורית.
המשמעות לקופת המדינה: מהלך זה צפוי להביא לגידול בהכנסות של 940 מיליון שקלים בשנה.
הלוואת הזכאות כבר לא נגישה
מדינת ישראל מעניקה "הלוואות זכאות" לחסרי דיור בהתאם לחוק הלוואת לדיור. מדובר בהלוואה בריבית "מסובסדת" שניתנת בהתאם לניקוד הנקבע על פי פרמטרים שונים כגון מצב סוציו-אקונומי, שירות צבאי או לאומי וכדומה.
בעבר ההלוואות הללו היו פופולריות מאוד בין היתר לאור העובדה שלא היה קיים שוק תחרותי למתן משכנתאות על ידי המערכת הבנקאית, שיעורי האינפלציה הגבוהים וריבית בנק ישראל הגבוהה. החל משנות התשעים שוק המשכנתאות נפתח בהדרגה לתחרות, והפך לתחום אטרקטיבי עבור הבנקים שמתחרים ביניהם על הלקוחות ומציעים אשראי זול בריבית נמוכה ובשיעורי מימון גבוהים. במקביל, עליית מחירי הדירות, בד בבד עם ירידת הריביות, הביאו את הציבור להעדיף הלוואות בשיעור מימון גבוה יותר, ולקיחת הלוואות בנקאיות משלימות גדולות. כתוצאה מכך ההלוואות המסובסדות הפכו לפחות אטרקטיביות ושיעורן קטן מאוד.
כיום ניתן להשיג משכנתא בתנאים זולים דרך המערכת הבנקאית, ואין עוד צורך בסבסוד הריבית על ידי המדינה באמצעות המנגנונים השונים המיועדים לכך. באוצר מעוניינים לתקן את חוק הלוואות לדיור כך שלהלוואה שניתנת מכוחו, אשר מותנית בניקוד מינימאלי לפי שיטת הניקוד, יהיה זכאי מי שסך הנקודות שלו הוא 2,000 נקודות לפחות (במקום 500 כיום), ובתנאי שמחיר הדירה שבגינה ניתנת ההלוואה לא יעלה על שני מיליון שקלים.
המשמעות לקופת המדינה: תקציב שינוי חוק הלוואות לדיור יביא להפחתה של כ-200 מיליון שקל בתקציב האשראי וכ-20 מיליון שקל בתקציב הוצאה.
השתמשתם – שילמתם
רבות דובר על הכוונה להטיל מס על שימוש בכלים חד פעמיים. הכלים הללו המכילים פלסטיק הם קצרי חיים מטבעם והופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי. כ-90 אחוזים מהזיהום בחופי ישראל מקורו בפסולת פלסטיק, וכלים חד- פעמיים בפרט תופסים כ-91 אחוזים מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל. כך, צריכת כלים חד-פעמיים מהווה איום חמור על המערכות האקולוגיות וכן על בריאות הציבור אשר נחשף לחלקיקי מיקרו-פלסטיק שמתפזרים במים, בקרקע ובאוויר.
לטענת האוצר, רמת הצריכה של כלים חד-פעמיים בקרב משקי הבית בישראל חריגה ביחס למדינות העולם, והיא רווחת בכל המגזרים ובכל שכבות האוכלוסייה. בעוד שבאיחוד האירופי הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים מוערכת בכ-1.5 קילוגרם לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית גבוהה פי חמש ועומדת על כ- 7.5 קילוגרם לנפש לשנה. מעבר לכך, ישנה מגמת עליה מתמדת בצריכת הכלים החד-פעמיים בישראל ובעשור האחרון הצריכה הביתית הוכפלה.
בכדי להפחית צריכת כלים חד-פעמיים ולעודד מעבר לשימוש בכלים רב פעמיים וכך להפחית את הנזק הסביבתי, דורשים באוצר להטיל מס קניה על כלים חד פעמיים המכילים פלסטיק, בגובה של 11 שקלים לק"ג.
המשמעות לקופת המדינה: תקציב פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-800 מיליון שקלים בשנה.
מס סוכר
בשנים האחרונות קיימת מגמת השמנה מדאיגה בקרב אזרחי ישראל. על פי סקר הלמ"ס משנת 2017, כ-48 אחוז מהישראלים בני 20 ומעלה הינם בעודף משקל. מעבר לעלויות העתק המושתות על מערכת הבריאות כתוצאה ממגמה זו, להשמנה השלכות בריאותיות קשות; כך למשל, השמנה בדרגה 2 מגדילה פי 8.7 את הסיכוי לחלות בסוכרת, פי 5.7 את הסיכוי לקבל דום נשימה בשינה, ופי 4.1 לחלות ביתר לחץ דם. השמנת יתר נובעת מהרגלי תזונה בעייתיים, בהם צריכה מוגברת של סוכר, ממתיקים ורכיבים מזיקים אחרים. על פי מחקר של פרופ' הראל שיף מאוניברסיטת בר אילן, 43 אחוזים מהילדים בישראל שותים משקאות ממותקים מדי יום. נתון זה מציב את ישראל במקום הרביעי בין מדינות ה- OECD.
נתוני משרד הבריאות מצביעים על משקאות מתוקים כמקור ל-40-30 אחוזים מצריכת הסוכר המוסף שאינו מצוי במזון באופן טבעי.
על מנת לצמצם את התחלואה העודפת הנגרמת מצריכת משקאות מתוקים עתירי סוכר, מציעים באוצר להטיל מס בסך 1.3 שקל לליטר משקה שבו הסוכר המוסף גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל משקה ומס של 70 אגורות לליטר משקה שבו הסוכר המוסף נמוך מ-5 גרם ל 100 מ"ל משקה.
בתרכיז להכנת משקה יעמוד המס על 7.8 שקל לליטר כאשר הסוכר המוסף גבוה מ-5 גרם ל-100 מ"ל ו- 4.2 שקלים כאשר הסוכר המוסף נמוך מ-5 גרם.
המשמעות לקופת המדינה: פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-300 מיליון שקלים בשנה.
המלחמה בכלכלה השחורה
"על רקע פריחתה של ה"כלכלה שחורה" – זו שאינה מדווחת, נכנס לפני שנתיים וחצי לתוקף החוק להגבלת השימוש במזומן. השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה והוא מהווה את "הדלק" המניע את הכלכלה השחורה כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות.
בהתאם לחוק הקיים היום, קיים איסור על תשלום במזומן בעסקה שסכומה עולה על 11,000 שקלים, כאשר מעורב בה עוסק ו-50,000 שקלים בעסקה בין שני אנשים פרטיים. בכוונת האוצר להוריד את הרף עוד, כך שהחל מאוגוסט 2022 מגבלת השימוש במזומן על עסקה שמעורב בה עסק תעמוד על 6,000 שקלים ומגבלת השימוש במזומן בין אנשים פרטיים תעמוד על 15,000 שקלים בלבד (למעט במכירת כלי רכב בין שני אנשים פרטיים שאז תעמוד המגבלה על 50,000).
המשמעות לקופת המדינה: פעולה זו צפויה להוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ- 300 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-500 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023.
על הכוונת: המטבעות הווירטואליים
עוד סעיף העוסק בכלכלה השחורה מתייחס למסחר במטבעות וירטואליים. על מנת לצמצם את היקף ההון השחור בישראל, להביא לחשיפה של נכסים והכנסות לא מדווחים, ולשפר את איכות הבקרה ואיכות הביקורת של רשות המיסים, מציעים במשרד האוצר לקבוע חובת דיווח על החזקה במטבע וירטואלי.
מטבעות וירטואליים הפכו לנפוצים בקרב הציבור, והם משמשים הלכה למעשה כנכס במסגרת סחר חליפין. המטבעות ניתנים לחלוקה ליחידות קטנות, מועברים בקלות יחסית באמצעים אלקטרוניים ואין עליהם כל מעקב או ביקורת. בנסיבות אלה, מסבירים באוצר, מטבע וירטואלי מהוה מכשיר נוח ויעיל להעלמת הכנסות, צבירת נכסים לא מדווחים והלבנת הון. על פי התיקון – מי שמחזיק מטבע וירטואלי בשווי של 200 אלף שקלים ומעלה יחויב בהגשת דוח.
המשמעות לקופת המדינה: המהלך יכניס למדינה כ-30 מיליון שקל בשנה הקרובה.
תשואה מובטחת בפנסיה
הצעד המשמעותי ביותר מבחינה כספית, אותו מפרסם האוצר, הוא ביטול אגרות החוב המיועדות בקרנות הפנסיה. מה זה אומר? כיום מדינת ישראל נותנת תשואה מובטחת לחוסכים בקרנות הפנסיה, על שליש מחסכונותיהם בקרנות, בצורה של אג"ח מיועדות. מדובר באגרות חוב לא סחירות בהיקף של 30 אחוזים מנכסי קרנות הפנסיה, אותן מנפיקה המדינה לצורך זה והן נושאות ריבית שנתית מובטחת וקבועה של 4.86 אחוזים.
אגרות החוב הללו מטילות התחייבויות גדולות על קופת המדינה ובמשרד האוצר מעוניינים שהמדינה תפסיק להנפיק את אגרות החוב הללו ובמקום זאת תעניק מעין רשת ביטחון למקרה שהתשואה על הפנסיה תהיה מתחת ל-5 אחוזים בשנה. מדובר במהלך שיחסוך כסף רב למדינה.
המשמעות לקופת המדינה: חיסכון של כ-7 מיליארד שקלים.
