במפעל הגלידות של מחמוד חורשיד בדמשק דיווחו בשבוע שעבר על ירידה ניכרת במכירות הלהיט הקיצי. "אנשים עסוקים בהישרדות כלכלית ולא יכולים להרשות לעצמם מותרות", אמר בעל המפעל בריאיון לערוץ TRT. "המכשול העיקרי הוא התנודתיות של הלירה הסורית. חוסר היציבות מונע מאיתנו לרכוש מוצרי יסוד ולמכור את המוצר שלנו ברווח".
חוסר היציבות, אומר חורשיד, נגרם מהעיצומים האמריקניים, הקשורים ב"חוק קיסר" שהתקבל בכהונת דונלד טראמפ, וקבע שעל כל מי שמסייע להמשך שלטונו של בשאר אל־אסד יושתו סנקציות. בגלל המכירות הדלות נאלץ חורשיד לפטר מחצית מעובדיו ולנקוט צעדי חיסכון אחרים: "החלב הוא מוצר היסוד בגלידה שלנו, והחלטנו שבמקום לייבא אותו נרכוש חלב ממקומיים. יצרנו קשרים עם חקלאים סורים ומחלבות קטנות כדי שיספקו לנו חלב".
אחרי ששרד עשור של מלחמת אזרחים, פלישות זרות, טרור ופליטוּת, העיצומים הכלכליים של ארה"ב כמו סתמו את הגולל על האפשרות שמשטרו של אסד יהיה זה שישקם את סוריה מחדש. בשנת 2012 כולם חשבו שהתפקיד לעולם לא יינתן לאסד: שנה לאחר פרוץ ההפגנות בסוריה, שר החוץ הסורי דאז ואליד אל־מועלם קיבל אפילו מסין את המסר שעידן אסד תם, ושחזונה לשיטת המשטר הבאה של סוריה כולל ממשלה רב־מפלגתית בפיקוח האו"ם. ובכל זאת, בשבת שעברה ביקר שר החוץ הסיני ונג יִי בדמשק ולחץ את ידו של אסד – במסר הפוך בתכלית: רעיון חילופי המשטר ננטש.
"בזמן שהעם הסורי חושש מקריסה כלכלית ומנסה לשרוד תחת סנקציות, מדינות אחרות מדברות על הגנה על זכויות אדם בסוריה. זוהי צביעות", אמר השר הסיני לאסד. "ארה"ב והמערב חייבים להסיר מיד את העיצומים שהטילו על סוריה ובעלות בריתה, ולאפשר פתיחת ערוצי סיוע הומניטרי". ונג יִי הוסיף שסין רואה בעצמה שותפה לבנייתה מחדש של סוריה, במיוחד בתחומי החקלאות והמסחר, כדי לסייע להעלאת רמת החיים במדינה.
חוק קיסר נותר אחד המכשולים העיקריים שעומדים בין סין ובין הכלכלה הסורית. במשך שנות מלחמת האזרחים דאגו הסינים לשמור על קשר מסוים עם הסורים, אבל כדי להיכנס לעובי הקורה בשיקום המדינה יש צורך בהתערבות גדולה יותר; ביום ראשון תיפגש מזכירת המדינה האמריקנית ונדי שרמן עם ונג יי, והשניים עשויים לדון בשאלות המעניינות את שתי המעצמות וקשורות במזרח התיכון. בינתיים בוושינגטון מאותתים בבירור על גישתם בכך שביידן ממשיך את הסנקציות על משטר אסד, על אף חילופי הממשל.
השינוי ביחסה של סין עצמה למשטר בדמשק עשוי להיות קשור בהבנה שההרס והחורבן בסוריה בעשור שחלף צופנים בחובם פוטנציאל עסקי. בסוכנות הידיעות הסורית ידעו לספר על הסכם בין שר החוץ הסורי פייסל מקדאד ובין מקבילו הסיני, הכולל שיתוף פעולה כלכלי וטכני. ראש הסהר האדום גילה כי חתם עם השגריר הסיני בדמשק פונג ביאו על מסמך המבטיח אספקת סיוע במזון.
אך ההזדמנות הכלכלית שמזהה סין איננה מובנת מאליה. בעיתון א־שרק אל־אווסט נכתב שההחלטה של סין לחבור לרוסיה ולאיראן כדי לשקם את סוריה מסוכנת מאוד. כדי לחצות את "שדה המוקשים הסורי", קובע העיתון, תצטרך סין לצדד בעמדת דמשק ולהתעלם מעמדות של שחקנים אחרים באזור. ושאלה נוספת: מהו הרווח שהחברות הסיניות עשויות להפיק בשוק הסורי, המצדיק את נטישת השווקים הגלובליים?
גם בגרדיאן הבריטי דנו בהתקרבות של בייג'ינג לדמשק. דיפלומט בריטי ששירת בסין צוטט באומרו ש"סין יודעת לנצל חללים ריקים, בייחוד אם בכך היא מנצלת טעויות של ארה"ב". מומחה למזרח התיכון חלק עליו: "סין אולי רואה דרך משי חדשה, אבל זוהי אשליה".
בעיתון סיכמו את הדיון בקביעה כי "איש לא ישקיע מיליארדי אירו, דולר, רובל או יואן כדי לבנות את סוריה מחדש בתנאים הנוכחיים. המשקיעים צריכים לדעת בוודאות שההשקעות שלהם בטוחות, אך את סוריה אי אפשר להבטיח. המשטר הסורי התאמץ במשך שנים להוכיח לעולם שסוריה היא השקעה גרועה".
