פרש טורקי: למה נשיאת יוון כל כך דאגה משיחת ארדואן-הרצוג?

שר החוץ של יוון ניקוס דנדיאס נחת השבוע לביקור בזק בישראל ונפגש עם שר החוץ יאיר לפיד. ברקע המפגש, שיחת הטלפון המפתיעה שקיים נשיא טורקיה ארדואן עם הנשיא הרצוג בשבוע שעבר, וביקור פרובוקטיבי במיוחד השבוע של ארדואן ברפובליקה הטורקית של צפון קפריסין. אין ספק כי ארדואן כמו ארדואן, הצליח שוב להוציא את היוונים משלוותם ולעורר בהם חששות ביחס לברית בת העשור בין ישראל לבין יוון וקפריסין.

כן, כבר עשור שיחסי ישראל־טורקיה נתונים במשבר מתמשך. מאז מבצע עופרת יצוקה ומשט המאווי מרמרה, יש מתח מובנה. את היחסים המיוחדים בין ירושלים לאנקרה החליפה מאז ברית אזורית של ישראל עם יוון וקפריסין, המבוססת על שיתוף פעולה מדיני, ביטחוני וכלכלי. ברית שקיבלה חיזוק מיוחד על רקע תגליות הגז במזרח הים התיכון ושותפות האינטרסים לנוכח היריבות הגוברת מול טורקיה.

אין פלא אפוא ששיחת הטלפון הבלתי צפויה בין הנשיא החדש יצחק הרצוג לארדואן, שנמשכה 40 דקות, עוררה אי נחת באתונה. בשיחה בין הרצוג לנשיאת יוון, שהתקשרה לברך אותו לרגל בחירתו, נשאל הנשיא הישראלי ישירות על השיחה עם ארדואן. בניסיון להרגיע, השיב הרצוג שאין כל שינוי במדיניות כלפי יוון. אבל היוונים לא נרגעו.

קפריסין היא פצע עמוק ומתמשך במסגרת היריבות ההיסטורית בין יוון לטורקיה, שאינו מעלה ארוכה כבר קרוב ליובל שנים.

ב־20 ביולי 1974 פלש צבא טורקיה לקפריסין. המטרה הייתה לעצור את סיפוח האי ליוון. הפלישה כונתה "מבצע אטילה", על שם אטילה ההוני, ונמשכה חודש ימים. בסיומו השתנתה המציאות באי העתיק. צבא טורקיה כבש את חלקו הצפוני, ומאז הוא מחולק לשתי ישויות נפרדות. בחלק הצפוני הוקמה הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, ששום מדינה בעולם אינה מכירה בה פרט לטורקיה. בחלק הדרומי ממשיכה להתקיים הרפובליקה של קפריסין המוכרת על ידי מדינות העולם ושייכת לאיחוד האירופי. במשך השנים היו לא מעט ניסיונות למפגשים ושיחות שלום בין הצדדים, כולל הצעות להסדרה וחילופי שטחים. המו"מ האחרון התקיים לפני ארבע שנים. אז עדיין משל בצפון קפריסין מוסטפא אקינצ'י, נשיא בעל עמדות עצמאיות למדי אל מול טורקיה, שתמך באיחוד האי. לעומת זאת, את הנשיא הנוכחי, ארסן טאטאר, אפשר לתאר כסוג של וסאל של טורקיה.

אם תשאלו את ארדואן על עמדתו ביחס לקפריסין, התשובה הרשמית תהיה כי הוא תומך בעקרון "שתי מדינות לשני עמים". אבל כדאי לקחת זאת בעירבון מוגבל. כל הסימנים מראים כי מבחינתו של ארדואן, זמנן של השיחות ליישוב הסכסוך באי עבר. כל מה שהיה בטל ומבוטל. כעת הוא שועט בכל הכוח להפוך את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, על ממשלת הבובות שלה, לחלק בלתי נפרד מטורקיה. מעתה צפון קפריסין היא לא רק נכס כלכלי ואסטרטגי טורקי מהמעלה הראשונה, היא גם ראש גשר להקרנת כוחה של טורקיה כמעצמה אזורית הרחק מעבר לגבולותיה.

על כוונותיו של הסולטן אפשר ללמוד מדברים שנשא בחודש מאי האחרון לפני קהל נבחר של טורקים צעירים: "בעבורנו, טורקיה אינה רק 780 אלף קילומטר מרובעים", אמר לקהל המשולהב. "בעבורנו טורקיה היא בכל מקום".

מבחינה זו, צפון קפריסין היא חלק בלתי נפרד מהנוכחות של טורקיה בשנים האחרונות גם בסוריה, בעיראק, בקטאר, בסומליה, בעזה ובירושלים. אבל צפון קפריסין היא גם סוג של יהלום אסטרטגי. קרבתה לאירופה מחד גיסא ומיקומה במזרח הים התיכון מאידך גיסא, הם בעלי חשיבות אזורית ראשונה במעלה. התאריך שבו הגיע השבוע ארדואן לביקור שם, 20 ביולי, הוא גם יום השנה לפלישת הצבא הטורקי לקפריסין.

גינוי אמריקני לפתיחת וארושה

ארדואן הגיע לצפון קפריסין בראש משלחת ענקית של פרלמנטרים ואנשי עסקים טורקים. הביקור החל במצעד צבאי והמשיך בשורה של הודעות על מהלכים מדויקים להפליא, שנועדו להעביר את המסר הכפול של "שתי מדינות לשני עמים", אך בה בעת להדגיש את תלותה המוחלטת של צפון קפריסין בטורקיה.

בנאום שנשא לפני הפרלמנט של צפון טורקיה, הודיע ארדואן על כוונתו לממן בנייה של ארמון נשיאותי וקומפלקס ממשלתי ופרלמנטרי – שני סמלי ריבונות מובהקים. אבל מה שהצליח להקפיץ את היוונים ויחד איתם גם את האיחוד האירופי ואת האמריקנים, היה ההודעה של ארדואן על פתיחתה מחדש של וארושה, פנינת נופש שמאז הכיבוש הטורקי הפכה לשטח צבאי סגור.

המהלך של ארדואן לפתיחת וארושה להתיישבות מחדש נועד לקבוע עובדות בשטח: לעודד תיירות בצפון קפריסין, תוך טפטוף תהליך שבו בעלי רכוש מן הצד היווני יתחילו לבדוק את האפשרות לקבלת פיצויים מטורקיה ויכשירו בכך את תהליך ההיפרדות של צפון קפריסין.

הצעד הזה נענה בגינויים מקיר לקיר. מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הגדיר אותו "מהלך פרובוקטיבי, בלתי קביל, מנוגד להחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ולהתחייבויות קודמות לניהול הסכם פשרה קונסטרוקטיבי". אבל אפשר להניח שלארדואן, כל זה פשוט לא מזיז.

לביקור השבוע קדמו כמה אירועים שהקפיצו את מפלס העצבנות. בחודש שעבר אמר ארדואן כי הביקור בצפון קפריסין יביא עימו "בשורות טובות" – אמירה שעוררה מבול של ספקולציות, ציפיות גדולות בטורקיה וחרדות בקפריסין וביוון. בהמשך, במפגש עם וטרנים טורקים בראשית יולי אמר נשיא הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין כי צפון קפריסין חיונית להגנה על קו החוף הטורקי. לרגל יום השנה לכיבוש הגיעה גם משלחת פרלמנטרית מאזרבייג'ן. ככל הנראה, שיתוף הפעולה הצבאי והכלכלי בין טורקיה לאזרבייג'ן במלחמה נגד ארמניה בחורף האחרון, העלה גם את רמת שיתוף הפעולה של הנשיא אלייב עם חזונו הפאן־טורקי של ארדואן.

הארי צימיטראס, ראש מרכז קפריסין במכון PRIO: "ארדואן רוצה לבצר את מעמדה של טורקיה כמעצמה, וצפון קפריסין אינה שונה מאזורי פעילות אחרים של טורקיה במרחב"

הדברים שנשא במהלך הביקור סמד סעידוב, ראש המשלחת האזרית, לא היו יכולים להיות ברורים יותר: "זוהי אדמתנו", אמר. "בעולם הטורקי, ישנה טורקיה וישנה אזרבייג'ן, וצפון קפריסין היא חלק בלתי נפרד מהאדמה הטורקית. העולם הטורקי הולך וקם, ועל כן על טורקיה אזרבייג'ן וצפון קפריסין להיות מאוחדות". בישראל, שיש לה יחסים כלכליים וביטחוניים מורכבים מהמעלה הראשונה עם אזרבייג'ן, והיא מייבאת את חלק הארי של צריכת הנפט שלה מבאקו, כדאי לשים לב למילים האלה.

אבל החלק היותר מעניין, שלא במקרה לא הוזכר בשום צורה בביקורו של ארדואן השבוע, הוא מהלך שהחל כבר לפני שנתיים להכשרת בסיס תעופה צבאי לרחפנים ובסיס צבאי ימי – שניהם בצפון קפריסין. כבר לפני שנתיים, עם פרוץ הסכסוך בין טורקיה לקפריסין על מאגרי הגז לחופי האי, שיגרו הטורקים ספינות חקר משלה לאזורים כלכליים ימיים של קפריסין היוונית, בטענה שהם מגינים על זכויות כלכליות של טורקיה ושל הרפובליקה הטורקית בצפון קפריסין. בעיצומו של התהליך אף גורשה מהאזור ספינת חקר ישראלית, וענקיות אנרגיה כמו חברת ENI האיטלקית החליטו להתקפל משם. במתקפה הזאת השתמש טורקיה גם ברחפנים, ויותר מאוחר הם הפכו כלי עיקרי במלחמה בלוב ובמקומות אחרים.

הארי צימיטראס, ראש מרכז קפריסין במכון PRIO לחקר השלום באוסלו, מעריך כי בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות בנייה מואצת של הבסיסים הצבאיים הטורקיים. בבסיס גצ'יטקאלה, או בשמו היווני הקודם לפקוניקו, יש לפי שעה מסלול בודד באורך 2,850 מטר. הרחפנים הראשונים מסוג ביירקטאר TB2 הועברו לשם כבר ב־2019 כדי להגן על כלי שיט טורקיים העוסקים בפעילות חקר לחיפושי גז לחופי קפריסין. מאז עשתה טורקיה שימוש נרחב בביירקטאר בעיקר במלחמה בלוב ובמלחמה בנגורנו־קרבאך. בגרסתו הנוכחית, הביירקטאר יכול לשהות באוויר 27 שעות, ולצורך העניין, מעבר לאיי יוון, טווח הפעולה שלו כולל גם את חופי מצרים, עזה ומדינת ישראל.

בשיחה עם מקור ראשון, מעריך ראש מרכז קפריסין במכון PRIO כי "ארדואן איבד כל תקווה לאיחוד קפריסין, ומאז 2017 גם אין לו שום רצון לאיחוד. הוא רוצה לבצר את מעמדה של טורקיה כמעצמה ביטחונית. מבחינתו, צפון קפריסין אינה שונה מאזורי פעילות של טורקיה בלוב, בעיראק, בסוריה ובמזרח התיכון בכללו. מטרתו – להקרין עוצמה טורקית ביטחונית הרחק מעבר לגבולותיה של טורקיה. לכן, מבחינתו בסיס הרחפנים והבסיס הימי בצפון קפריסין הם עניין מרכזי". בסיס הרחפנים בצירוף בסיס ימי, ייצר יתרון עצום בעבור הצי הטורקי, שכבר עתה יש לו נוכחות בולטת במרחב הימי במזרח הים התיכון, ויחזק אותו גם בגזרה שבין לטקיה בסוריה לבין חופי ישראל ועזה.