יתרות המט"ח של ישראל עברו בתחילת החודש את רף ה-200 מיליארד דולר, ברקע הרכישות המתמשכות של בנק ישראל והן קבעו שיא חדש של כל הזמנים.
רק לפני שנה וחצי עמדו היתרות על כ-126 מיליארד דולר ומאז זינק הר הדולרים שמחזיק הבנק המרכזי בכ-60% והקפיץ אותנו למקום ה-16 בעולם בסכומי יתרות מטבח החוץ. ה'הצטיידות' ב'מטבע הירוק' נמשכת למעשה כבר שנים, אך מסע הרכישות הזה בולט במיוחד בשנה וחצי האחרונות. כך לדוגמה, בשנת 2007 עמדו היתרות על 28 מיליארד דולר בלבד. בחודש פברואר 2015 הן כבר הגיעו 85 מיליארד דולר. שנתיים אחר כך הם טיפסו ל-103 מיליארד. בתחילת 2020 הסכום הגיע כבר ל-126 מיליארד דולר, ובסוף חודש יוני כאמור, הסכום זינק ל- 200.7 מיליארד דולר.
למה בנק ישראל מחזיק בכל כך הרבה דולרים? לרכישת הדולרים של בנק ישראל יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא "מילוי המחסנים" במטבע חוץ לצורך חיזוק האיתנות הכלכלית של המדינה בעיתות משבר והשנייה היא רצון למנוע פיחות מוגזם של הדולר ובכך לסייע ליצואנים הישראלים המקבלים את התמורה עבור הסחורות שהם מייצאים – בדולרים.
מה זה אומר? נתחיל בסיבה הראשונה. מדינת ישראל, בדומה למדינות רבות אחרות בעולם, מגייסת כסף באמצעות לקיחת הלוואות. רוב ההלוואות הללו נלקחות בדולרים והן מוחזרות בתשלומים לאורך שנים. בנוסף, מדינת ישראל מייבאת מחו"ל מדי חודש סחורות שונות ומגוונות בעלות לא מבוטלת. התשלומים לחוב החיצוני הזה מופקים מהייצור המקומי שנעשה למעשה בשקלים.
במקרה של תרחיש כגון מלחמה, משבר כלכלי עולמי או כל קטסטרופה אחרת, עלול המטבע המקומי לחוות פיחות חריף – ערך השקל יורד ומנגד ערך הדולר עולה. המשמעות היא שמדינת ישראל צריכה לשלם במקרה כזה הרבה יותר כדי לכסות את החוב החיצוני שלה וכן לשלם הרבה יותר עבור הייבוא. מטרת היתרות הדולריות שמחזיק בנק ישראל היא לסייע במימון החוב הזה, לאפשר המשך יבוא סדיר למשך מספר חודשים לפחות ולהגן על המצב הפיננסי במקרה של פיחות חד בשקל (באמצעות וויסות שער המטבע). 'הר הדולרים' משמש למעשה כ"נשק" בידי הבנק המרכזי לאירועי קיצון.
לא מדובר בתרחישים תיאורטיים בלבד. יש לא מעט דוגמאות. אחת מהמדינות שנזקקה נואשות ליתרות המט"ח שלה בדיוק מהסיבה הזו וממוקמת לא רחוק מאיתנו היא טורקיה. הרפובליקה הטורקית סובלת בשנים האחרונות מפיחות חד במטבע המקומי והלירה כמעט קרסה, ברקע פעולות הרסניות והתערבות בוטה בפעילות המוסדות הכלכליים שביצע הרודן השולט ארדואן. שער הלירה זינק תוך 3 שנים פי שניים ביחס לדולר, מ-4.3 לירות טורקיות לדולר ביוני 2018 ל-8.6 לירות לדולר כיום. במילים אחרות, תוך 3 שנים ערכה של הלירה אל מול הדולר נחתך בחצי.
תמיכה ביצואנים
הסיבה השנייה בגינה רוכש בנק ישראל דולרים, היא רצון לתמוך ביצואנים. התחזקות השקל פוגעת ביצוא הישראלי. היצואנים מקבלים את הכנסתם בדולרים, שערכם נמוך, אך את ההוצאות, ובעיקר את הוצאות השכר לעובדים שלהם, הם משלמים בשקלים, שערכם גבוה. כך ההכנסה שלהם הולכת ונשחקת ובשלב מסוים כשהפגיעה הופכת לחמורה, זה עלול להוביל לגל פיטורים וסגירת מפעלים.
אמנם, חלק גדול מהייצוא הישראלי הוא בענף ההיי-טק ולמרות התחזקות השקל, מכיוון שמדובר בענף שהוא עתיר הון, עם מכירות גדולות ושולי רווח גבוהים, בהכללה, הוא מצליח בינתיים לשרוד את ירידת ערך הדולר. הבעיה היא שמצבם של ענפי יצוא אחרים – הרבה יותר גרוע, וגם בענף ההי-טק השחיקה הולכת ומתעצמת.
ניתן לומר כי מאז שנת 2008 החליטו בבנק ישראל לתת חיזוק ליצואנים ומתמיד במדיניות זו ומעת לעת רכש הבנק המרכזי דולרים למנוע את פיחות הדולר.
לפני מספר חודשים בעקבות צניחה של המטבע האמריקני אל מול השקל, החליט בנק ישראל להתערב בצורה דרסטית עוד יותר והצהיר כי יקנה במהלך 2021 כ- 30 מיליארד דולר, בכך יגדיל הבנק המרכזי את הביקוש למטבע האמריקני ויעלה את ערכו אל מול השקל. כך, מתחילת השנה נרכשו 25 מיליארד דולר (3.1 מיליארד מהם בחודש האחרון). לשם השוואה, בשנת 2020 כולה רכש בנק ישראל 21 מיליארד דולר.
מה הסיבה לירידה בערכו של הדולר מתחילת השנה?
השינוי ביחסי המטבעות נובע בעיקר מהיחלשות הדולר בעולם, ולא רק מול השקל. ארה"ב הוציאה טריליוני דולרים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי והבריאותי והבנק המרכזי שם מדפיס לא הרף את השטר הירוק. עוד ועוד תוכניות תמריצים של ממשל ביידן מזרימים כסף לשוק וזה גורם לירידת ערכו של הדולר.
ואמנם, יש סיבות נוספת להיחלשות המטבע האמריקני: הגירעון בארה"ב מרקיע שחקים, והריבית במשק האמריקני נמצאת בשפל. למרות שבשבועות האחרונים ניכר כי האינפלציה הרימה ראש והציפיה היא שהבנק הפדראלי יעלה את הריבית עקב כך, כרגע לא צפוי מהלך כזה בטווח הקרוב, כך שאין תמריץ למשקיעים לרכוש דולרים. רק אמש התבטא יו"ר הבנק האמריקאי המרכזי, ג'רום פאוול ואמר כי הפדרל ריזרב עדיין רחוק משינוי המדיניות שננקטה עד כה. לדבריו, גם אם האינפלציה עלתה בתקופה האחרונה, הציפיות הן שהיא תתמתן בקרוב.
אלו כאמור הסיבות להיחלשות הדולר בעולם, אך לכך יש להוסיף גם את הסיבות להתחזקות השקל אצלנו. כלומר יש כאן כח כפול שפעל "לרעת" הדולר. בין הסיבות להתחזקות השקל ניתן למנות את האופטימיות, למרות התפשטות הקורונה את נתוני הצמיחה החיוביים במשק הישראלי את הגידול בהשקעות הזרות בישראל וכן את אשרור דירוג האשראי של ישראל על ידי חברות הדירוג הבינלאומיות, כל אלו ועוד סיבות נוספות, מחזקים בתקופה האחרונה את השקל.
עד מתי ימשיך בנק ישראל לרכוש דולרים?
כאמור, בנק ישראל נעזר בהר מזומנים של מטבע זר – יתרות המט"ח, כדי לייצב את שער החליפין בעזרת רכישה ומכירה של מט"ח ובעיקר דולרים.
רכישה מאסיבית של דולרים, על ידי בנק ישראל, מגבירה את הביקוש וכך מעלה את מחירו של הדולר (ומחלישה את השקל) וכן להיפך – כאשר השקל יורד בחדות, הבנק המרכזי מוכר דולרים, מגדיל את ההיצע וכך מוריד את מחירו אל מול השקל.
למרות זאת, בבנק ישראל הצהירו לא פעם שהפעילות בשוק המט"ח לא נועדה לשנות מגמות בשער החליפין וההתערבות מגיעה רק כשמזהים ייסוף של השקל מעבר לשינוי העולמי – למשל כשהשקל מתחזק כי מצב המשק משתפר, כי יש לנו עודף ענק במאזן השוטף ובמאזן התשלומים, כי יש המון משקיעים זרים וכדומה.
התפיסה הזו לא עומדת להשתנות באופק הנראה לעין. להערכת הכלכלנים בתקופה הקרובה תימשך ההתערבות בשוק המט"ח ובנק ישראל ימשיך וירכוש דולרים ככל שיראה צורך בכך.
יתרות המט"ח של ישראל מהוות כבר מעל 42% מהתוצר ועם זאת, בהיעדר מגבלות על בנק ישראל בכל הקשור לגובה יתרות המט"ח נראה שבשנים הקרובות הן צפויות להמשיך ולגדול בעיקר על רקע המשך קיום כוחות משמעותיים הפועלים להתחזקות השקל.
האם ניתן להשתמש ביתרות המט"ח לצרכים כלכליים נוספים?
אחרי משבר הקורונה וההוצאות הגדולות שנלוו אליו, נוצר גירעון ממשלתי לא קטן של כ-150 מיליארד שקל. פקידי האוצר מנסים למצוא מקורות כספיים ל'סתימת החור' כמו גם להוצאות גדולות אחרות שנדרשות מהממשלה. מדוע לא להשתמש ביתרות ששוות כ-650 מיליארד שקל (אם נמיר את הדולרים לשקלים), ששוכבות בבנק ישראל? התשובה היא שליתרות יש מטרה מוגדרת מאוד כפי שפירטנו קודם. בנוסף בנק ישראל הוא גוף עצמאי לחלוטין ואף עצמאותו מעוגנת בחוק מיוחד. קיים חשש שאם יתחילו להעביר יתרות לממשלה על כל צורך כזה או אחר שיצוץ, זה יהפוך להיות 'משאבת כספים', שתדלל את הבנק המרכזי ותפגע בתיפקודו. לכן יש הפרדה בין המקורות הכספיים של הממשלה לבין הכספים שבשליטת בנק ישראל וניתנת סמכות מלאה לנגיד בנק ישראל לפעול בהתאם למתווה שהוגדר.
