עיכוב בלתי סביר בקידום בניית מתקן לטיהור שפכים מביא לפגיעה קשה בסביבת היישוב עפרה – כך נטען בשבוע שעבר בעתירת התושבים לבג"ץ נגד הממשלה והמנהל האזרחי. לעתירה הצטרפו עמותת "ירוק עכשיו" הפועלת למען איכות הסביבה, ובצעד חריג גם החברה להגנת הטבע.
בוואדי אל־עין הסמוך ליישוב עפרה זורם זה שנים ביוב גולמי, בהיעדר מערכת מוסדרת לטיפול בשפכים שמייצרים התושבים היהודים והערבים כאחד. מתקן לטיהור שפכים (מט"ש) שכבר הוקם כדי לסייע בפתרון הבעיה, טרם הופעל בשל הליכים משפטיים מתמשכים וצווי עיכוב והריסה שהנפיקו גופי המנהל האזרחי. בשנים האחרונות ניתנו ההיתרים הנדרשים לשם הפעלתו של המט"ש, אבל לפי העותרים המנהל האזרחי עדיין אינו מציג לוח זמנים מפורט ומהיר, ובינתיים זיהום הסביבה ומי התהום נמשך.
"חוסר האונים של המנהל האזרחי בפתרון מטרדים סביבתיים זועק לשמיים", אומר איצ'ה מאיר, מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון וממקימי עפרה. "אפילו בג"ץ קבע לפני שנים שאין להשלים עם נזקים לתת־הקרקע ולמקורות המים. הגיע הזמן לשים לזה קץ, לאפשר פתרונות ולמנוע את המשך הזיהום הסביבתי".
היישוב עפרה הוקם לפני 46 שנים על שרידיו של מחנה צבאי ירדני. מאז הוא התפתח, ומערכת הביוב ובריכות החמצון שהותקנו בו בתחילה כבר לא הספיקו; זה כמה עשורים זורם הביוב הגולמי של היישוב אל הוואדי ומזהם את הסביבה ואת מאגרי מי התהום. גם האוכלוסייה הפלסטינית תורמת את שלה: בכפרים הפלסטיניים יש בורות ספיגה שמרוּקנים מעת לעת אל הוואדיות. ביישוב ובארגוני הסביבה מאשימים את המנהל האזרחי בבלימת כל המאמצים לתקן את המצב.
לפני יותר מעשור, בשנת 2008, השקיעה המועצה האזורית מטה בנימין 4.5 מיליון שקלים בבניית מט"ש לטיפול בשפכי היישוב. לאחר בניית המתקן נדרשו עבודות תשתית מעטות נוספות וכן חיבור לחשמל. אך אז הורתה יחידת הפיקוח של המנהל על הפסקת העבודות, בשל היעדר היתר בנייה. לאחר מכן ועדת המשנה לפיקוח של מועצת התכנון העליונה באיו"ש הוציאה צו סופי להפסקת העבודה והריסת המבנים.
במאי 2009 הוגשה לבג"ץ עתירה נגד הקמת המט"ש ובקשה להריסתו בטענה שהוקם ללא היתר על מקרקעין הרשומים בבעלות פרטית של תושבי עין־יברוד, הכפר הסמוך. בית המשפט העליון פסק בשנת 2011, בהסכמת הצדדים, שאין להשלים את הקמת המט"ש בלי הליך תכנוני והיתר חוקי; עם זאת נפסק כי הטענות לפגיעה באיכות הסביבה מחייבות פתרון. המדינה הודיעה שהתכנון שייעשה יציע פתרון לטיהור שפכים מהיישוב עפרה וגם מהכפרים הסמוכים.
הטענות הסביבתיות התבססו בעיקר על חוות דעתו של ההידרולוג פרופ' חיים גבירצמן מהחוג למדעי הסביבה באוניברסיטה העברית, מומחה למערך מי התהום בישראל. לפיה, המים באזור מחלחלים במהירות אל האקווה התת־קרקעית והשפכים מזהמים את מי התהום באופן שמסכן את צרכניהם באזור, רובם פלסטינים. "זרימת השפכים בוואדי אל־עין הפכה אותו לתעלת ביוב ולמטרד בריאותי וסביבתי. הוואדי מהווה מוקד להפצת מחלות", קבע.
למרות פסיקת בג"ץ, במשך שנים רבות לא הייתה כל התקדמות בהפעלת המט"ש. בשנת 2014 דנה ועדת המשנה לאיכות הסביבה של המנהל האזרחי בתוכנית לסילוק שפכים למרחב עין־יברוד, ושוב נאמר שהפתרון הנכון הוא השמשת המתקן ממזרח לעפרה והפיכתו למתקן תת־אזורי תוך הפקעת שטח נוסף. רק בסוף 2016 החליטה הוועדה על פרסום התוכנית להתנגדויות; אלה שהוגשו נדחו כחצי שנה לאחר מכן, והוחלט להמליץ על אישור התוכנית. ההחלטה פורסמה רק בתחילת 2018.
חצי שנה לאחר מכן אף ניתן היתר בנייה, ובסוף 2019 חתם ראש המנהל האזרחי על צו רכישת בעלות ונטילת החזקה בקרקע המיועדת להשלמת בניית המט"ש, בהיקף של כ־34 דונם. בפרסום הצו הושלמו כל ההליכים המשפטיים והתכנוניים הנדרשים. אלא שהזמן ממשיך לחלוף, הביוב ממשיך לזהם את המרחב, ולוח זמנים מפורט אינו נראה באופק. פניות רבות של עמותת "ירוק עכשיו" למשרד הביטחון נענו רק לפני חודש וחצי; תשובת משרד הביטחון הייתה כי אין מחלוקת בדבר הצורך בפעילות המתקן.
מהיחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "המנהל האזרחי רואה חשיבות רבה במתן מענה לסוגיה ומקדם במשך שנים ארוכות את הפעלת המט״ש, כחלק מפתרון ארוך טווח לשמירה על בריאות התושבים ואיכות הסביבה. בתום עבודת מטה מקצועית וארוכה, שכללה התייעצות עם כלל גורמי המקצוע, המכרז מטעם המנהל יצא בהקדם האפשרי. מענה לעתירה המשפטית יינתן בצירים המקובלים על ידי הגורמים המוסמכים בבית המשפט".
