זן דלתא של הקורונה, שהתגלה לראשונה בהודו, הוא הדומיננטי ביותר בישראל. מאז אמצע חודש יוני, למעלה מ־90 אחוזים מהדגימות של חולי הקורונה שרוצפו התגלו כזן ההודי. זן אלפא, שהתגלה לראשונה בבריטניה, כבר כמעט שאינו נוכח אצל המאומתים בישראל. במשרד הבריאות אמרו היום (א') לאתר מקור ראשון כי מקרב המאומתים שנדבקו בזן אלפא, שעליו מגן החיסון ביעילות המלאה ביותר, אין כמעט תחלואה עם תסמינים קשים.
בסוף השבוע פורסם כי בפייזר טוענים שיש צורך במנה שלישית כדי לחזק את הגנת החיסון. בחברה אמרו שהמנה השלישית צפויה להעלות את החסינות בפני הנגיף פי חמישה ויותר. למרות הפרסום, במערכת הבריאות הישראלית חלוקות הדעות באשר לצורך במנה שלישית, כשבמקביל נערכים מחקרים שמטרתם לקבוע האם מי שהתחסן בתחילת מבצע החיסונים, מנובמבר 2020 ועד פברואר השנה, נדבק יותר מאשר אלה שהתחסנו אחריהם. הדעה הרווחת היא שזן דלתא, הנפוץ בישראל ושנוצר ככל הנראה לאחר שפותח החיסון, אלים יותר והוא המקור לעלייה בתחלואה ולא היחלשות החיסון.
"כרגע לא נראה שיש שינוי מאוד משמעותי, אולי קטן, בין מחוסנים 'ותיקים' יותר לבין מחוסנים 'חדשים'", אמר לנו היום בכיר במשרד הבריאות. לדבריו, במשרד בודקים את ההבדל בין שיעור התחלואה בקרב מחוסנים מינואר ועד אפריל לבין אלו שהתחסנו ראשונים, אבל מדובר בבדיקה מורכבת שיהיה קשה לדעת על סמך תוצאותיה האם הזמן שעבר הוא אכן הגורם להתפרצות המחודשת בישראל. בין השאר, מכיוון שעיקר המאומתים בשבועות האחרונים הם צעירים מתחת לגיל 40, שלא היו מקבוצות התעדוף בתחילת מבצע החיסונים.
"אלו שהתחסנו ראשונים הם שונים במהותם מאלה שהתחסנו אחר כך", אומר הבכיר. "הגענו לאנשים עם גורמי סיכון בהתחלה ואם יהיו יותר חולים מהאוכלוסייה הזאת, הרי שזו אוכלוסייה שנוטה יותר לחלות בכל מקרה. בנוסף, האוכלוסייה הזו – מחוסנים ולא מחוסנים – לא במוקד ההתפרצות הנוכחית, ולכן קשה להסיק מכך מסקנות".
במשרד הבריאות אומרים שמוקד ההתפרצות הוא בקרב אנשים שחזרו מחו"ל והדביקו ילדים שלא שמרו, ואלו הדביקו אחד את השני. "מי שנדבקים ראשונים בהתפרצות הזאת הם ילדים וההורים שלהם בשנות ה־30 וה־40 לחייהם. זה לא שהנגיף התפשט באופן שוויוני ואפשר לבדוק מי חולה יותר, אלו שהתחסנו קודם או אלו שהתחסנו אחר כך". לדבריו, "אנחנו בודקים את המחקרים שנעשים כיום על אוכלוסיות מחוסנות מקרב עובדי הבריאות שהיו מהראשונים לקבל את החיסון גם כן, אבל צריך לזכור שהם בשוליים לעומת חמשת המיליון שחוסנו".
במשרד הבריאות אומרים כי שאלת יעילות החיסון מול זן דלתא היא אכן המשמעותית ביותר בעת הזאת. "ככל שנבין את העניין, נוכל להחליט האם וריאנט דלתא הוא כזה שהחיסון נגדו פחות יעיל במניעת הדבקה ואז לא יעזור לתת מנת בוסטר – מנה שלישית – אלא יש לשקול ולפתח חיסון מותאם לו, או שהמקור לתחלואה הוא התפוגגות של החיסון ואז צריך לבדוק למי זה יעזור, מנה שלישית, לפי גיל ומחלות רקע ועוד".
בתוך כך, מדוכאי חיסון יוכלו לקבל מהיום מנה שלישית של החיסון, לא כי יעילותו נפגעה אלא מכיוון שמראש החיסון לא מעניק הגנה מספקת לאוכלוסיות בסיכון ומדוכאות חיסון. כל עוד יש חיסונים עודפים, במשרד הבריאות קוראים לאוכלוסייה זו להגיע ולקבל מנה שלישית לחיזוק המערכת החיסונית בהגנה מפני הנגיף.
על פי נתוני משרד הבריאות הבוקר (א'), מאז אתמול אותרו 261 מאומתים חדשים, וחלה עלייה במספר החולים קשה: 44 מאושפזים. שיעור הבדיקות החיוביות נותר נמוך – 0.51 אחוז.
