הכרזתו של שר האוצר אביגדור ליברמן בדבר ביטול סבסוד מעונות היום למשפחות האברכים עוררה סערה, שכמו במקרים אחרים הייתה מסך עשן של הטיה פוליטית; רבים ממי שהתייחסו אליה לא בחנו את המדיניות לגופה.
ההאשמות שליברמן "מרעיב" את הילדים החרדים רחוקות מהאמת, וכך גם טענתו של ליברמן שהצעד אינו מכוון נגד האוכלוסייה החרדית. גם הטחת ההאשמות ההדדית על "בטלה" או "אנטישמיות" אינה עניינית. שינוי המדיניות יפגע בחרדים בדיוק במידה שהחלת המדיניות בעבר הועילה להם. כלומר: הפוליטיקאים החרדים דאגו שהציבור שלהם יקבל הטבה ייחודית, וכעת הם מלינים על ביטולה ומכנים אותה פגיעה מיוחדת.
נתחיל בהנחת יסוד: לאף אחד לא מגיע פעוטון בחינם. למעשה, רוב ההורים לתינוקות ולפעוטות בישראל לא מקבלים לשם כך כל סבסוד. רק רבע מהילדים מגיל לידה ועד גיל שלוש נמצאים במסגרות בעלות "סמל מוסד" המאפשר להורים לקבל סבסוד, ובסך הכול כ־85 אלף תינוקות מקבלים סבסוד. רוב מוחלט של ההורים לתינוקות ולפעוטות בישראל משלמים מחיר מלא על הטיפול בילדיהם, או שאחד ההורים נשאר איתם בבית.
סבסוד מעונות היום לא נועד לטובת הילדים אלא לעידוד תעסוקה. מטרתו המוצהרת מאז ומעולם הייתה לעודד דווקא נשים להצטרף לשוק העבודה; מכיוון שנשים נושאות בדרך כלל ברוב העול של הטיפול בילדים בשנות החיים הראשונות, זהו חסם גדול ליציאתן לעבודה.
הדבר נכון במיוחד לגבי נשים המשתכרות שכר נמוך, שעלות הטיפול בילדים הופכת את יציאתן לעבודה לבלתי כדאית. מכיוון שכך, הסבסוד הזה ניתן רק לאימהות עובדות; הוא מותנה בעבודת האם בהיקף של 24 שעות שבועיות לפחות; וגובהו נקבע לפי מבחן הכנסה. במקרה שהאב אינו עובד אין זכאות לסבסוד, משום שהנחת המוצא היא שיש הורה שיכול לטפל בילדים, וקל יותר לאישה לצאת לעבוד. אם אין חסם לתעסוקה, אין סיבה שהמדינה תכניס את היד לכיס ותסבסד את המסגרת לילדים.
אבל במשפחות חרדיות המצב הפוך. אצלן מקובל שדווקא הנשים הן שיוצאות לעבוד ונושאות בנטל הפרנסה. החסם לתעסוקת נשים פחות משמעותי; להפך, מעודדים אותן לצאת לעבוד כדי לאפשר לבעליהן ללמוד תורה.
ובכל זאת, הפוליטיקאים החרדים פעלו שגם משפחות אברכים, שאינם עובדים, יוכלו ליהנות מההטבה של סבסוד מסגרות לגיל הרך, וזאת באמצעות הגדרת האברך הלומד בכולל כ"אב לומד". בשל הילודה הגבוהה, החרדים נהנים מההטבה הזו במיוחד.
התוצאה: מכלל הפעוטות שמשפחותיהם מקבלות סבסוד, כ־23 אלף ילדים זכאים לסבסוד אף שהאב אינו עובד ונמצא במסלול לימודים; כ־21 אלף מהאבות הללו הם אברכים, ורק כ־1,500 לומדים במוסדות לרכישת השכלה אקדמית ומקצועית.
השינוי שמשרד האוצר הכריז עליו השבוע יתבע מהמשפחה המבקשת סבסוד מיוחד להוכיח "מיצוי כושר השתכרות", כלומר – שני ההורים צריכים לעבוד כדי שהסבסוד יאושר. מסלול לימודים עדיין מתקיים, אבל הוא יוגבל רק למי שלומד בלימודים מוכווני תעסוקה, ויישלל ממי שלומד בישיבה ללא מגבלת שנים וללא מטרה בדמות תעודה או רכישת מקצוע.
עלות הסבסוד שניתן היום לכלל הילדים במעונות היא 1.2 מיליארד שקלים בשנה. אם הסבסוד יישלל מכל משפחות האברכים, ייחסכו כ־400 מיליון שקלים בשנה; משפחות אברכים יאבדו סבסוד של כאלף שקלים בחודש לכל ילד בגיל המעון.
אין בסיס לאיומים שהמהלך יוביל לירידה בתעסוקת הנשים. הנתונים מעידים שליברמן צודק: השינוי יעודד תעסוקה יותר מהמצב הקודם. הרי היה לנו ניסוי בנושא הזה, לא כל כך מזמן. ב־2013 ביצע שר האוצר דאז יאיר לפיד את אותו הצעד בדיוק, והתוצאות היו עלייה בתעסוקת הגברים החרדים, וגם של הנשים. עם כניסתם לממשלה דאגו החרדים לבטל שוב את קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות, ותעסוקת הגברים החרדים ירדה שוב.
במצב הנוכחי, אם גבר חרדי הלומד בכולל מתחיל לעבוד, אפילו בהיקף נמוך, הסבסוד פוחת; הוא מחושב לפי נוסחה שמתייחסת להכנסתו של "אב לומד" כאפס, אבל אם הוא מתחיל לעבוד הסבסוד פוחת בהתאמה להכנסה הממשית.
