שרי הממשלה החדשה מצהירים כי בכוונתם לצנן את העלייה המסחררת במחירי הדיור, כאשר מחירי הדירות עלו בשנה האחרונה ב־5.6%. מנתונים שפרסם לאחרונה בנק ישראל עולה כי היקף המשכנתאות בחודש מאי עמד על 9.5 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים בסכום המשכנתאות שנלקחו בחודש אחד. נתון זה גבוה ביותר מ־80% לעומת מאי אשתקד, וביותר מ־30% לעומת ממוצע המשכנתאות החודשי שנלקחו ב־12 החודשים האחרונים.
בעוד שר השיכון זאב אלקין שוקל את צעדיו בנושא, בבנק ישראל כבר גיבשו רעיון. כחלק מהרצון להילחם במחירי הדיור המאמירים, הודיעו לאחרונה בפיקוח על הבנקים כי הם בוחנים הוראה חדשה שלפיה ייאסר על הבנקים לתת הלוואה על בסיס נכס קיים, שתשמש כהון עצמי לרכישת דירה. הכוונה היא "להילחם" בציבור המשקיעים, שמגדילים את הביקוש וגורמים לעליית מחירים. נזכיר כי מי שכבר יש ברשותו דירה אחת לפחות ומעוניין לרכוש דירה נוספת להשקעה, חייב לגייס כיום הון עצמי של 50% ממחיר הדירה שהוא מבקש לקנות, כתנאי לקבלת הלוואת משכנתא שתממן את יתרת התשלום.
איך מגייסים חצי ממחיר הדירה? רוכשי הדירות להשקעה מנסים למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו להם להשיג את הכסף, והבולט שבהם הוא נטילת הלוואה באמצעות שעבוד נכס קיים. כלומר מִשכון הדירה שכבר יש להם, בתמורה להלוואה מהבנק. היתרון הוא שמדובר בהלוואה בריבית נמוכה, הואיל וכנגדה משועבד נכס, וכך ההלוואה הזו מסייעת להם להשלים רכישת דירה נוספת.
אלא שהטלת מגבלה על מהלך כזה תפגע לא רק במשקיעים, אלא בעיקר במשפרי הדיור. משפחות רבות המעוניינות לשדרג את מקום המגורים ולעבור לבית גדול יותר, נוהגות לקחת הלוואה באמצעות שעבוד הדירה הקיימת, לצורך גישור על פער הזמנים בין מכירת אותה דירה לרכישת דירה חליפית. זוהי פרקטיקה מקובלת ושכיחה בשוק הדיור.
אם ההנחיה שנשקלת בבנק ישראל תיכנס לתוקף, משפרי דיור שיזדקקו להלוואת גישור עד מכירת הנכס הקיים, יצטרכו לקחת אותה כהלוואה רגילה, שמשמעותה ריבית גבוהה יותר לעומת הריבית המשולמת בהלוואה שמולה יש נכס משועבד. במציאות כזו, ממשקי בית רבים תילקח הדרך היחידה לקבל הלוואה זולה יחסית כדי לשדרג את דירתם.
אין ספק שמחירי הדיור הגואים מחייבים פתרונות דחופים, בין השאר בהרגעת הביקושים הגדולים שמתודלקים על ידי משקיעים, אך פתרון כזה לא צריך לבוא על חשבון ציבור משפרי הדיור.
אכן, עיקר המאמץ צריך להיות מופנה להגדלת ההיצע והרחבת הבנייה – הן להשכרה לטווח ארוך הן למכירה. שרת הפנים איילת שקד החזירה לחיים בימים האחרונים את הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה (ותמ"ל) ואת הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), מהלך שעשוי לקדם את הטיפול בענף. עוד נבחנת הארכת תמ"א 38 – תוכנית המתאר הארצית למיגון מבנים מפני רעידות אדמה – שצפויה לפוג באוקטובר 2022 לטובת תוכנית חלופית שתבוא במקומה.
שקד בוחנת גם קידום של רפורמת הרישוי העצמי, שמאפשרת הוצאת היתר בנייה בהליך עצמאי ומהיר יותר לעומת המצב הנוכחי. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־53,640 היתרי בנייה הונפקו בשנה שבין אפריל 2020 למרץ 2021 – ירידה של 3.9% לעומת 12 החודשים הקודמים. בתקופה זו התחילה בפועל בנייה של 49,990 דירות, ירידה של 10% לעומת התקופה המקבילה שנה קודם, שבה החלה בנייה של 55 אלף דירות.
ברור שההשפעות הקשורות בהגדלת היצע הדירות אינן מיידיות, ולצידן יש לשקול גם צעדים בעלי השפעה בטווח הקצר – בעיקר לגבי ציבור המשקיעים. כל המהלכים הללו יחד עשויים לסייע במלחמה במחירי הדיור הגבוהים.
לא משנה מה דעתכם הפוליטית על הממשלה ועל השרים הרלוונטיים; לטובת הזוגות הצעירים, רוכשי דירה ראשונה ומשפרי דיור, כולנו צריכים לייחל שזה יצליח, ובעיקר יעבור מהצהרות והבטחות ליישום בשטח.
הבהלה לרכב
אם חשבנו שהקורונה תכף מאחורינו, נראה כי מתרגש עלינו גל נגיפי נוסף. רבים מהישראלים שאך לפני חודשיים־שלושה תכננו את הקאמבק לחו"ל אחרי הימנעות ממושכת, כבר מקבלים עליהם את הדין ומבינים שזה לא עומד לקרות בקרוב. המציאות הזו מתרחבת גם לשאר הבילויים שאך לא מכבר הפכו נגישים, לאחר סבבי סגרים, בדיקות ומסכות. בתי המלון ואתרי הנופש בישראל שחוו עדנה קצרה (וגם ניצלו אותה כדי להזניק מחירים), נמצאים כעת בסימן שאלה נוכח התחלואה המתחדשת.
לא פלא שבמצב כזה רבים, בהם כאלה שהקורונה לא פגעה להם בכיס, מחפשים דרכים לפצות את עצמם ולמצוא אלטרנטיבות. זהו לפחות אחד ההסברים לבולמוס רכישת רכבים חדשים שתקף אותנו בחודשים האחרונים.
דו"ח איגוד יבואני הרכב שפורסם השבוע מעלה כי מכירת הרכבים החדשים שברה בחצי השנה האחרונה שיא של כל הזמנים. בתקופה הזו עלו על כבישי ישראל 183,801 רכבים חדשים, גידול של 54% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, וכ־18 אלף מכוניות יותר מאשר בשנת 2016, שהייתה שנת שיא עבור השוק המקומי. מדובר בגידול בולט גם בהשוואה לשנים קודמות, לא רק ביחס לקיפאון שאפיין את התקופה המקבילה אשתקד, בשיא מגפת הקורונה.
מעבר להסברים על הצורך בפיצוי עצמי, אין ספק שהנגיף שעודנו מסתובב בינינו תרם גם הוא לעידוד הנסיעה ברכב פרטי על פני התחבורה הציבורית. ההמחשה הטובה ביותר לכך היא העומסים הבלתי נסבלים בכבישי ישראל, שנראה כי התעצמו בכמה רמות מאז שחזרנו לשגרה.
מבול הרכבים החדשים על הכביש איננו מבשר טובות למצב הפקקים ולזיהום האוויר. אם לא היו מספיק סיבות עד כה לקידום התחבורה הציבורית, הנה עוד אחת. המשימה החשובה ביותר של משרד התחבורה ושאר הגופים הרלוונטיים היא להחזיר את האמון לתחבורה הציבורית, בין השאר במתן פתרונות לצמצום הדבקה וסינון האוויר, ובעיקר לפתח ולשדרג אותה במהירות האפשרית. זה חשוב הרבה יותר מטמפרטורת המזגן ברכבת.
