ימי שבת וימי ראשון במולד ירח נקבעו בזיכרונה של אמילי כימים נפלאים ביותר, עמוסים בהתרשמויות חדשות ומענגות. אם אכן 'הזמן נמדד על פי פעימות הלב', הרי שאמילי חיה ביומיים האלה משך של שנתיים. הכול היה מרתק […] אמילי הביטה מבעד לשמשות בהנאה רבה. איזה עולם אדום, מוזר ומקסים היא ראתה, עם שמיים אדומים משונים שנראו, כך חשבה, כשייכים ליום הדין
בעבור שוחרי סדרת הספרים הקלאסית "האסופית", השמועה על צאת ספר מאת לוסי מוד מונטגומרי, שעד כה לא ראה אור בעברית, היא שמועה מסעירה ומרגשת כל כך, שיש בה הילה של תחיית המתים בזעיר אנפין. ממש כאילו היה מתגלה עכשיו יש מאין תקליט נעלם של הביטלס. "האסופית" זכתה להגיע למעמד קאנוני בארץ ובעולם בקרב קוראים צעירים, ובעיקר בקרב קוראות צעירות, שדמותה הפראית, החיה והמלהיבה, של אן הג'ינג'ית שבתה את ליבם וליוותה את ראשית נעוריהם כמו חברה אמיתית. לתוך הציפייה הדרוכה הזאת, הנעליים הגדולות והשרוולים התפוחים האלה – נוחתת אמילי.
ממש כמו אן, אמילי היא נערה יתומה, שובת לב, מלאת שמחה ודמיון. וכמו אן, גם אמילי נשלחת לגור במקום אחר, ירוק ורחוק וקטן, ומתחנכת באווירה שוחרת טוב, אך חמורה ונוקשה. באופן כללי, קווי הדמיון הרבים בין שתי גיבורותיה של מונטגומרי מעלים שאלות לגבי נחיצותה של הכפילות הזאת. אבל קסמו של הסיפור וחנו הרב הופכים שאלות אלו למיותרות כמעט. אן ואמילי אכן דומות, אך אינן זהות, וכך או כך, אמילי ממולד ירח הוא סיפור נפלא: עגול, רב פנים, מעורר הזדהות והשראה, המוסיף עוד גוון דק ומיוחד למניפת הצבעים הקיימת, הלא רחבה דיה, של גיבורות נשיות מוצלחות וסוחפות.
חייה החדשים של אמילי מזמנים לה כאבי גדילה וקשיי קליטה רבים, לצד ההיצמדות חסרת הפשרות לקולה הפרטי, העצמאי, ולמעשה הכתיבה והיצירה שמשיבים את נפשה. היא חוצבת את דרכה בעקשנות רכה, ובדרך זו מאירה את השביל לקוראותיה הצעירות. נערות, שהמאמץ לשמור על קולן ועל אישיותן המיוחדת הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים לפתחן, בהיותן מתבגרות צעירות בחברה מוכת מוסכמות, רשתות חברתיות רעילות ומנוכרות, ואופנות המטשטשות כל ייחוד ואופי.
בתרגומה היפה של מאירה פירון נשמרה מידה לא מבוטלת של חגיגיות ושגב בשפת הכתיבה והדיבור, יחד עם איזו עכשוויות ורלוונטיות ממשית. השילוב הזה מאפשר לקריאה ב"אמילי ממולד ירח" להיות פתח נוח לעולם אחר. עולם שהוא בו־זמנית זר ומוכר, עכשווי וחגיגי, מלא הוד ויופי זר אבל גם יומיומי, ובעל פשר גם בהווה קיצי ישראלי, במאה ה־21.
איש לא היה מקנא באמילי לו ראה אותה מרחפת בשדה החשוף. היא הייתה קטנה וחיוורת ולבושה בדלות; לעתים נרעדה בשכמייה הדקה שלה; ואף על פי כן, מלכוֹת היו נותנות בשמחה את הכתר שלהן בתמורה למראות שנגלו לעיניה, בתמורה לחלומות הפלא האלה.
אמילי ממולד ירח
לוסי מוד מונטגומרי
מאנגלית: מאירה פירון
טל־מאי וידיעות ספרים, 2021,
406 עמ'
לבנות ובני הנעורים
