בנאום הכניסה שלו למשרד החוץ לפני פחות מחודש, התייחס השר החדש יאיר לפיד אל היחסים שבין ישראל וירדן. הוא אמר כי השכנה ממזרח היא בעלת ברית אסטרטגית, וכי המלך עבדאללה הוא מנהיג אזורי חשוב, והבטיח כי ישראל תעבוד כדי לחזק את היחסים בין המדינות.
גם קודמו בתפקיד, שותפו בעבר למפלגה, רא"ל במיל' גבי אשכנזי – שם לו כיעד את חיזוק היחסים עם ירדן. אשכנזי נפגש עם שר החוץ הירדני איימן א-ספאדי שלוש פעמים במהלך שנת כהונתו, פגישות שהתקיימו מצדו הירדני של הגבול. אשכנזי ולפיד שניהם, כמו גם שר הביטחון גנץ, סבורים כי נתניהו הזיק ליחסים שבין ישראל וירדן, ואף התבטאו כך בפומבי.
על רקע הרצון הנוכחי לשפר את היחסים עם הממלכה, ניתן לראות גם את ההסכמה של ראש הממשלה בנט בשבוע שעבר להגדיל באופן משמעותי מאוד את כמות המים הנמכרת לירדנים. נציין כי לא נקבע עדיין מחיר סופי אותו ישלמו הירדנים עבור תוספת המים שתעמוד על עד 50 מיליון קוב בשנה, ראש הממשלה אותם אישר בנט למכור לירדן השנה ובשנה הבאה. בשבועות הקרובים צפויה להתכנס ועידת מים משותפת לישראל וירדן ושם אמור להיקבע התעריף.
מהות המשבר, הליבה המשברית אם תרצו, בין ישראל לירדן בשנים האחרונות – נגעה להר הבית ולסמכויות הניהול של הווקף הירדני. שר החוץ א-ספאדי, נוטה לא פעם להתגולל על ישראל במילים קשות וחריפות ולבקר את התנהלותה בהר. כזכור, אחת מנקודות השיא במתח שבין שתי המדינות הייתה בשנת 2017. אז לאחר ששני שוטרים ישראלים, האיל סתאוי וכמיל עבדאללה נרצחו בפיגוע ירי על ההר, החליטה ישראל להציב גלאי-מתכות, מגנומטרים, לבידוק המתפללים. הדבר הוביל להתפרעויות ערביות וכן לניסיון לפיגוע דקירה במאבטח שגרירות ישראל-ירדן.
הירדנים מצידם לא שמרו בשנים האחרונות על הסטטוס-קוו בהר, ובין היתר סייעו להקמת מסגד חדש בשער הרחמים. בסוף 2017, הכיר הנשיא האמריקני דאז טראמפ בירושלים כולה כבירת ישראל, למורת רוחם של הירדנים. שנה לאחר מכן, הוצגה תכנית השלום של הבית הלבן, שכללה החלת חוק ישראלי ביהודה ושומרון והייתה גם היא לצנינים בעיני הירדנים, שמאוד חוששים מהגישה לפיה ירדן היא מדינתו של העם הפלסטיני. לא רק זאת, אלא שתכנית השלום שאפה לגישה פתוחה לתפילה עבור בני כל הדתות בהר הבית, ובירדן ראו בה איום על החזקה שלהם ואפילו העברתה לסעודים, בני בריתו של טראמפ.
נתניהו סירב לאורך כהונתו, לפחות באופן פומבי, להתרגש מהמשברים שהתגלעו פעם אחר פעם מול ירדן, גם כאשר הירדנים החליטו לעמוד על הזכות שניתנה להם בחתימת הסכם השלום, ולהעביר לחזקתם את אי השלום בנהריים ואת השדות המעובדים בצופר, ולא להותירם בידי ישראל, כפי שמנסחי הסכם השלום בזמנו, לפחות הישראלים, חשבו מן הסתם שיקרה.
באחד הראיונות שנתן לפני הבחירות האחרונות, נשאל נתניהו על המשבר במסגרתו עיכבה ירדן את טיסתו המתוכננת לאמירויות מעל שטחה, ואמר כי "ירדן זקוקה ליחסים טובים איתנו לא פחות משאנחנו זקוקים ליחסים טובים איתה, ויש יחסים טובים".
למרות הכתף הירדנית המדינית הקרה שמופנית שוב ושוב אל ישראל, הגישה שמאפיינת את הרמטכ"לים לשעבר גנץ ואשכנזי, ונראה כי משפיעה גם על תפיסת לפיד ובנט, היא כי ישראל חייבת לוודא שירדן ממשיכה להגן מבחוץ על הגבול המזרחי של מדינת ישראל.
הגבול הארוך ביותר נחשב לבטן רכה שאין צורך להקצות כוחות גדולים להגנה עליו, שכן הירדנים לכאורה שותפים למאמץ ההגנה. האינטרס הישראלי הוא שהגבול לעולם יהיה שקט, וחלק מאסטרטגית הביטחון מושתת על הירדנים. היבוא והיצוא הפלסטיני, עובר גם הוא דרך ירדן, וגם שם, מעדיפה ישראל שקט.
גורם משמעותי נוסף שגרם להיענות בנושא המים, הוא הבקשה האמריקנית להיענות לירדנים. ממשל ביידן מחצין את הידוק הקשרים עם ירדן, לעומת הטענה כי טראמפ היה שותף לכאורה בניסיון הפיכה בממלכה. עבדאללה, מלך ירדן, יצא לארצות הברית ביום חמישי האחרון, וצפוי בעוד כשבועיים להיפגש עם הנשיא ביידן בפגישה שתהיה הראשונה של הנשיא הנוכחי עם מנהיג ערבי.
בביקורו של מזכיר המדינה בלינקן באזור בתום מבצע שומר החומות, הוא ביקר גם בירדן. בהודעה שיצאה אז ממחלקת המדינה בתום הפגישה הודגש כי ארה"ב תפעל באופן מוחשי למען איכות חייהם של ישראלים ופלסטינים, "ומצפה לשותפות עם הממלכה ההאשמית בעניין זה". עוד נכתב כי ארה"ב מכבדת את "התפקיד המיוחד" של ירדן במקומות הקדושים, והובע רצון לחיזוק של היחסים האסטרטגיים בין ארה"ב וירדן. חלק מהחיזוק, מתבטא במחוות שישראל התבקשה להיעתר להן.
