אילהן עומאר לא לבד: חברת בית הנבחרים האמריקנית הצעירה, שקנתה לה מוניטין בהתבטאויותיה האנטישמיות, היא רק קצה הקרחון של תופעה נרחבת בקרב אוהדי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית.
אתמול לפנות בוקר שודר ב־CNN תחקיר על תופעת האנטישמיות הגואה בארה"ב ועל המועקה הגוברת של סטודנטים יהודים בקמפוסים שהם לומדים בהם. באותו ערוץ ובאותה מסגרת שודרו בתחילת השבוע דבריה של עומאר על כך שהיהודים "לא שותפים לעשיית צדק".
היא אומנם לא נקבה במפורש במילה "יהודים", אך מהקשר השיחה היה ברור שהתכוונה אליהם, שכן היא התבקשה גם להתייחס לבכירים במפלגתה שלה שגינו התבטאויות אנטישמיות קודמות שלה.
בלייק פלייטון, סטודנט יהודי בוושינגטון, אמר בריאיון ש"יהודים אמריקנים רגילים לראות את האנטישמיות האמריקנית בצעדות של נאצים בשרלוטסוויל עם לפידים, או בצלבי קרס שאנשי ימין קיצוני מרססים על קירות בתי הכנסת. אבל כעת היא מגיעה מהצד השני של המפה הפוליטית".
קודם לכן אמר פלייטון דברים דומים גם באוזנינו. הוא סקר חוויות אנטישמיות קשות שעבר בשנה האחרונה, וסיפר שהן גרמו לו לשנות בהדרגה את דעותיו הפוליטיות, שרכש בבית ילדותו היהודי הפרוגרסיבי.
"כשביקשתי לצעוד במצעד הגאווה בוושינגטון ולהניף דגל גאווה עם מגן דוד, כי זה הסמל הדתי שלי, הצועדים סירבו לכך והגיבו באלימות", סיפר לנו. "הם יצרו קיר אנושי כדי שלא אוכל לעבור. רק כשכלי תקשורת הגיעו למקום, הם הסכימו שאצעד.
"אחרי הפיגוע בבית הכנסת עץ חיים בפיטסבורג, ש־11 בני אדם נרצחו בו, שאלתי את הבחור שגר איתי אז בפנימייה אם אכפת לו שאתלה דגל ישראל על הקיר, כי הרגשתי שאני חייב לתלות משהו שיחזק אותי. הוא השיב 'אם אתה ממש חייב, בסדר. אבל תדאג שזה יהיה קטן'".
פלייטון מסכם את עליית הפרוגרסיביות בארה"ב: "הבנתי שכל אזור בקמפוס שמקדם ערכים פרוגרסיביים, אפילו אם הוא רק נלחם על שכר המינימום, גורר את ישראל והציונות לאג'נדה שלו, אף שאין כל קשר בין הנושאים".
מנתוני משרד התפוצות שהגיעו לידי מקור ראשון עולה שעל פי ניטור הרשתות החברתיות בארה"ב, במהלך מבצע שומר החומות נרשמה עלייה חדה בהתבטאויות האנטישמיות ברשתות, במיוחד בטוויטר, בעיקר מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. "הימין הקיצוני היה שקט בתקופה הזו", אומרים שם.
המדינות שרמת האנטישמיות ברשת גבוהה בהן יותר מכל מקום אחר הן ניו־יורק וקליפורניה, שהקהילות היהודיות בהן הן הגדולות ביבשת.
כאשר מפלחים את הנתונים לרזולוציה נמוכה יותר, עולה שרמת האנטישמיות המרבית ברשת נרשמת ברבעים מנהטן וברוקלין בניו־יורק ובעיר סן־פרנסיסקו בקליפורניה. הרוב המוחלט של המצביעים שם תומכים בשמאל ובמפלגה הדמוקרטית. זאת לעומת מפלס גבוה של התבטאויות אנטישמיות מימין בתקופה שקדמה למבצע הישראלי בעזה.
משלחת ישראלית מטעם ארגון גשר יצאה בימים האחרונים לקהילות היהודיות בארה"ב, במטרה להביע הזדהות עם נפגעי האנטישמיות במדינה. המשלחת, בראשות ראש עיריית מודיעין חיים ביבס, השר לשעבר מיכאל ביטון וסגנית ראש עיריית ירושלים פלר חסן נחום, נפגשה עם ראשי קהילות יהודיות באזור ניו־יורק וניו־ג'רזי, ושמעה מהם על תחושותיהם בתקופה האחרונה.
"אם תעקבו אחרי הארגונים היהודיים העוסקים באנטישמיות, תחשבו שהאנטישמיות מגיעה רק מימין, אבל הבעיה היא שהם מתעלמים לחלוטין מהאנטישמיות משמאל – שהיא זו שאנחנו סובלים ממנה בשנה החולפת", אמר למשלחת בכיר יהודי שביקש להישאר בעילום שם כדי לא להכעיס את עמיתיו.
מייסד המכון העברי בריברדייל הרב אבי וייס אמר: "יורים עלינו טילים כאן באמריקה, ואין לנו כיפת ברזל שתשמור עלינו. הבעיה הגדולה היא הפרוגרסיביות, ואנחנו צריכים שיגיעו לארה"ב הרבה ישראלים שיספרו את הסיפור הישראלי ויבהירו שישראל עצמה פרוגרסיבית".
וייס הוא מנהיג יהודי־אורתודוקסי המחובר לפעילי זכויות אדם, ולפיכך זעקתו היא עדות למציאות הקשה. הוא סיפר שבמהלך מבצע שומר החומות אלמוני תקף את רוב בתי הכנסת בשכונתו וניפץ את החלונות במוסדות היהודיים בשכונה. היו שכינו זאת "ליל הבדולח של ניו־יורק"; רבני הקהילה, אגב, ביקשו מחברי קהילתם שלא להשתמש במושג הזה.
