מחקר חדש של שירות התעסוקה והמכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם היום (ג') מנתח את השפעות משבר הקורונה על שוק התעסוקה. המחקר מצא כי שיעורי היציאה משוק העבודה של שכירים היו גבוהים יותר בקרב נשים, עובדים ללא השכלה אקדמית, וכן בקרב צעירים. משך הזמן מחוץ לשוק התעסוקה עולה עם הגיל, והיה גבוה יותר בקרב שכירים ערבים בהשוואה לשכירים יהודים. עם היציאה מהמשבר, שיעורי החזרה לשוק העבודה היו גבוהים יותר בקרב נשים ואקדמאים, ונמוכים במיוחד בקרב עובדים ערבים. ממצאי המחקר נדונים במסגרת כנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה המתקיים השבוע.
על פי המחקר, המבוסס על נתוני שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-40 אחוז מהשכירים הצעירים (בגילאי 44-25) שהיו מועסקים בשנת 2019 היו במצב של אבטלה בנקודה כלשהי לאורך המשבר. שיעור השכירים החרדים שנרשמו בשירות התעסוקה היה גבוה בהשוואה לשאר השכירים (כ-46 אחוז בקרב שכירים חרדים בהשוואה ל-32 אחוז בקרב יהודים לא-חרדים). שיעורם של שכירים חסרי השכלה אקדמית שנרשמו בשירות התעסוקה היה גבוה פי שניים בהשוואה לשכירים אקדמאים. בקרב שכירים ערבים וחרדים הפערים ביציאה מתעסוקה לטובת האקדמאים היו גבוהים במיוחד.
מבין השכירים שנרשמו בשירות התעסוקה, שיעור הפרטים שמעולם לא תועדה עבורם חזרה לעבודה מתחילת המשבר ועד לסוף מאי 2021 היה גבוה באופן משמעותי בקרב הערבים (49 אחוז) בהשוואה ליהודים לא-חרדים (33 אחוז). בכל קבוצות הגיל, עובדים ערבים היו בממוצע ללא עבודה למשך זמן רב יותר בהשוואה ליהודים (כחודש יותר בקרב ערבים), ועובדים מבוגרים היו ללא עבודה למשך זמן רב יותר בהשוואה לצעירים.
על פי עורך המחקר, איתמר יקיר, משבר הקורונה הראה כי יש צורך בהשקעה נוספת בשילוב חרדים וערבים בשוק התעסוקה. "גם לפני המשבר לא היה ספק לגבי הצורך להשקיע בשילוב נרחב יותר של חרדים וערבים בתעסוקה", מסר יקיר, "המשבר הראה שיש לכך הצדקה נוספת, מעבר לסוגיות של רמת חיים, צמצום פערים והכנסות ממיסים: הגדלת החסינות ויכולת ההסתגלות של פרטים וקבוצות בחברה במצבי משבר".
משך הזמן מחוץ לתעסוקה כשלעצמו הוא בעל השפעה שלילית על סיכויי החזרה לעבודה. ככל שמשך הזמן מחוץ לשוק העבודה התארך כך פחתו סיכויי החזרה לעבודה של המובטלים. גם כאשר התנאים בשוק העבודה השתפרו, במהלך הרבעון השני של 2021, בעיצומו של תהליך החזרה לשגרה, המובטלים ששהו זמן רב באבטלה התקשו לחזור לשוק התעסוקה. עוד עולה מהמחקר כי שיעור הצעירים שיצאו מתעסוקה אמנם היה גבוה יותר, אך משך האבטלה שלהם היה קצר יחסית למבוגרים.
שיעור הפרטים שמעולם לא תועדה עבורם חזרה לעבודה (עד סוף מאי 2021), מתוך כלל השכירים שהיו מועסקים בשנת 2019 ואשר נרשמו במהלך התקופה בשירות התעסוקה, לפי קבוצת גיל לאום ומגדר (מקור: עיבודי החוקרים לנתוני שירות התעסוקה):
לאור ממצאי המחקר, החוקרים ממליצים לבחון אפשרות של תמיכה דיפרנציאלית לפי קבוצות גיל, בהתחשב בפגיעות המיוחדת של האוכלוסייה המבוגרת. "יש להתאים את הכלים לאוכלוסיות השונות לפי סוג האתגרים עמם מתמודדת כל קבוצה, כפי שעלה מהמחקר. נראה כי למבוגרים ששהו מחוץ לתעסוקה לאורך זמן ממושך יותר, דרושה בראש ובראשונה תמיכה בהתמצאות בשוק העבודה, ובמציאת משרות. לעומת זאת, לצעירים, ובפרט צעירים חסרי השכלה אקדמית, ניתן להציע הכשרות מקצועיות כלליות (למשל, מיומנויות דיגיטליות) או הכשרות המכוונות לרכישת מקצוע".
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור מסר כי "ממצאי המחקר מעידים שוב שדורשי העבודה שנתונים בסיכון תעסוקתי הם אלו שרחוקים יותר משוק העבודה. יש לברך על הרציונל שבבסיס המודל החדש באשר להארכת הזכאות לדמי אבטלה, שלהערכתנו יביא לחזרה מאסיבית למעגל העבודה. עם זאת, יש לזכור כי גם בתום תקופת הזכאות רבים מדורשי העבודה עלולים להתקשות לשוב לעבודה, להיקלע לאבטלה ממושכת. כדי לאפשר חזרתם לעבודה ולהבטיח את סיכויי ההתמדה והמוביליות שלהם בשוק המשתנה יש לפעול לטיפוח ההון האנושי והתאמתו לתנאי השוק המשתנים".
פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה: "המחקר ממחיש את הצורך במערכת אונליין המסנכרנת בזמן אמת בין נתונים מנהליים איכותיים ומעודכנים מהגופים השונים (רשות המיסים, ביטוח לאומי, שרות התעסוקה וזרוע העבודה) שתהייה זמינה לצורך גיבוש מדיניות אפקטיבית המותאמת לצרכי האוכלוסיות השונות".
