עולם הבנקאות בישראל שימש נושא לרפורמות רבות לאורך השנים, רובן ביקשו להכניס יותר תחרות לענף ריכוזי מאוד. אחד השירותים הפיננסיים החשובים שמציעים לנו הבנקים הוא אשראי לסוגיו השונים. זהו שירות חשוב ונחוץ שלמרות המוניטין הגרוע שלו, מניע את הכלכלה במובנים רבים. נכון, הבנקים אינם מעניקים לנו הלוואות מטוב ליבם אלא גובים מאיתנו ריבית תמורתן, אבל ההלוואות הללו נחוצות לנו לצרכים שונים – ממשכנתאות לרכישת דירה, דרך הלוואה לרכישת השכלה ולהקמת עסק ועד השקעות.
בישראל מעט בנקים, ובעבר הם היו האפיק היחיד לקבלת הלוואה, והיא נשאה כמובן ריביות גבוהות. יצירת תחרות בעולם האשראי היא אפוא יעד חשוב במסגרת השאיפה להוריד את יוקר המחיה. כאשר נותני אשראי שונים מתחרים על לב הציבור, לקוחות יכולים לקבל ריבית טובה יותר ולקחת הלוואה בעלות נמוכה.
העניין הוא שקשה להכניס שחקנים חדשים לתוך התחום הזה. לבנק יש יתרון מובהק על פני נותני אשראי אחרים – הוא פשוט מכיר אותנו, הלקוחות. לגוף שבו אנחנו מנהלים את החשבון שלנו ושאליו נכנסת המשכורת שלנו, יש מידע רלוונטי על היכולת שלנו להחזיר הלוואות, והוא יכול לתמחר את הסיכון שלו במתן הלוואה באופן הקרוב ביותר למציאות. כדי לפתור את בעיית פערי המידע הזאת, הוקם מאגר נתוני האשראי.
מי שנתקל לאחרונה בפרסומת ל"מאגר נתוני האשראי", אולי לא הבין שהוא קהל היעד שלה. השם הפיננסי מטעה אותנו לחשוב שמדובר בשירות לבנקים או לחברות פיננסיות, אבל הלקוחות של המאגר הם בעצם אנחנו – הצרכנים. חברות שנותנות אשראי רוצות לקוחות טובים, כאלה שמחזירים הלוואות ומשלמים את כל התשלומים בזמן. אין סיבה שלקוחות כאלה לא יקבלו ריבית נמוכה יותר על ההלוואות שלהם. כדי שזה יקרה, לקוח טוב צריך להוכיח איכשהו לחברה שהוא אכן כזה. עד כה רק הבנק שלו ידע את זה; מאז הקמת המאגר – כל חברה יכולה לדעת.
בעקבות חקיקת חוק נתוני האשראי הוקמה בבנק ישראל מערכת לשיתוף נתוני אשראי, והיא החלה לפעול באפריל 2019. המערכת אוספת את נתוני האשראי ממקורות רלוונטיים ומרכזת אותם באופן מסודר. המאגר כולל פרטים על ההתנהלות הפיננסית של האזרחים, בדגש על עמידה בהחזר חובות ומוסר תשלומים. המאגר נשמר בבנק ישראל באופן מאובטח, ורק אם הלקוח המעוניין באשראי מאשר לנותן האשראי לקבל גישה אליהם – בנק ישראל מעביר את הנתונים שלו ללשכות האשראי והן קובעות את הדירוג היחסי שלו.
המערכת מאפשרת לנותני האשראי לקבל מידע על הלווים, להעריך את מידת הסיכון שבהלוואה ולתת הלוואות מותאמות ומדויקות יותר, אבל בזכותה גם הלווים יכולים להתמקח על קבלת הלוואה בתנאים טובים יותר, תוך שהם עושים שימוש מושכל בנתוני האשראי שלהם. בסוף שנת 2020 כלל המאגר את פרטיהם של יותר שישה מיליון אזרחים – עלייה של 3% מאז 2019. בשנה החולפת נרשמו 8.9 מיליון שימושים במאגר.
ראש מעל המים
"מסיבות היסטוריות האשראי בישראל ניתן על ידי המערכת הבנקאית, שהיא כידוע מערכת מאוד ריכוזית", אומר לנו רואה החשבון אייל חדד, הממונה על שיתוף בנתוני האשראי בבנק ישראל. "אנחנו רואים חשיבות בהגברת התחרות, ולשם כך חשוב שיהיו עוד גופים בתחום, וחשוב שהם יוכלו לשחק באותם כללים. עניין המידע היה חסם גדול לתחרות; מי שאת מנהלת אצלו את החשבון, יודע שאת לקוחה שבויה שלו. היום חסם המידע הזה הוסר. כל נותני האשראי יכולים להכיר את מוסר התשלומים שלך שלוש שנים אחורה, ויודעים לתת לך אשראי בצורה מיטבית".
גם ללקוחות יש תפקיד בעניין הזה, מבהיר חדד. "אני מצפה מהם שלא יהיו פסיביים, שיתמקחו. גם עכשיו, אחרי הקורונה, אנחנו רואים שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל מקבלים דירוג של סביר ומעלה, והרוב הם בציון טוב ומצוין. זה אומר שהם לקוחות טובים, שיכולים לקבל אשראי בריבית טובה. הם יכולים ללכת לכמה נותני אשראי ולהתמקח עד שיקבלו את ההצעה הטובה ביותר. אפשר בהחלט להוריד את הריבית שאנחנו משלמים".
"אני מצפה מהלקוחות שיתמקחו. גם אחרי הקורונה, רובם מקבלים דירוג של סביר ומעלה, ואף ציון טוב ומצוין. הם יכולים ללכת לכמה נותני אשראי ולהוריד את הריבית שהם משלמים"
הנתונים הישראליים אכן מרשימים: מבין כל הדירוגים שניתנו, 78% מוגדרים על ידי בנק ישראל כטובים עד מצוינים. עוד 14% מוגדרים כסבירים, ורק 8% מוגדרים נמוכים עד נמוכים מאוד. בסך הכול יש לישראלים מוסר תשלומים גבוה, הם מתנהלים באופן אחראי ומשלמים את חובותיהם בזמן. זה נכון בשגרה, ובאופן מפתיע המשיך להיות נכון גם בשנת הקורונה. במהלך המשבר ניתנו ללווים הקלות שונות, בהן אפשרות לדחיית תשלומים על הלוואות, אבל רוב ההלוואות שנדחו חזרו ונפרעו מוקדם מהמועד החדש שנקבע.
אחד הנתונים המפתיעים שפרסמתם הוא שבמהלך משבר הקורונה אנשים צמצמו את האוברדראפט שלהם בכאלף שקלים. איך אתה מסביר את זה? היינו מצפים שבתקופה כזו אנשים יהיו בסיכון גבוה יותר, במיוחד עצמאים ומובטלים שההכנסות שלהם נפגעו. איך אנשים לא הגיעו למצב של חריגות ופיגורים?
"גם אני התפלאתי, אבל לא ראינו ירידה בדירוג האשראי של אזרחי ישראל. מוסר התשלומים של הציבור נשאר טוב. זה נתון מדהים, והוא נבע גם מכך שבנק ישראל נקט צעדים של הקלות – הקפאת הלוואות, דחיית תשלומים וכדומה. אנשים הצליחו להחזיק את הראש מעל המים והתנהלו נכון. באשראי למשקי בית – דירוג האשראי לא נפגע. בתקופת הקורונה החלטנו לסמן לקוחות שבתקופה הזאת התקבל מהם לראשונה מידע שלילי ועד אז הם התנהלו בצורה תקינה, מתוך הנחה שמדובר בלקוח נורמטיבי שנפגע מהקורונה, כדי שזה לא יפגע בדירוג האשראי שלו. כל העסקאות המסומנות היו רק 0.4% מסך העסקאות – פיגורים בהלוואות, בעסקאות עו"ש וכדומה. חשבנו שזה יהיה גבוה יותר. נתוני השימוש במערכת פחתו בתקופת הקורונה, אבל היום אנחנו רואים שהשוק חזר ויש יותר שימוש במערכת, יותר טוב אפילו מהתקופה שלפני המשבר. השוק התעורר בחזרה.
"אנשים הצליחו להתארגן מחדש בתוך תקופה קצרה, מה גם שבמקביל לירידה בהכנסות היה גם חיסכון. אנשים חסכו בהוצאות כמו טיולים, מסעדות, קניונים, נסיעות לחו"ל. אפשר לראות מה קרה עם צ'קים שחזרו. במרץ 2020 ראינו עלייה בצ'קים שחוזרים, אבל כבר ביולי־אוגוסט חזרנו לשגרה. צעדי הסיוע של בנק ישראל והממשלה נתנו אפשרות להחזיק את הראש מעל למים. אנשים מצאו את הדרך להתמודד עם המשבר, מתוך אחריות אישית".
כשל פסיכולוגי
למרות הפוטנציאל הגדול של מערכת נתוני האשראי, נראה שהיא עדיין לא מגשימה את ייעודה בהגדלת התחרות, והציבור עדיין נוטה להשתמש בבנקים לצורכי אשראי. מנתוני בנק ישראל עולה כי חלקם של הבנקים באשראי לצרכנים עומד על 84%, כ־11% מהאשראי ניתן מחברות כרטיסי האשראי, 4% מחברות אשראי חוץ־בנקאי, ו־1% מהגופים המוסדיים.
בבנק ישראל שואפים שאנשים ינתקו את הקשר בין הבנק שבו הם מנהלים את חשבון העובר־ושב שלהם, ובין צריכת מוצרים פיננסיים כמו אשראי או משכנתא, שלא מוכרחים להתנהל באותו מקום. עד כה חל שיפור איטי בתחום הזה: ב־2019 שיעור נוטלי ההלוואות מגוף שבו לא מתנהל העו"ש שלהם עמד בממוצע על 15%, ב־2020 כבר מדובר על 20%. לשם השוואה, כשמדובר על נטילת משכנתא, 45 אחוזים עושים זאת שלא בבנק שלהם.
המעבר בין בנקים לא התגבר בעקבות המאגר, ואנשים עדיין נוטים להישאר בבנק שלהם, לצרוך בו את רוב השירותים הפיננסיים שלהם וגם לשלם על זה יותר. בבנק ישראל מכנים את התשלום העודף הזה "פרמיית לקוח שבוי". מי שמנהל שני חשבונות עו"ש בבנקים שונים יכול לערוך השוואה ביניהם ולהוריד עלויות, אבל מי שמנהל חשבון אחד משלם ריבית גבוהה יותר. מהפרמיה הזאת סובלים בעיקר צעירים (בגיל 18־29), שמשלמים ריבית גבוהה יותר ב־0.88% על הלוואה מהבנק שבו הם מנהלים חשבון יחיד, לעומת בעלי חשבונות בשני בנקים. אצל בני 45־65 ההפרש במקרה הזה עומד על 0.49%.
המאגר קיים כבר שנתיים, אבל נראה שאנשים עדיין לא משתמשים בו כדי לעשות שופינג כמו שהייתם רוצים, למרות שהדירוגים טובים מאוד לרוב האנשים. הבנקים עדיין שולטים בשוק האשראי.
"הטמעה של מערכת כזאת, גם בעולם, דורשת זמן. לוקח שנים להגביר תחרות ולהוריד את הריבית. אנחנו רואים כבר ניצנים של הפחתת עלויות בהלוואות מאז הקמת המערכת. הריבית ירדה באופן כללי, וגם באופן יחסי. לפני המאגר, לקוח עם חשבון עו"ש בודד היה משלם 0.6% יותר על הלוואה לעומת לקוח שיש לו שני חשבונות, היום זה 0.3% יותר. היום כשמדברים עם נותני האשראי, הם לא מוכנים לתת אשראי בלי המערכת. כל נותן אשראי רוצה לוודא מה המצב של אותו לקוח. נותני האשראי רוצים לקוחות טובים, והם מורידים את הריביות כדי שהלקוחות לא ילכו למקום אחר.
"כדי להגדיל באמת את התחרות, צריך לעבוד בשני מישורים מקבילים. מצד אחד להכניס כמה שיותר נותני אשראי לתחום. היום יש לנו 36 גופים שנותנים אשראי, לא רק בנקים וכרטיסי אשראי, אלא הרבה גופים פיננסיים ואפילו עמותות חברתיות; מצד שני, גם הלקוחות צריכים להכיר את הכלי הזה ולהשתמש בו כדי להתמקח. היום באמצעות לחיצת כפתור חינמית, בפרוטוקול אחיד, אפשר לקבל את כל מוסר התשלומים שלך, לראות את כל ההלוואות, הפיגורים, ההתחייבויות, צ'קים חוזרים, הוראות קבע – הכול שלוש שנים אחורה אצל כל נותני האשראי. הכלי הזה יכול לעזור לאנשים לא רק לקבל הלוואות טובות יותר, אלא לנהל את התשלומים שלהם טוב יותר ולשפר את הנתונים שלהם. בעבר רק נתונים שליליים נאספו, והם נשמרו במערכת שבע שנים. היום נאספים גם הנתונים החיוביים. אם למישהו חזר צ'ק והדירוג שלו ירד, הוא יכול להתחיל להתנהל נכון והדירוג יעלה בחזרה מהר מאוד. אנשים לא זוכרים למשל שהם חתמו ערבות להלוואות, אם הם ייכנסו למערכת הם יגלו את זה".
אולי יש כאן גם כשל פסיכולוגי. אנשים מכירים את הבנק שלהם ומרגישים בנוח עם הבנקאי שלהם, ומוכנים לשלם קצת יותר כדי לא להתחיל להתעסק עם גורמים אחרים.
"במדינות אחרות מאגרי אשראי הצליחו. זה דבר מקובל. פה בינתיים פחות, אבל זה ייכנס. צריך עוד חינוך שוק, עוד קמפיינים והסברה, אבל בתוך שלוש־ארבע שנים אני מאמין שהמאגר יהפוך לכלי עבודה שוטף לאזרחים. שכל אזרח יכיר את דירוג האשראי שלו, ויבין שהמידע והכוח נמצאים אצלו. כשאת קונה מכשיר חשמל את עושה סקר שוק, אז גם כשקונים הלוואה צריך לעשות את זה".
השלב הבא הוא העולם המתפתח של פינטק (Fintech) – טכנולוגיה פיננסית. הפלטפורמות המרובות שבהן אנחנו משתמשים גם לניהול עניינינו הפיננסיים, הופכות לחלק בלתי נפרד מחיינו. משבר הקורונה יצר קפיצת מדרגה גם בעולם הזה. כאשר סניפי הבנקים היו סגורים – הלך וגדל השימוש בזירות הדיגיטליות, כולל אפליקציות תשלומים, ניהול כספים מקוון וגם בנקאות דיגיטלית. ייעוץ פיננסי מקוון הוא עולם שעדיין איננו מוכר דיו, ומאגר נתוני האשראי יכול להיות חלק חשוב ממנו.
מעבר לחינוך הלקוחות וקמפיינים להיכרות עם המאגר, גם עולם הייעוץ יכול להשתמש בו. על פי חדד, כל רואה חשבון צריך להכיר את מוסר תשלומים של הלקוח שלו, כדי שיוכל לתת לו ייעוץ מלא גם בהיבטים הללו. חברות ייעוץ, רואי חשבון ופלטפורמות פינטק – יכולים להירשם למאגר כמיופה כוח בתשלום, ולייעץ ללקוחות. "אין סיבה שלא יהיה 'זאפ הלוואות', ושחברות פינטק לא ייתנו שירותים של השוואת עלויות למשל, וימציאו פתרונות טכנולוגיים לייצר תחרות בשביל הלקוחות שלהם בעזרת נתוני האשראי", אומר חדד. "כל עולם הייעוץ יכול וצריך לפעול עם המאגר. זה עולם חכם והוא הולך ומתחמם עכשיו".
