בדיון שנערך הבוקר (א') בבית המשפט העליון החל ערעורו של עמירם בן אוליאל שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה בכפר דומא. הערעור הוא על הרשעת בן אוליאל בבית המשפט המחוזי מרכז ועל גזר דינו – שלושה מאסרי עולם מצטברים ופיצוי של כמיליון שקלים למשפחה.
היום, הדיון עסק בעתירת עורכי דינו של בן אוליאל, עורכי הדין אביגדון פלדמן, יהושע רזניק ועומרי ברבש, לגילוי חומרי חקירה נוספים ולהסרת החיסיון מחומרים אחדים שקשורים בחקירות הצורך שעבר בן אוליאל ושהובילו להודאתו. עורך הדין פלדמן פתח את הדיון ואמר כי אם היה נקבע שיש קשר בין הודאתו של בן אוליאל לבין הפעלת האמצעים יוצאי הדופן שמעולם לא עמדו במרכזו של דיון משפטי – ההודאה הייתה נפסלת.
בדיון שהתקיים בפני השופט ג'ורג' קרא, ביקש פלדמן לקבל לידי ההגנה תיעוד של החקירה בהפעלת אמצעים מיוחדים שעבר בן אוליאל."אנחנו יודעים שיש מסמך שלא נמסר להגנה שהוא כולל תיאור מפורט של האופן בו התבצעו האמצעים המיוחדים, של תגובות המערער לאמצעים הללו, והאופן בו האמצעים הללו הביאו אותו להודות בעבירות שיוחסו לו", טען פלדמן.
השופט קרא שאל האם מדובר בתיעוד מלא של חקירת הצורך לרבות תיעוד ויזואלי, ועו"ד פלדמן אמר בתגובה כי המדינה טוענת שלא קיים תיעוד כזה, ומה שהתקבל לידי ההגנה הוא גרסה מזוקקת של אמצעים מיוחדים, ללא פירוט. השופט קרא שאל מדוע ההגנה לא ביקשה זאת עד כה במסגרת ההליך המשפטי שהתקיים, ועו"ד פלדמן אמר כי אכן מדובר בכשל אך שבכל מקרה "זה חומר שצריך להימסר בלי קשר לשאלה אם הוא התבקש או לא". עוד טען עו"ד פלדמן כי אין ספק שהמסמך לא נתון תחת חיסיון – "תעודת החיסיון מסיגה את עצמה מפני חומר חקירה שכולל אמצעי חקירה שקשורים לטענות הזוטא", כלומר לטענות על החקירה שהופיעו כבר במסגרת ההליך המשפטי.
מסמך נוסף שדורש עו"ד פלדמן הוא תיעוד פגישה שהתקיימה בין היועץ המשפטי לממשלה ועוזריו, ביניהם המשנה ליועמ"ש עו"ד רז נזרי לבין ראשי החקירה המדוברת. הפגישה התקיימה שבוע לפני חקירת הצורך. פלדמן העיר כי עובדה זו לא הייתה ידועה להגנה, והתגלתה בעקבות ריאיון של עו"ד נזרי בתכנית "עובדה". נזרי אמר אז בריאיון כי "במשך כמה שעות ישבנו שם והציגו בפנינו את ההתלבטויות… היועץ המשפטי לממשלה לא מאשר חקירות צורך. ההחלטה על הצורך היא החלטה של השב"כ. חידדנו להם, רבותיי: זה שקרה אירוע חמור ביותר של דומא, זה כשלעצמו לא מצדיק הפעלת אמצעים. אם יש הצדקה, זה אכן אם תמונת המודיעין שלכם מלמדת שיש לכם מידע שאותם נחקרים, אותה תשתית שנמצאת פה יודעת על אנשים בחוץ שעלולים לחזור על דומא 2".
עו"ד פלדמן טען כי הם נלחמים במונח חקירת צורך, "אנחנו טוענים שזו לא הייתה חקירת צורך, זו הייתה חקירת עינויים שנועדה לגבות הודאה. אין שום סימן בחקירות של הנאשם, לא בקצב החקירה, בעובדה שעד לשלב הזה החקירות היו מאד לא אינטנסיביות, שהייתה הפסקה של חמישה ימים באמצע, הצורך הוא לא השוט שעמד מעל החוקרים והנחקר אילץ אותם להפעיל חקירת צורך. אנחנו סבורים שנמסר ליועמ"ש שעומדים לחקור בעינויים למרות שאין צורך, הצורך היחיד זה קבלת הודאה. זה להבנתו פסול".
בעניין זה הזכיר השופט קרא כי בית המשפט עשה הבחנה בין החקירות השונות ואמר שאת מה שיתקבל בעקבות חקירת צורך בית המשפט לא יקבל כהודאה, אבל חקירות המשך אלו חקירות שניתן להסתמך עליהן.
כזכור, בית המשפט פסל שתי הודאות שהיו מיד לאחר חקירת הצורך, אך הוא כן קיבל הודאה שהתקבלה 36 שעות לאחר חקירת הצורך. "בית משפט עובדתית משפטית קבע בסופו של יום שהחקירה הזאת לא השפיעה על ההודאות בהמשך", העיר השופט קרא.
השאלה שתדרוש עיון היא בדבר החיסיון של אותה חקירה.
נציגת המדינה, עו"ד רחלי זוארץ לוי אמרה בדיון כי החומרים היו ידועים להגנה ולא התבקשו. זוארץ לוי טענה שהעובדה שהחומרים לא התבקשו בהליך שנוהל בערכאה קמא שעסקה בחקירת הצורך, שוללת את היכולת לבקש את החומרים בשלב זה של הערעור. "ברור שכל החומרים שמתבקשים אם הייתה באמת הצדקה להעביר אותם היה ראוי שיהיו הסנגורים מוכנים בפני ערכאה מבררת". עו"ד זוארץ לוי הזכירה כי כבר הייתה בקשה בעבר לגילוי חומרים אלה על ידי סנגורי הנאשם השני בפרשת דומא, הקטין, שנדחתה על ידי השופט לשעבר חנן מלצר. עו"ד פלדמן העיר שהשופט מלצר דחה אותם מכיוון שלא הייתה תורמת להגנתו של הקטין אך שבמקרה של בן אוליאל חומרי החקירה הללו יכולים לתרום.
עו"ד זוארץ הציגה לשופט קרא את תעודת החיסיון על התיעוד המלא של חקירת הצורך והתגובות של בן אוליאל על מנת לערוך השוואה בין הפראפרזה שהועברה להגנה לבין המסמך המקורי.
באשר לבקשה לקבלת תיעוד אותה פגישה במטה שב"כ עם היועמ"ש טענה הפרקליטה כי מדובר במסמך שאינו מהווה חומר חקירה ושפגישות מהסוג הזה מתקיימות כדבר שבשגרה.
עו"ד פלדמן בתגובה הזכיר את בג"ץ העינויים ואת הקביעה שאסור שתהיה מערכת של אישור להפעלת עינויים. הנשיא ברק קבע שמנגנון אישורים להפעלת עינויים הוא פסול כיוון שהוא מסיר אחריות מהחוקר.
בשלב זה ביקשה נציגת המדינה דיון במעמד צד אחד. לאחריו סיים השופט קרא את הדיון. החלטה בעניין גילוי חומרים אלו תימסר בהמשך לצדדים.
