ימי החסד הראשונים של הקואליציה החדשה והמורכבת רק התחילו, וכבר מתגלגל לפתחה היום (ד') תפוח אדמה לוהט בשם "חוק איחוד משפחות".
"חוק האזרחות והכניסה לישראל" הוא הוראת שעה שנחקקה בשנת 2003 בימי האינתיפאדה השנייה. מטרתו היא שלילת מתן אזרחות או תושבות בישראל לפלסטינים תושבי יו"ש או עזה, שנשואים לערבים ישראלים. במסגרת החוק, נכתבו הוראות המגבילות את שר הפנים במתן אזרחות ורישיונות לישיבה בישראל במקרים של איחוד משפחות, וכן מגבלות על מתן היתרי שהייה בישראל במקרים של איחוד משפחות והיתרים הניתנים בסמכות המפקד הצבאי.
אלו נכתבו נוכח עמדת גורמי הביטחון, לפיה בעשרות פיגועי התאבדות שהתרחשו באותם ימים הסתמנה מעורבות גוברת והולכת של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, הנושאים, בעקבות הליכי איחוד משפחות, תעודות זהות ישראליות המאפשרות להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.
מאז נחקק, הוא מתחדש בכל שנה מחדש היות ונחקק כהוראת שעה. הפעם האחרונה שהוארך תוקפו של החוק הייתה בשנה שעברה, והוא הוארך עד היום, 16 ביוני. לכאורה תוקפו היה אמור לפקוע היום, אך על פי חוק יסוד הכנסת היות והכנסת התפזרה וקמה אחת חדשה, תוקפו של החוק הוארך והוא ייפקע ב-6 ליולי, כלומר בעוד שלושה שבועות.
סעיף 38 לחוק יסוד הכנסת קובע כי "כל חיקוק שתוקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החדשים האמורים". כלומר, מאחר שמועד תחילת כהונתה של הכנסת ה-24 הוא ב-06.04.21, על פי הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, החוק יעמוד בתוקפו עד ליום 06.07.21, שלושה חודשים מתחילת כהונתה של הכנסת ה-24.
כעת, עמלים יו"ר הקואליציה החדשה ח"כ עידית סילמן וח"כ בועז טופורובסקי לגבש את הסכמת הקואליציה להעביר את החוק החשוב. כל זה קורה כאשר בתוך הקואליציה יושבת גם מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס וגם שרת התחבורה מרב מיכאלי, שהשתתפה בדיון של הוועדה המשותפת בשנה שעברה. אז, המליצה הוועדה למליאת הכנסת להאריך את תוקפו של הצו, ועל כך אמרה מיכאלי כי "המציאות היא שמאז שנת 2007 החוק עצמו לא תוקן, גם אם ניתנו הקלות בהיתרים לאחר ביקורת שיפוטית. אי אפשר להטיל הגבלות כאלה על אזרחים ישראלים, וזה המקרה עם אלה המוגדרים דור ב', ואנו מנהלים את הוויכוח הזה כל שנה בוועדה זו".
בחוק נקבע מנגנון המאפשר את הארכת תוקפו של החוק בצו של הממשלה, באישור הכנסת, לתקופה שלא תעלה על שנה. מאז שנת 2004 ועד לשנת 2015 נדונו בקשות הממשלה להארכת תוקפו של החוק בפני מליאת הכנסת בלבד, ובסיום הדיון הצביעה המליאה על הארכת תוקפו של החוק.
במחצית שנת 2015, על מנת לאפשר קיום דיון מעמיק יותר בבקשת הממשלה להארכת תוקפו של החוק, החליטה ועדת הכנסת, כי בטרם יבוא הצו לאישור מליאת הכנסת, תדון בו ועדה משותפת לוועדת חוץ וביטחון, וועדת הפנים והוועדה להגנת הסביבה שתגיש המלצותיה למליאת הכנסת. בדיונים אלה שנערכים בכל שנה, ישנם דיונים גם על חריגים שמאפשרים שלא לשלול מתן אזרחות במקרים מסוימים. הדיונים על חריגים אלו הגיעו בעקבות ביקורת שיפוטית של בג"ץ שקבע בשנת 2006 כי החוק אמנם איננו חוקתי וסותר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אך דחה את העתירה (השופט אדמונד לוי ז"ל) שהוגשה נגד החוק בטענה שאין טעם להכריז על פסלותו של החוק, היות והוא עומד לפוג תוך כמה חודשים כיוון שמדובר בהוראת שעה.
עתירות נוספות שיצאו נגד החוק בשנת 2012 נדחו כולן בבג"ץ.
כעת רוצים בקואליציה לאפשר את הארכת הצו אך שהדיונים יתקיימו בוועדת חוץ וביטחון ולא במסגרת הוועדה המסדרת משום שטרם הוקמו הוועדות הקבועות בכנסת. בשל כך, נדרשים כמה שלבים בשלושת השבועות הקרובים, שהראשון שבהם הוא להביא להצבעה במליאת הכנסת את ההצעה על העברת הדיון בחוק מהוועדה המסדרת לחו״ב.
הוועדה המסדרת מתכנסת היום ובה תעלה ההצעה על העברת הטיפול בחוק לוועדת חוץ וביטחון. לאחר שההעברה תאושר במליאה, יחזור החוק לדיון בוועדת חוץ וביטחון, שתמליץ למליאת הכנסת להאריכו. רק לאחר ההצבעה על המלצת ועדת חוץ וביטחון יוארך תוקפו של החוק שוב, בשנה בלבד.
אמנם עלה חשש כי באופוזיציה לא יתמכו בהארכת החוק על מנת להביך את ממשלת בנט־לפיד עליה אמר בנט כי תהיה ממשלה ימנית בעשר מעלות יותר מאשר הממשלה היוצאת, אך באופן מסורתי רוב הסיעות בכנסת לא מתנגדות להארכת תוקפו של החוק, ועל כן לא נראה שתהיה בעיה להאריכו. גורמים בקואליציה מאמינים כי ההארכה תעבור בקלות בהימנעות רע"ם שתקבל חופש הצבעה. בנוסף, זהו חוק משמעותי מבחינה ביטחונית כך שלא סביר שסיעות האופוזיציה, בהן הליכוד, הציונות הדתית, יהדות התורה וגם ש"ס, שהעומד בראשה חתום על החוק, לא יתמכו בו.
מסתמן שתפוח האדמה הלוהט יהיה אמנם מבחן ראשון לקואליציה, אבל יהיה משוכה קלה בלבד.
