שלל אתגרים מדיניים מונחים לפתחו של ראש הממשלה החדש, נפתלי בנט. מהסכם הגרעין המתחדש מול איראן, ועד התנהלות נבונה במתח שבין ארה"ב וסין.
אין ספק כי מכל התחומים, בכל הנוגע ליחסי החוץ של מדינת ישראל, נכנס בנט לנעלי ענק. נתניהו הוותיק הוא לא רק מותג בינלאומי, אלא גם דמות לחיקוי עבור מנהיגי ציבור צעירים בעולם, דוגמת קנצלר אוסטריה סבסטיאן קורץ.
היום (ב') צפויה לבנט שיחת חפיפה עם נתניהו. במהלך יום האתמול, בשעות שקודם להשבעה, ביקש בנט משני בעלי תפקידים להישאר בינתיים במקומם: המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, תא"ל אבי בלוט המכהן כשלוש שנים בתפקיד, וראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי מאיר בן־שבת, המכהן כמעט ארבע שנים בתפקיד. עם שניהם נפגש בנט כבר אמש כדי לקבל סקירות ביטחוניות ומדיניות.
את בן־שבת, איש מבריק ומסור מאוד, הביא נתניהו לתפקיד לאחר שמילא תפקידים בכירים בשב"כ. הוא היה שותף מרכזי בשנים האחרונות למדיניות החוץ שניהל נתניהו.
כך למשל, ניהל בן־שבת שיחה תקיפה ערב פרוץ "שומר החומות" עם עמיתו האמריקני ג'ייק סאליבן, והבהיר לו כי הדרישה מישראל להתקפל בירושלים מהווה מתנה עבור ארגוני הטרור. נתניהו לא נסע לוושינגטון מאז נכנס הנשיא ביידן לתפקידו, אולם בן־שבת נשלח כדי להביע את העמדה הישראלית בכל הנוגע לשיחות העקיפות שמקיימים האמריקנים עם האיראנים במטרה לחזור להסכם הגרעין.
בנוסף לוושינגטון, בן־שבת הכיר לעומק את המגעים של נתניהו מול פוטין, כמו גם מול מנהיגים נוספים כמו ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי. בן־שבת גם הוביל את המשלחות האמריקניות־ישראליות הראשונות לאיחוד האמירויות, בחריין, וכמובן מרוקו, ארץ הולדתו. כך שההחלטה של בנט להשאיר אותו בינתיים בתפקידו, היא חיובית מאוד מבחינת הרציפות המדינית.
זמן קצר לאחר ההשבעה אתמול, קיבל ראש הממשלה בנט שיחת טלפון מנשיא ארה"ב ג'ו ביידן. יש לציין כי ההשוואות לכך שעבר כחודש מאז נכנס ביידן לתפקידו ועד שהתקשר לנתניהו, אינה במקומה. שכן ביידן, עם כניסתו למשרד, התקשר באופן סדור למנהיגי מדינות על פי קבוצות גיאוגרפיות. הוא החל עם שכנותיה של ארה"ב, המשיך לאירופה, ואז הגיע לשיחות עם מנהיגי המזרח התיכון. לעומת בנט, שנכנס לתפקיד במועד בו אין עוד מנהיגים רבים שיש צורך ליצור עימם שיחה טלפונית ראשונה.
לאחר השיחה פרסמה לשכת בנט כי המנהיגים הדגישו את חשיבות הברית בין ישראל לארה"ב, כמו גם את מחויבותם לחיזוק הקשרים בין המדינות ולשמירה על ביטחונה של ישראל. בהודעה שיצאה מטעם הבית הלבן נכתב כי המנהיגים סיכמו שהם וצוותיהם יתייעצו בכל הנושאים הקשורים לביטחון אזורי, כולל איראן, וכי בכוונת הממשל האמריקני לקדם שלום, ביטחון ושגשוג עבור ישראלים ופלסטינים.
המדיניות המוצהרת של הנשיא ביידן עם כניסתו לתפקיד, הייתה כי אין בכוונתו להציע בינתיים תוכנית ספציפית להסדר בין ישראל לרשות הפלסטינית, וגם עד כה לא מונה שליח מיוחד לעניין הזה. עם זאת, בעקבות מבצע שומר החומות, האמריקנים הביעו מחויבות לשיקום עזה. השאיפה שלהם היא כי הרש"פ תהיה מעורבת, שכן בניתוח של הבית הלבן מעורבות כזו תחזק את מעמדה של הרש"פ בעזה ותחליש את חמאס.
החזון המדיני של אנשי ביידן נותר מחויב ל"פתרון שתי המדינות" והקמת מדינה פלסטינית. לכן הם מתנגדים עקרונית לכל צעד שעלול להרחיק את הפתרון, דוגמת בנייה נרחבת בהתיישבות ביהודה ושומרון. בנאומו אתמול בכנסת, אמר בנט כי הממשלה תפעל לחיזוק ההתיישבות "בכל רחבי ארץ ישראל". כעת יש לראות כיצד תמומש ההתחייבות הזו, למרות ההתנגדות הצפויה לכך – הן מתוך הממשלה עצמה והן מחוסר הנחת האמריקני.
עוד אתגר שניצב על השולחן הוא ההתחייבות האמריקנית לפתוח מחדש את הקונסוליה בירושלים ששירתה את הפלסטינים, וצורפה בתקופת טראמפ אל השגרירות שעברה לבירה. נתניהו הצהיר כי אמר לאמריקנים שהקונסוליה יכולה להיפתח באבו־דיס, אך לא בירושלים בירת ישראל. כעת יצטרכו בנט ושר החוץ לפיד להתמודד עם הסוגיה.
אגב, בנט טרם קיבל הזמנה להגיע לבית הלבן. מי שקיבל כבר אמש הזמנה לביקור כזה, הוא שר החוץ לפיד, ששוחח עם עמיתו טוני בלינקן. בשיחה בין השניים ציין בלינקן כי הוא מצפה לקבל את פני השר בוושינגטון בקרוב.
