מסמך קווי היסוד של הממשלה שצפויה לקום היום (א') כולל בתוכו סעיף שלא זכה לתשומת הלב הראויה לו. סעיף 28 לקווי היסוד קובע כי "הצדדים מסכימים לחוקק חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות".
לפי נתוני נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שפורסמו בחודש דצמבר האחרון, בישראל ישנם כ־1,566,100 אנשים עם מוגבלות, מתוך אוכלוסייה המונה כ־9,140,500 נפש, כלומר כ־17 אחוזים מכלל האוכלוסייה בישראל.
נכון לעכשיו, זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מוסדרות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק בשנת 1998. אלא שהחוק אינו עוסק במתן שירותים לאנשים עם מוגבלות, אלא בעיקר באיסור הפליה ובהטלת חובת הנגשה למקומות ציבוריים. מכאן למעשה עולה צורך לחוקק חוק שיעניק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
דוגמה חיה לכך היא בתי המשפט בישראל. על פי נתונים שנמסרו לעמותת "הצלחה" ומתפרסמים כאן לראשונה, בית המשפט העליון הונגש כולו לטובת אנשים עם מוגבלות לרבות הספסלים, האולמות ודלפקי השירות. כך גם בית הדין הארצי לעבודה.
בתי משפט השלום והמחוזי בירושלים נגישים באופן חלקי, בעוד שאת בית משפט השלום בבירה אי אפשר להנגיש בשל העובדה שמדובר במבנה ותיק. מבנה בית המשפט המחוזי נמצא עדיין בהליכי הנגשה. בתי המשפט השלום והמחוזי בתל־אביב נגישים וכך גם בתי המשפט המחוזיים בלוד ובבאר־שבע.
מהנתונים עולה כי מרבית המבנים שבהם שוכנים בתי המשפט הינם נגישים, אך עם זאת בהנהלת בתי המשפט לא ידעו לספק נתונים אודות מספר העובדים עם מוגבלות המועסקים במערכת. הסיבה לכך היא שהמידע המבוקש אינו קיים ברשותם. בהנהלת בתי המשפט ציינו בפנינו כי נתונים שכאלה מתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי אחת לשנתיים.
חשיבותם של הנתונים נובעת מכך שהשופטים דנים בעתירות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בנוסף לכך, לפי נתוני הנציבות, אוכלוסייה זו נתקלת בעמדות שליליות בחברה. כך למשל, רק כשליש מכלל החברה בישראל הביעו נכונות להתגורר בסמוך לאנשים עם מוגבלות נפשית, ובתי המשפט מהווים את הכתובת בעבורם להתמודד עם הפליה במקום המגורים.
עוד עולה מהנתונים כי בשנת 2019, 53 אחוזים מהאנשים עם מוגבלות הועסקו, ולעומת 80 אחוזים מאלו שאינם סובלים ממוגבלות כלשהי. 42 אחוזים מבעלי המוגבלויות העריכו כי אם יאבדו את מקום העבודה אין סיכוי, או יש סיכוי קטן בלבד, שימצאו עבודה אחרת באותה רמת הכנסה, זאת לעומת 26 אחוזים בקרב אנשים ללא מוגבלות.
בנוסף, על שאלת שביעות הרצון מהמצב הכלכלי בגילי העבודה – 28 אחוזים מבעלי המוגבלות אינם מרוצים, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הקבוצה המקבילה. אם אדם עם מוגבלות מבקש לעמוד על זכותו הוא יצטרך לעתור לבית הדין לעבודה, ומכאן חשיבות הנתונים.
המסקנה העולה מהנתונים היא כי אמנם בתי המשפט מונגשים, אך המאבק לשוויון זכויות בעבורם עוד לא תם. החקיקה בישראל עדיין לא מעגנת את זכותם לקבל שירותים מהמדינה. מסמך קווי היסוד של הממשלה שאמורה לקום היום מתווה את הדרך לכך. אנו נצטרך לעקוב האם הממשלה החדשה, אם אכן תקום, תעמוד בהבטחותיה ותחוקק את החוק.
נציין כי הנתונים נכונים לתחילת חודש יוני הנוכחי והם נמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה תנועת "הצלחה". התנועה עוסקת בקידום הרגולציה הכלכלית באמצעות עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של התנועה.
