בעיצומה של תפילת "קידוש החודש" בשבת האחרונה, בעודו עובר לפני התיבה כשליח ציבור, התמוטט ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אגודת אפרת ורופאם של כמה ממנהיגי הציבור והרבנים הבכירים בעולם היהודי. סביבו היו בני משפחתו שחגגו איתו שבת שבע ברכות לאחד מנכדיו. הוא הספיק לזעוק להם שיזמינו אמבולנס, והסביר שהוא עובר אירוע מוחי.
במשך שלושה ימים נלחמו הרופאים על חייו, אף שהבינו כי סיכוייו לקום ממיטת חוליו אפסיים. שלשום הובא למנוחות בבית העלמין סנהדריה בירושלים.
"כבר ביום ראשון, יממה לאחר שעבר את האירוע המוחי, היה ברור לצוות בבית החולים ולנו הילדים ששעותיו ספורות", אמר לנו בנו דרור. "נראה כאילו הוא ביקש להשלים את התפילה שנקטעה בשבת, ולסיים את חייו בראש חודש".
בהלווייתו השתתפו המונים, בהם גם כמה מתוך כ־79 אלף הילדים שהגיעו לעולם בזכות מפעל חייו, משום שתמך באימהותיהם בתקופת ההיריון ולאחר הלידה, כדי להבטיח את כל מחסורן ולמנוע מהן לבצע הפלה.
אגודת אפרת, ששוסהיים עמד בראשה בעשרות השנים האחרונות, מעודדת נשים הרות להימנע מהפלות מלאכותיות באמצעות מתן סיוע כלכלי. את הארגון הקים בשנות השישים ניצול השואה הרשל פיגנבוים, מתוך שאיפה לשקם את העם היהודי לאחר השואה שכילתה חלקים גדולים ממנו.
שוסהיים היה מוכר גם כרופאם האישי של עשרות רבנים, חלקם בכירים ומפורסמים, וכן של מנהיגי ציבור. בין השאר היה רופאם של הרב המקובל יצחק כדורי, "אבי האסירים" הרב אריה לוין, הרב צבי יהודה קוק, הרב הראשי לישראל הרב אברהם שפירא, ורבנים ואדמו"רים נוספים.
הוא נולד בבואנוס־איירס להורים שנמלטו מפולין לפני מלחמת העולם השנייה. לאחר שסיים את לימודי הרפואה בשנת 1963, התמחה בכירורגיה כללית. עם עלייתו ארצה החל לעבוד בבית החולים שערי צדק, ולאחר מכן בהדסה עין־כרם. בשנים 1967־1971 היה רופא הכנסת. במלחמת יום הכיפורים לחם בחזית תעלת סואץ, וניהל שם בית חולים שדה. ב־1975 הקים את בית החולים הסיעודי נווה שמחה בירושלים, וניהל אותו עד 1983. מ־1978 כיהן כיו"ר הוועדה הבין־משרדית להסמכה ולפיקוח על המוהלים ברבנות הראשית לישראל. בשנת 1977 הצטרף לאגודת אפרת ובתוך זמן קצר הוצב בראשה, תפקיד שמילא ושזוהה עמו עד יומו האחרון.
בדברים שאמר ליד מיטתו סיפר בנו דרור על האירוע שהביא את אביו לעסוק בהצלת עוברים: "יום אחד הגיע לאבא ילד בן שמונה עם שריטה לאחר שנפצע בתאונת דרכים, והוא טיפל בו. אמו סיפרה שהילד הזה נולד בזכות עצתו, לאחר שחשבה לעשות הפלה מלאכותית בזמן ההיריון. היא נאלצה לעבור הליך פשוט של צילום רנטגן, ובעקבותיו המליצו לה הרופאים להפיל את העובר בשל הסיכונים האפשריים. אבא הסביר לה שהרנטגן לא פוגע בעובר, והוכיח לה את הדבר במחקרים מדעיים. במפגש עם בן השמונה ואמו הוא הבין שלמד רפואה כדי להציל חיים, ואם בשיחה אחת עלה בידו להציל חיי ילד לפני שנולד, אז הוא ירצה להמשיך לעסוק בזה. כך הצטרף לאגודת אפרת".
מספידיו של שוסהיים סיפרו על צניעותו הרבה ועל מסירותו להצלת ילדים ולרפואה. בין המבקרים בשבעה, שמתקיימת במלון גני ירושלים, היה גם בנו של שמחה הולצברג, "אבי הפצועים", שהגיע לנחם עם נינו של הרב אריה לוין. לוין והולצברג היו ממטופליו האישיים של שוסהיים. שני צאצאיהם הפתיעו את בני משפחת שוסהיים כשאמרו להם שעליהם דווקא לרקוד ולשמוח בימים קשים אלו.
"הם אמרו לנו שעל פי ההלכה נכון שצריך לשבת ולהיראות עצובים, אבל הם במקומנו היו פותחים פה מסיבה ורוקדים עד אור הבוקר", העיד דרור. "הם הסבירו שהם משוכנעים שכשאבא עלה לשמיים הם נפתחו לכבודו והוא התקבל היישר ליד כיסא הכבוד, לאחר שליוו אותו רבבות נשמות של ילדים וילדי ילדים שנולדו בזכות פועלו. גם כל גדולי הדור שהוא טיפל בהם במסירות חיכו לו שם".
את אולם הניחומים גדשו הורים וילדים רבים שבאו לעולם בזכות עזרתו. יעל מזרחי, תושבת הר־נוף ואם ל־11, סיפרה שילדה רביעיית בנים בזכות תמיכתו של שוסהיים.
"ההיריון עם הרביעייה היה טבעי, וההמלצה של כל הרופאים שליוו אותי הייתה לדלל את העוברים כדי לשמור על ההיריון", תיארה מזרחי. "ההחלטה על הפלת שניים מהם הייתה קשה מאוד עבורי. הגעתי אליו בוכה, והוא שלח אותי לבדיקות אצל רופאים מומחים והתחייב שהוא ואנשי האגודה ילוו אותי בכל משך ההיריון והלידה, ויבטיחו שאוכל לעמוד כלכלית בגידול ארבעתם. הוא דאג לכל הציוד שהייתי זקוקה לו, לא הייתי צריכה לקנות אפילו קופסת מטרנה. לא אשכח את הלבביות שלו ואת מי שהוא היה עבורי בשעות הקשות ולאורך החיים".
על התנהלות האגודה אמרה מזרחי: "כאשר מגיעה אישה שמשיקול כלכלי או לחץ חיצוני מבקשת לעשות הפלה, ד"ר שוסהיים היה מקבל על עצמו את האחריות לליווי ולסיוע בכלים שיאפשרו לה להמשיך את ההיריון ולא להפסיק אותו מהסיבות הללו. הוא לא עשה שום דבר בכפייה, אלא רק ביקש לתמוך".
ארגוני זכויות נשים וגופים ליברליים מתחו לאורך השנים ביקורת על אגודת אפרת ועל דרכי פעולתה, וטענו שהיא מפעילה סחיטה רגשית כלפי הנשים ההרות. בין השאר, בשנת 2010 דרש ח"כ ניצן הורוביץ להפסיק את תשדירי הרדיו של האגודה, בנימוק שהנושא שנוי במחלוקת; רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הפסיקו את התשדירים, ושבו לשדרם רק לאחר שהאגודה הגישה להן נוסח מרוכך יותר.
בשיחה עם עלון "שיחת השבוע" לפני כעשור הגיב ד"ר שוסהיים לביקורת כלפיו ואמר כי "מחקרים שעשינו העלו כי רבים אינם מבינים שעוּבָּר, גם בחודשים הראשונים לחייו, הוא למעשה יצור חי שיש לו מוח ולב. זה קו ההסברה שלנו. אנחנו רוצים שלפני החלטה גורלית כל כך יהיה לאנשים המידע הזה. לאחר הסברה מתאימה, רוב האימהות אינן מסכימות להרוג את פרי בטנן".
