במשטרת ישראל נחשף חוסר מוכנות חמור שהתבטא בתפקודה השנוי במחלוקת מול הפרעות בערים המעורבות במהלך מבצע "שומר החומות". יחד עם המשטרה, הועלה על מוקד הביקורת הציבורית גם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה. טענות שעלו נגד תפקודו וניהולו את מדיניות המשטרה בימים הללו, הצטרפו לטענות הקשות שהוטחו כלפיו לאחר האסון במירון. מאז הבטיח שיתייצב מול המצלמות ברגע שיסתיימו ימי האבל, טרם עלה בידו לקיים הבטחה זו. הפרעות והמבצע בעזה מוססו אותה.
נדמה שמאז עמל אוחנה להתערב באופן מעשי יותר בהתנהלות המשטרה ושאר גופי אכיפת החוק, מתוך רצון למצות את הדין עם הפורעים ולהשיב את אמון הציבור בגופים אלה, אך גם בשרותו שלו; המשטרה שותפה מלאה בפעילות הפרקליטות להגשת כתבי אישום מהירים נגד כל מי שהיה שותף בפרעות בצורה כזו או אחרת ועדיין היא לא חפה מטעויות, ולא משתדלת יותר מדי להצניע אותן. דוחות שוטרים שמתארים מקרים ככאלה שלא נבעו ממניע גזעני, או שלא ניכרים סממנים של מעשים על רקע לאומני, מקשים על הפרקליטות להגיש כתבי אישום בגין פעולות טרור או הסתה לטרור, שמגובים בראיות מספקות.
המהלך המובהק ביותר היה בהודעה לפני שבועיים על מבצע "חוק וסדר" להשבת הסדר בערים המעורבות, במסגרתו בוצעו למעלה מ־2,100 מעצרים. שלשום (ו') אישרה הממשלה הצעה שהעלה להצבעה השר אוחנה, והדרך לתיקון שהוא מבקש להביא גם בהתנהלות המשטרה והמשרד עליו הוא אמון אך לא פחות לתדמיתו, נדמה שמתחילה להיסלל.
מדובר ב"תוכנית חירום מיידית לחיזוק שלום הציבור, ביטחונו והסדר הציבורי על רקע ההתפרעויות האלימות שאירעו בחודש מאי ברשויות מקומיות ובערים מעורבות וערביות", כך על פי המשטרה. את התוכנית גיבש מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי.
"המסר ברור", אמר אוחנה על מבצע חוק וסדר: "כל מי שהרים יד, או אבן, או בקבוק תבערה, או נשק, כל מי שהצית וכל מי שהסית – ידע שמשטרת ישראל תגיע אליו. יחד עם זאת, כדי לשפר את יכולת התגובה המהירה של המשטרה גם בצבר נרחב כזה של אירועים יש צורך בעוד הרבה כוח למשטרה".
הערות מהסוג הזה נשמעו בשבועות האחרונים חזור ושמוע. אין די שוטרים, אין די כוח אדם במשטרה כדי לטפל בכל מה שצריך.
התוכנית שאושרה ביום שישי כוללת שני שלבים: שלב ראשון למימוש מיידי, ושלב שני הכולל הקמת צוותים מקצועיים שיגבשו את הצרכים לטווח הארוך יותר. אלה עיקריה:
* המשך שיתוף הפעולה בין משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי לאכיפת החוק בכל הנוגע למעורבים באירועי הפרות הסדר האלימות ובפעולות האיבה שהתרחשו במדינת ישראל במהלך מבצע שומר החומות.
על פי ההחלטה, גופים אלה יקדמו טיפול מתואם בנוגע לאיתור ותפיסת אמל"ח בלתי חוקי המוחזק בקרב אזרחים והמהווה מכת מדינה, וכן יקדמו את המאבק בהסתה לאלימות. סעיף זה הוא אולי המשמעותי ביותר. אם יש משהו שאין חולק עליו הוא שהפרעות הוליד לא רק את הצורך אלא גם את ההזדמנות לבצע ניקוי יסודי של תופעת אמל"ח בלתי חוקי שמאיים יום יום על חיי האזרחים בערים המעורבות ובערים הערביות. אך גם על כך נשמעת ביקורת: היה צריך להכות בברזל בעודו חם. לא כעת, כאשר נדמה והרוחות נרגעו ואיתן גם ההזדמנות.
* המשרד לביטחון פנים יקדם תוכנית חירום בטווח הזמן המיידי, שתאפשר תגבור הכוחות, בעלות של עד 97 מיליון שקלים אשר תכלול גיוס מיידי של 300 שוטרים במעמד זמני לטובת המשך השמירה על הסדר הציבורי למשך שלושה חודשים. אלה יתגברו את תחנות המשטרה ברשויות מקומיות מעורבות.
* יוצבו שתי פלוגות מילואים של מג"ב לטובת השמירה על הסדר הציבורי שיתגברו את תחנות המשטרה ברשויות מקומיות מעורבות למשך עד שלושה חודשים. המשטרה תצטייד באמצעים חיוניים, מענה לגיוס פלוגות מילואים של מג"ב, השלמת מלאים למשטרת ישראל, לשירות בתי הסוהר ולרשות הארצית לכבאות והצלה. בנוסף לזה, יינתן מענה טכנולוגי מותאם לצרכים המבצעיים המיידיים לחיזוק הביטחון והסדר הציבורי; תתוגבר אבטחת מוסדות החינוך ברשויות המעורבות; המשטרה בשיתוף משרד האוצר תבחן קידום תחנת משטרה חדשה בלוד; עדכון תוכנית המענים לצמצום הפשיעה בחברה הערבית. לשם כך, תבוצע עבודת מטה בהובלת משרד ראש הממשלה, תוך הסתייעות במל"ל ובשיתוף המשרד לביטחון פנים, משרד המשפטים וכלל משרדי הממשלה הרלוונטיים.
התוכנית שאושרה תימדד לא רק במשאבים שיוקצו לה, אלא גם במהירות מימושה וכן בתוצאות שייראו כבר בטווח המיידי, וכל זאת תחת העין הבוחנת של תושבי לוד, רמלה, יפו ועכו.
