מפלגת השלטון בגרמניה עלולה לספוג הפסד בהתמודדות מול הימין הקיצוני בבחירות אזוריות חשובות היום, חודשים ספורים לפני הבחירות הכלליות הראשונות מזה 16 שנה שבהן אנגלה מרקל לא תעמוד בראשה. לפי הסקרים, מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) ניצבת בתיקו עם מפלגתה של מרקל, האיחוד הנוצרי־דמוקרטי (CDU), במדינת סקסוניה־אנהלט. סקר שערך לאחרונה היומון "בילד" מנבא שהמפלגה שחרתה על דגלה את ההתנגדות להגירה תזכה לראשונה אי פעם בבחירות באחת ממדינות גרמניה.
ניצחון של ה־AfD יכה מכה קשה בשמרנים, זמן קצר לפני הבחירות הכלליות שייערכו בגרמניה ב־26 בספטמבר. הוא גם עלול להחליש עוד יותר את מעמדו השברירי של יורש העצר של מרקל, ארמין לאשט. "ה־CDU חלשה בסקרים, וכך גם לאשט", מסביר המדען הפוליטי האג'ו פונקה מהאוניברסיטה החופשית בברלין. "אם ה־AfD תנצח את ה־CDU ביום ראשון, ייתכנו ויכוחים על סדר רשימת החברים ב־CDU, והיחלשות כללית של המפלגה".
מפלגתה של מרקל שלטה בסקסוניה־אנהלט במשך עשרות שנים, וניצחה בכל מערכות הבחירות במדינה מלבד אחת מאז איחוד גרמניה ב־1990. בשנת 2016 ה־CDU גרפה 30 אחוזים מהקולות במדינה, הסמוכה ממערב למדינת ברנדבורג ובה ברלין; ה־CDU הקימה אז קואליציה עם הסוציאל־דמוקרטים (SPD) והירוקים. ה־AfD זכתה ב־24 אחוזים.
בשעה שמרקל מתכננת את פרישתה ה־CDU נכתשת בסקרים, בעיקר בגלל התמודדות הממשלה עם המגפה ובשל פרשת שחיתות הכרוכה בחוזים לרכישת מסכות נגד הקורונה. במפלגה גם מתאוששים עדיין מהמאבק הפומבי על המועמדות לרשת את מרקל, בין ראש ה־CDU לאשט ובין מרקוס סודר, ראש המפלגה האחות מבוואריה CSU. לאשט ניצח בקרב, אך סקרי דעת הקהל נותרו עגומים. הבחירות מחרתיים יהיו המבחן האמיתי הראשון שלו.
גם אם ה־AfD תנצח בסקסוניה־אנהלט, המפלגה לא תוכל לשלוט מכיוון שכל שאר המפלגות הגרמניות מסרבות להקים איתה קואליציה. ניצחון של מפלגת הימין הקיצוני יהיה בגדר קריאת השכמה רועמת מבחינת ה־CDU, לדברי לאשט עצמו בנאום בחירות במגדבורג בשבוע שעבר.
התמיכה הלאומית ב־AfD ניצבת על 10־12 אחוזים בחודשים האחרונים, אך בסקסוניה־אנהלט ובמדינות אחרות במזרח גרמניה לשעבר יש למפלגה בסיס תמיכה חזק. לאחרונה היא חותרת להציג את עצמה כמפלגה שתוקפת בחריפות את הסגרים הקשים שהטילה מרקל במהלך המגפה, ובכך היא מבססת את המוניטין שלה כמפלגה אנטי־ממסדית ומושכת מצביעים מעבר לבסיס התמיכה שלה, שמעוניין בעיקר בעמדותיה בתחום ההגירה.
הפסד ל־AfD יהיה, לפי כתב העת דר שפיגל, "אסון" מבחינת ראש ה־CDU: "לאשט זקוק בדחיפות להצלחה כדי לגייס את המפלגה למערכת הבחירות הלאומית", נכתב במגזין. "הדבר האחרון שהוא צריך הוא דיון מחודש על ה־AfD, וזה יהיה בלתי נמנע במקרה של תבוסה בסקסוניה־אנהלט".
הירוקים, יריביה העיקריים של ה־CDU בבחירות הכלליות, עשויים גם הם "לגנוב קולות" בסקסוניה־אנהלט. המפלגה, שבדרך כלל מתקשה להשיג תמיכה במזרח גרמניה לשעבר, תכפיל כנראה את שיעור התמיכה בה במדינה, מ־5 אחוזים ב־2016 לכ־10 אחוזים הפעם. "זו הייתה מערכת בחירות מרגשת מאוד לירוקים", אומר סבסטיאן שטריגל, יו"ר שותף של המפלגה בסקסוניה־אנהלט.
לדבריו, הירוקים נהנו מ"תנופה רבה מברלין", כתוצאה מהפופולריות של המועמדת לקנצלרית אנאלנה ברבוק. הסקר האחרון של דר שפיגל ששאל את מי מעדיפים הגרמנים למשרת הקנצלר הראה שברבוק מובילה עם 25 אחוזים, ולאשט מפגר מאחוריה עם 22.
