בזמן שמחירי הדירות מאמירים, מתברר שגם מספר הישראלים המחזיקים בבעלותם יותר מדירה אחת הולך וגדל. מסוף 2014 ועד היום זינק מספרם של הישראלים שבבעלותם עשר דירות ומעלה בלא פחות מ־65 אחוזים, והוא עומד כיום על 511 איש – כך עולה מנתוני רשות המיסים. מספרם של המחזיקים יותר מחמש דירות עומד כיום על 3,861 איש, לעומת 2,435 לפני 6 שנים וחצי; שיעור צמיחה דומה של כ־60 אחוזים.
על פי הנתונים, מספר המחזיקים בבעלותם 2 דירות לפחות עומד כיום על 253,508 לעומת 191,824 בסוף שנת 2014, ו־221,087 בסוף שנת 2018. החוק שנועד להילחם במרבי דירות באמצעות מס מיוחד – "מס דירה שלישית" שקידם ב־2017 שר האוצר דאז משה כחלון – בוטל על ידי בג"ץ, וה"איום" על המשקיעים בנדל"ן הוסר. ביוני הוזיל משרד האוצר את מס הרכישה למשקיעים הרוכשים דירה שנייה ומעלה, והפחית את מדרגות המס. מטרת האוצר הייתה לעודד את הפעילות במשק ואת ציבור המשקיעים, כדי לבלום את המשבר הכלכלי שגרמה מגפת הקורונה.
מלבד העלייה בערך הנכס, החזקת הדירה מניבה לבעליה תשואה מדמי השכירות. רבים מבעלי הנכסים נמנעים מלשלם את המס על ההכנסה הזו: לאחרונה פרסמה רשות המיסים שהטילה "קנס" על שני בעלי דירות שהעלימו הכנסות משכר דירה בסכום כולל של כ־3 מיליון שקלים, בעשור שבין 2008 ל־2017.
כיום הכנסה משכר דירה עד לסכום של 5,070 שקל פטורה ממס. אם ההכנסה גבוהה מכך, בעל הנכס יכול לבחור בין תשלום מס מופחת בשיעור של 10 אחוזים ובין תשלום על פי המס השולי. אם בחר באפשרות השנייה, בעל הנכס רשאי לקזז מתשלום המס את הוצאותיו על הדירה. עם זאת, במקרה שההכנסה משכירות מסווגת כ"הכנסה מעסק", אין למעשה אפשרות בחירה והיא תמוסה לפי המס השולי.
לפי חוזר רשות המיסים משנת 2018, ההכנסה מהשכרה של עשר דירות מגורים ומעלה תסווג כהכנסה מעסק. הכנסה מהשכרה של עד חמש דירות מגורים תיחשב כהכנסה פסיבית, והשכרה של יותר מחמש דירות ופחות מעשר תיבחן בהתאם למגוון תבחינים – טיב הנכס, אופן המימון, תקופת ההחזקה בנכס, תדירות העסקאות והיקפן ועוד – ובהתאם ייקבע אם היא הכנסה מעסק או הכנסה פסיבית. יישום מבחני העזר מותיר לרשות המיסים מרחב של שיקול דעת.
