קריאתם של עובדי גוגל לבטל את חוזי העבודה של החברה עם ממשלת ישראל צוברת תאוצה. 700 עובדים יהודים בחברה, המזהים עצמם כאנשי שמאל פרוגרסיבים, כבר חתמו על עצומה הקוראת לגוגל לבטל חוזה ענק לאספקת שירותי "מחשוב ענן" לממשלת ישראל. החברה זכתה בחוזה לפני כשבוע, והקריאות לבטלו מעוררות דאגה בישראל.
זו לא הפעם הראשונה שהעובדים משפיעים על מדיניות המכירות של החברה. מחלקת ההגנה האמריקנית התבשרה לפני שלוש שנים, ביוני 2018, שגוגל לא תחדש את החוזה שלה איתה בפרויקט שיצר אלגוריתמים המשפרים את יכולות הזיהוי של מזל"טי תקיפה של צבא ארה"ב. להחלטה קדם לחץ של 4,000 מעובדי החברה, אשר חתמו על עצומה שקראה לא לפתח אי פעם טכנולוגיה מלחמתית. עובדי גוגל ארה"ב, מתברר, עסוקים לא מעט בחתימה על עצומות שמגיעות ממעמקי השמאל הפרוגרסיבי.
"אנחנו קואליציה מגוונת של יהודים ועובדי גוגל המודאגים מהשיח על האלימות הפוליטית והגזענית בישראל ובפלסטין", נכתב בעצומה האנטי־ישראלית, שחותמיה הם להגדרתם "יהודים בתפוצות העובדים בהייטק". בעצומה הם גם מצהירים על התנגדותם לזיהוי בין מדינת ישראל לעם היהודי, טוענים שאנטי־ציונות אינה אנטישמיות, ומפצירים בהנהלת גוגל למלא את דרישותיהם.
הדרישות מגוונות ורבות, וכולן מוטות קיצונית נגד ישראל ובעד הפלסטינים. העובדים מבקשים שגוגל תתרום כסף לארגוני זכויות אדם התומכים בפלסטינים, ושכל תרומה לארגון ישראלי תשתווה מיד לתרומה לצד הפלסטיני. עוד הם דורשים שגוגל תכיר בסבלם של הפלסטינים ותגנה את הפגיעה בהם.
לדרישת העובדים שלא לראות באנטי־ציונות אנטישמיות עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת. אם גוגל תאמץ את דרישת החותמים, תכנים אנטישמיים שמתחזים כאנטי־ציוניים לא יצונזרו בשירותיה ברשת. החותמים היהודים כותבים זאת במפורש, תחת הכותרת "הגנה על חופש הביטוי".
הסעיף החמישי והאחרון בעצומה כבר נוגע בנקודה הביטחונית הרגישה. עובדי גוגל מבקשים שהחברה "תעבור מחדש על חוזיה העסקיים והתרומות שהיא מעניקה, ותבטל חוזים עם מוסדות שתומכים בהפרה ישראלית של זכויות פלסטינים, כגון צבא ההגנה לישראל".
קבוצת אנשי מילואים החברים בעמותת "הנמר" של בוגרי סיירת גולני זיהתה את הדמיון המטריד בין העצומה האנטי־צה"לית ובין העצומה נגד מחלקת ההגנה האמריקנית; לפני כשבוע שלחו חבריה מכתב אזהרה בהול לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון בני גנץ ולגורמים נוספים המעורבים במכרז "הענן הגדול" של ממשלת ישראל וצה"ל. הם ביקשו להתריע מפני האפשרות שגוגל תזכה במכרז החשוב.
"נדהמנו להבין מהתקשורת כי בימים אלה מתנהל מכרז ענן ענק, שבו גוגל עשויה להתקשר עם מדינת ישראל ל־23 שנים", כתבו חברי הקבוצה, ימים ספורים לפני שגוגל זכתה במכרז. "גוגל עדיין לא זכתה, וכבר עובדיה דורשים לסיים חוזים עם המדינה בעקבות המערכה בעזה, שחברינו לחמו בה כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל. אם זה כך כעת, מה יהיה במבצע הצבאי הבא או במערכה הבאה? בהתחשב בכך שזהו מכרז שכל לקוחותיו הם ממשלת ישראל ומשרד הביטחון, אנו קוראים לכם לחקור בדחיפות את המהלכים בתוך גוגל בעניין הזה ולדאוג לחלופות נוספות. לא ייתכן שישראל תיכנע לאיומים".
שני היבטים מעוררי דאגה עשויים לנבוע מהבחירה בגוגל במכרז הענן של מדינת ישראל. החשש הראשון הוא מה יקרה אם החברה תחליט להיכנע ללחץ עובדיה ולסגת מהמכרז: האם ישראל תישאר בלי מענה טכנולוגי לסוגיה, באופן שעלול לפגוע בממשלה כולה ובמערכת הביטחון? החשש השני הוא זליגת מידע מסווג מהענן לגורמים עוינים שיקבלו גישה למידע דרך מקום עבודתם, ועלולים לנסות להשתמש בו נגד ישראל.
ביום שני לפני כשבוע פרסמה דוברות משרד האוצר את ההכרזה על החברות הזוכות במכרז, גוגל ואמזון. בהודעה הלקונית לכאורה אפשר לזהות בין השורות ניסיון להתמודד עם הביקורת. "הספקים הזוכים (גוגל ואמזון, א"ש) יידרשו לספק שירותי ענן מאזור ישראלי, מה שיבטיח לממשלה רציפות תפקודית, הבטחת ריבונות ופרטיות מידע בהתאם לחוק. בשיתוף גורמי ביטחון המידע הרלוונטיים בממשלה, הוגדרו במכרז דרישות אבטחת מידע מקיפות הבאות לתת ביטחון לגופי הממשלה בעת שימושם בענן הציבורי".
רפאל פרנקו הוא מייסד חברת הייעוץ וההשקעות "רפאל פרנקו טכנולוגיות מתקדמות", העוסקת בתחום הסייבר. עד לפני כחצי שנה היה סגן ראש מערך הסייבר הלאומי, ובתפקידו ניסח יחד עם הצוות שלו את דרישות הסייבר במכרז המדובר. מבחינת אבטחת המידע, לפיכך, יש לו בשורות מרגיעות: "במערכת שמוקמת יש רמת אבטחה שאין כמותה בעולם, יש בעלות מלאה על המידע ורמת הגנה חריגה בכל קנה מידה", הוא טוען. "ישראל יכולה להתערב בכל רגע נתון ברמת ההגנה, לנטר אותה ולפקח עליה".
מה קורה אם גוגל נכנעת ללחץ של עצומה כזו או אחרת ומחליטה לסגת מהפרויקט?
"מה קורה אם מחר מיקרוסופט יחליטו שהם מפסיקים לתת שירות לישראל? זה נכון לכל חברה בינלאומית, ואני מעריך שבמקרה כזה המדינה תוכל למצוא חלופות. דווקא בתחום הענן יש כאלה, והעובדה ששתי חברות זכו, גוגל ואמזון, מקטינה את הסיכון שישראל תישאר לפתע ללא פתרון".
אין חברה ישראלית שמסוגלת לתת את השירות הזה? למה צריך להסתמך על חברות בינלאומיות, שפגיעות יותר למחאה אנטי־ישראלית?
"כנראה אין טכנולוגיית ענן מקומית טובה דיה. במילה 'ענן' מסתתרים הרבה דברים: קווי תקשורת, יכולת אחסון, והכי חשוב – עושר המידע והאפשרויות שיש לך. אתה לא יכול לקחת אלפי אפליקציות או עשרות אלפי אפליקציות שיש באמזון ובגוגל, ולחשוב שחברה מקומית יכולה לספק את זה. אלה שירותים שהעושר שלהם לא נגמר, ומכיוון שאלה חברות עולמיות העושר מתחדש כל הזמן והמשתמש מעודכן כל הזמן בטופ הטכנולוגי. מישהו מייצר משהו באמזון או בגוגל בקצה השני של העולם שמשפר את העבודה שלך, וזה מיד ניתן לנו. איזו חברה מקומית יכולה לעמוד בזה?"
כיצד דואגים טכנית לכך שעובדים בחברות בינלאומיות לא יהיו חשופים למידע רגיש?
"יש מערך סדור של הרשאות, וגם מי שנכנס עם הרשאה מנוטר כל הזמן. יש הגנה על כל פעולה שמתרחשת שם".
יש פתרון במכרז למקרה שחברה נסוגה מההסכם?
"יש פתרון תפעולי וגם משפטי, בהחלט. זה לא שונה מכל מכרז אחר. בסופו של יום זה שירות ממשלתי, ולנגד עינינו עומד האינטרס הציבורי – לקבל את השירות הטוב והמאובטח ביותר במחיר הזול ביותר; ולקבל אפשרויות טכנולוגיות דרמטיות שמשיגות לנו עליונות, באופן מאובטח כמובן ששומר על המידע בריבונות ישראלית. המכרז מעניק למערכת הביטחון את רמת האבטחה הכי גבוהה שיש".
לא כולם משוכנעים מדברי ההרגעה של פרנקו, הממוקדים באתגרי הסייבר של המערכת. גורם ביטחוני המעורה בתחום מסכים שאין חשש לזליגת מידע מהמערכת לעובדים בחברות הבינלאומיות, אבל יש חשש שישראלי שחשוף מתוקף תפקידו למידע הנמצא בענן יפרסם בדרך כלשהי שישראל נקטה במהלך מבצע צעדים שאינם אתיים מבחינתו, ויפרט אותם. באותו רגע עלולה החברה הבינלאומית, בעקבות לחץ מצד גורמים אנטי-ישראליים, לטעון שישראל הפרה את כללי השימוש בשירותיה ולכן היא רשאית לעצור את הפרויקט.
"אנחנו יכולים לספר לעצמנו שגיבינו את עצמנו מכל מקום אפשרי, אבל העובדה היא שהחברה שמתחזקת את הענן יכולה לומר ברגע אחד שיש פה אירוע של שימוש לא נאות בשירותיה – ולהפסיק אותם", הוא מזהיר. "בנוסף, מידע שנמצא בענן של אחת החברות לא יכול פשוט לעבור לחברה השנייה כשיש בעיה, כי המערכות שונות לגמרי. העובדה שיש שתי חברות שזכו במכרז לא תסייע במקרה שאחת מהן תחליט לסגת מהפרויקט.
"נכון שאין חברה ישראלית שמגיעה ליכולות של גוגל ואמזון, אבל הפתרון צריך להיות הקמת שני עננים נפרדים, אחד ציבורי שמחובר לרשת העולמית ויש בו נתונים לא מסווגים, והשני פנימי, מסווג ומנותק מהרשת, שבו יהיה מידע ביטחוני רגיש. החיבור של המידע הממשלתי והמידע הביטחוני לענן ציבורי אחד נעשה לצורכי המכרז, כדי להפוך אותו ליוקרתי יותר בעיני החברות שהשתתפו בו, אבל החשש הוא שנשלם על כך מחיר".
