"אין לישראל אפשרות אמיתית לשלוט בשימוש שייעשה בחומרי הבנייה, ושאר חומרים 'דו-שימושיים', שיוכנסו לרצועת עזה", אמר היום שר הביטחון בני גנץ בתדרוך לעיתונאים. בהתייחס לפרעות שערכו ערביי ישראל בימי מבצע "שומר החומות", אמר גנץ רק כי "דחוף מתמיד להקים את קבינט הפיוס", עליו דיבר בעבר, גם כדי להגיע לפיוס בין יהודים לערבים.
למערכת הביטחון ברור, כי חלק נכבד מחומרי הגלם שהוכנסו בעבר לרצועה שימשו את חמאס לבניית מנהרות טרור ואמצעי טרור אחרים. "זה מסובך", אמר גנץ, "כי צריך בסוף מלט כדי לבנות ואנחנו יודעים שחלק מהמלט הולך למנהרות. אני לא מיתמם ומבין שחלק מהחומרים שייכנסו פנימה גם אחרי שנפקח עליהם, בסופו של דבר יגיעו לידי שימוש של חמאס. צריך להגביר את הפיקוח במעברים. זה מאמץ שצה"ל ושב"כ משכללים כל הזמן כדי למנוע הברחות".
גנץ אמר היום כי היה מעורב כרמטכ"ל בפעולות שמנעו העברת אמצעי לחימה לידי חמאס. "אמל"ח כבר פחות עובר, אבל הם עברו הרבה יותר לייצור עצמי. ככל שנוכל לפקח יותר במעברים, ככל שנשתף פעולה עם המצרים, כך תקטן יכולת ההתחמשות". שר הביטחון הוסיף כי במהלך מבצע "שומר החומות", נפגעו "כל ראשי המו"פ (מחקר ופיתוח) של חמאס". וכי, "דו-שימושי, כשמו כן הוא – אני לא שולח להם צינורות ברזל עגולים שיכולים להפוך לרקטות, אני שולח להם חומר גלם שהם בתהליכי העבודות שלהם, במחרטות, יכולים להפוך לרקטות. לכן תקפתי את המחרטות ואת אנשי המו"פ. לכן פגעתי ביכולת הפיתוח והייצור של החמאס באופן שלא נפגע לפני כן".
גנץ אמנם הזכיר את מנגנון ה-GRM בפיקוח האו"ם בו נעשה בעבר שימוש, כדי לוודא לכאורה כי חומרי הבנייה כמו גם המימון הנכנס יופנה אל מיזמים אזרחיים בלבד, ואמר כי נבחן שימוש במנגנונים דומים. אולם, במבחן המציאות, כמות משמעותית של חומרי בנייה הגיעה לידי חמאס.
"אנחנו לא רוצים שיתחמשו מחדש ונעשה כל מה שאפשר כדי שלא יתחמשו מחדש. נעשה הכול דרך הגברת הפיקוח ותקיפות חוזרות – אבל בסוף יושבים על הרשימות האלה כל הזמן", הוא אומר ביחס לרשימות החומרים שישראל מאשרת להכניס לרצועה – "ואני מניח שהם יעשו מאמצים לייצור חוזר של חלק מהדברים. אני לא חושב שהיכולת שלהם תהיה יותר גבוהה ממה שהייתה קודם, אבל אני משוכנע שהם כמו כל אחד אחר ינסו לחזור ולהתעצם מחדש, כפי שצפוי שיקרה".
"כולם נהגו לצחוק עלי"
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אמר פעמיים בסוף השבוע האחרון, כי הוא מחויב לשיקומה של עזה, וכי הסיוע לרצועה ייעשה באופן שלא יעבור דרך חמאס, ולא יאפשר לו לשקם את מערכות הלחימה שלו. עם זאת הנשיא לא פירט כיצד בכוונתו לוודא שאכן כך יקרה. מדבריו של שר הביטחון עולה, כי אין לישראל או למדינה אחרת אופן לוודא כי החומרים שיוכנסו לשיקום הרצועה, לא יופנו לחימושה המחודש.
שר הביטחון אמר עוד, כי האתגר המרכזי הוא לא לחזור למצב שהיה קיים ערב המבצע. "הייתה מערכה צבאית מאוד מוצלחת, וצריך למנף אותה ליצור שינוי במציאות. השינוי הרצוי ביותר הוא לחזק ככל האפשר את הרש"פ ולא לתת לחמאס להיות זה שקובע את סדר היום. הדרך לעשות את זה היא לחזק את ברית המתונים". לדברי גנץ, הדבר צריך להיעשות באמצעות חידוש הקשר המדיני עם הרש"פ, שילוב ארה"ב, האיחוד האירופי ומדינות מתונות בקידום התהליך המדיני, ורתימה מחודשת של קטאר לתהליך.
"הדבר השני שנכון להקפיד עליו הוא לקדם את עניין השבויים והנעדרים. צריך לאפשר את המענה ההומניטרי הבסיסי ברצועת עזה ככל שיידרש, ואת כל היתר להתנות בקידום ופתרון של סוגיית השו"ן. הרגל השלישית היא החמרת עוצמת התגובה אם וכאשר חמאס ינסה לחזור לדיאלוג המלחמתי שלו. אנחנו צריכים להגיב בצורה מאוד חמורה, עד כדי פעולות יזומות מצדנו". במילים אחרות גנץ מקבע את העיקרון מבחינתו לאחר סיום המערכה: דין שדרות כדין ירושלים.
"העניין הרביעי, הוא לקדם את השיח החברה הישראלית". שר הביטחון הזכיר את קבינט הפיוס, ש"כולם נהגו לצחוק עליי" בנוגע אליו, אך קבינט פיוס יהיה לדבריו תנאי לכל ממשלה עתידית.
גנץ הכחיש את הפרסום כאילו גורמים צה"ליים העבירו מסר לארה"ב ביום רביעי שעבר, יום לפני כניסת הפסקת האש לתוקף, כי המבצע מוצה מבחינתם. לדבריו, הוא קיים שלוש שיחות עם מזכיר ההגנה לויד אוסטין. "בשיחה הראשונה הבהרתי שאין מה לדבר על סיום, בשיחה השנייה התחלנו לדבר על סיום ושיחה שלישית דיברנו אחרי שכבר החלטנו לסיים".
