מל"ט איראני חמוש – זהו כלי הטיס שהופל בשבוע שעבר בעמק המעיינות, כך חשף ביום חמישי ראש הממשלה נתניהו בפגישתו בקריה עם שר החוץ של גרמניה הייקו מאס. בתום הפגישה אמר נתניהו ש"בעוד אנו נלחמים בחזיתות שונות, מי שעומדת מאחורי הרבה ממעשי התוקפנות האלה היא איראן. לא רק שהיא תומכת לחלוטין בג'יהאד האסלאמי בעזה ונותנת לו את כל המימון, היא גם נותנת נשק לחמאס ולחיזבאללה. הם מספקים את התשתיות שארגוני הטרור נשענים עליהן בפעילותם. בזמן שאנו עסוקים בלחימה, איראן שלחה מל"ט חמוש לתוך ישראל מעיראק או מסוריה. אני חושב שזה אומר הכול על הפטרון האמיתי של הטרור במזרח התיכון ובעולם – איראן".
מאס – שהגיב במילים "אני מבין" – הגיע לישראל כדי להביע סולידריות; לשם אותה מטרה הגיעו לכאן ביום חמישי גם שרי החוץ של צ'כיה וסלובקיה וברביעי שר החוץ של יוון. אך בעוד ראש הממשלה מציג לאירופים את המעורבות האיראנית העמוקה בחזיתות שישראל נלחמת בהן, נרשמה התקדמות בשיחות בווינה בין מעצמות המערב לאיראן, לקראת שיבת האמריקנים להסכם הגרעין. לפני כשלוש שנים, ב־2018, ארה"ב יצאה מהסכם הגרעין האיראני וחידשה את העיצומים על טהרן. השיחות כעת, בין איראן לבריטניה, צרפת, רוסיה, סין וגרמניה, החלו ב־6 באפריל במטרה לגבש הסכם גרעין מחודש שהאמריקנים יוכלו להצטרף אליו.
נשיא איראן חסן רוחאני צוטט בסוף השבוע בכלי תקשורת איראניים באמירה שהושגו הסכמות עקרוניות בשיחות, ושהעיצומים שהוטלו על ארצו יוסרו, ובהם הסנקציות על ייצוא הנפט מהמדינה וכן על התעשייה הפטרוכימית, על הספנות ועל תחום הביטוח והבנקאות. רוחאני אמר כי הוא בטוח למדי שיהיה הסכם סופי, וכי הצדדים נמצאים "על המסלול הנכון". השליח הרוסי לשיחות, מיכאיל אוליאנוב, אומנם צייץ בחמישי בטוויטר ש"השיחות לא יסתיימו עד 21 במאי, כפי שקיוו המשתתפים", אולם הוסיף שגם כך לא מדובר בדד־ליין, והשיחות תימשכנה "עד לתוצאה מוצלחת".
כבר ביום רביעי הבטיח רוחאני בישיבת הממשלה בטהרן: "במהלך שמונה שנות הממשלה בראשותי לא היה משא ומתן אחד שלא סיימנו כמנצחים". עם זאת, גם הוא העיר ש"זה ייקח זמן", והוסיף: "התנגדות לשיחות והעדפת אינטרסים צרים על פני אינטרסים לאומיים יהיו בגדר בגידה באומה". רוחאני אמר שאחד ההישגים העיקריים של ממשלו הוא הכרת האמריקנים בכך שמדיניות המלחמה הכלכלית נגד איראן, שקידם הנשיא דונלד טראמפ, הייתה שגויה וכושלת: "זהו ניצחון גדול לאיראן, הם הודו בתבוסה".
עוד לפני פרוץ הלחימה בישראל ניסו בכירים כאן להבהיר לאמריקנים עד כמה חמורה הסרת העיצומים: היא תאפשר לאיראן לשוב ולהתעצם כלכלית, ולחזק את המימון שהיא מספקת לזרועות הטרור שלה ברחבי המזרח התיכון. הרמטכ"ל אביב כוכבי, היועץ לביטחון לאומי מאיר בן־שבת וראש המוסד יוסי כהן אף טסו לוושינגטון במטרה לשכנע את אנשי הממשל בסכנה הכרוכה בהסרת הסנקציות ובשיבה להסכם הגרעין, ולנסות להסביר כי האמריקנים מאבדים את המנופים וקלפי המיקוח שיוכלו להשפיע על איראן להתקדם להסכם "ארוך וחזק" יותר, שוושינגטון טוענת שהיא חותרת אליו.
בריאיון במקור ראשון לפני שבועות ספורים אמר מזכיר המדינה האמריקני לשעבר מייק פומפאו שהוא מודאג מאוד מהדיונים בווינה בין המעצמות, ובהן ארה"ב, ובין איראן. "הם מתקיימים מול הגורם מממן הטרור הגדול ביותר בעולם, הרפובליקה האסלאמית של איראן. אם הדברים ינוהלו באופן שגוי, המשטר האיראני הטוטליטרי, שיש לו כוונות לרצח עם בכל הנוגע לישראל, יקבל נתיב פתוח לנשק גרעיני. זה לא מתקבל על הדעת".
