רוב יהודי ארה"ב אינם אורתודוקסים, אך סקר של מכון המחקר "פיו" (PEW) שפורסם השבוע מלמד שהדבר עשוי להשתנות – משום ששיעור האורתודוקסים בקרב צעירי יהדות ארה"ב גדול פי כמה מאשר בקרב המבוגרים.
מהסקר, שנערך ב־2020, עולה כי התנועה הרפורמית היא עדיין הזרם הגדול ביהדות ארה"ב – 37 אחוזים מהיהודים מזדהים כרפורמים, עלייה של שני אחוזים מ־2013. עלייה דומה, מ־30 ל־32 אחוזים, חלה במספר היהודים המגדירים את עצמם "בלתי משויכים". התנועות הקונסרבטיבית והאורתודוקסית ירדו כל אחת באחוז – הראשונה מ־18 אחוזים ל־17, והשנייה מ־10 אחוזים ל־9.
אלא שבקרב בני 18־29, כוחה של התנועה הרפורמית נחלש. 41 אחוזים מהצעירים ענו שאינם שייכים לשום זרם, 29 אחוזים אמרו שהם רפורמים, 17 אחוזים השיבו שהם אורתודוקסים ורק 8 אחוזים זיהו עצמם כקונסרבטיבים (5 אחוזים נוספים מגדירים את עצמם "אחר"). במילים אחרות, בדור הצעיר יש יותר "חילונים" או יהודים נטולי שייכות – ומצד שני יותר אורתודוקסים.
לשם השוואה, בקרב יהודים בני 65 ומעלה ההתפלגות שונה לחלוטין: 44 אחוזים הם רפורמים, 25 אחוזים קונסרבטיבים, 22 אחוזים אינם מזדהים, ורק 3 אחוזים אורתודוקסים.
הסקר נערך באינטרנט, ולכן אינו בהכרח בר־השוואה לסקר על יהדות ארה"ב שפורסם ב־2013, שנערך בטלפון ובדואר. זאת ועוד: המשיבים בסקר הנוכחי צעירים יותר, וכן יש קושי גדול יותר להגיע לחרדים ולסקור אותם. ובכל זאת אפשר להסיק ממנו שאחד הכוחות החשובים ביותר בקרב יהודי אמריקה היום הוא תנועת חב"ד, שמאז 2013 השלימה את הצבת שליחיה בכל 50 המדינות בארה"ב.
בחב"ד כעסו על שלא נכללו בסקר הקודם, שכן המשתתפים באירועי התנועה מגיעים מכל רחבי הקשת היהודית ולכן החוקרים לא בהכרח "סימנו" אותם כאורתודוקסים. בסקר הנוכחי, לעומת זאת, שולבה גם שאלת ההשתייכות לחב"ד, והתוצאות מעניינות: 16 אחוזים מיהודי ארה"ב אומרים שלעיתים הם משתתפים באירועים או בתפילות של חב"ד, 21 אחוזים מדווחים שהם "כמעט אף פעם לא משתתפים באירועים של חב"ד", ואילו 62 אחוזים ענו שאינם משתתפים באירועים של חב"ד כלל. מכך אפשר להסיק ש־37 אחוזים מיהודי ארה"ב השתתפו פעם אחת לפחות בפעילות של תנועה זו.
לנוכח העובדה כי 85 אחוזים מהיהודים הרפורמים ו־67 אחוזים מהקונסרבטיבים מגיעים לבית הכנסת פעמים ספורות בשנה ואף פחות מכך, אפשר למעשה לראות בחב"ד, המושכת לפעילויותיה למעלה משליש מהיהודים האמריקנים, מעין "זרם" בפני עצמו. 24 אחוזים המשתתפים בפעילויות התנועה הם אורתודוקסים, 26 אחוזים קונסרבטיבים, 27 אחוזים רפורמים ו־16 אחוזים בלתי משויכים.
הסקר אינו זונח את הנקודה הישראלית: כרבע מהיהודים האמריקנים בני 25־34 ביקרו בארץ בפרויקט "תגלית". מדבריהם עולה שזוהי חוויה משנת חיים: 64 אחוזים מהצעירים שביקרו בישראל פעם אחת אמרו שיש להם "חיבור רגשי חזק" לארץ. עוד עולה שכרבע מיהודי ארה"ב חיו בישראל או היו בה יותר מפעם אחת. ההתפלגות לזרמים מעלה תמונה מפלגת מעט: 71 אחוזים מהאורתודוקסים חיו בישראל או ביקרו בה יותר מפעם אחת, בעוד בקרב הזרמים הפרוגרסיביים הנתון יורד ל־38 אחוזים. בקרב הבלתי משויכים רק 13 אחוזים הצהירו על זיקה כזו לארץ. נראה שעצם ההשתייכות לזרם תורמת גם לחיבור לישראל, ולא רק לזהות היהודית.
ילודה איננה "הצד החזק" של יהדות ארה"ב, אך הסקר מצביע על עלייה במספר היהודים, שעומד כעת על 7.5 מיליונים – לעומת 6.7 מיליונים ב־2013. מספר הילדים הממוצע (לבני 40 עד 59) נמוך מהממוצע הכללי בארה"ב, שהוא 2.3 ילדים: ליהודים יש רק 1.9 ילדים בממוצע למשפחה. לאורתודוקסים יש 3.3 ילדים, ולמי שאינם אורתודוקסים – 1.4 ילדים. ליהודים הבלתי מזוהים יש רק 1.1 ילדים למשפחה.
10 אחוזים מהיהודים נמצאו חיוביים לקורונה או שהתגלה בבדיקה שהם נושאים נוגדנים לנגיף, ויש לשער שנדבקו בו. זאת לעומת 3 אחוזים בלבד בקרב האוכלוסייה האמריקנית כולה.
72 סיבות לאהבה
הנתונים שהמחקר מציג מתכתבים עם דבריהם של רבים מהדוברים בוועידת "עם עולם" השנייה של מקור ראשון, שהתקיימה השבוע במרכז מורשת בגין בירושלים. שגריר ארה"ב בישראל לשעבר דיוויד פרידמן אמר לכתבנו מיכאל טוכפלד ש"ב־1948 היו 5 מיליון יהודים בארה"ב ו־600 אלף פה. ב־1973 עדיין אותם 5 מיליון חיים באמריקה והיום בישראל 7 מיליון. כל הצמיחה של העם היהודי היא בישראל, ארה"ב עומדת במקום. אני לא רוצה שהקהילה היהודית בארה"ב תתכווץ, אני רוצה לראות אנשים מכל הזרמים הדתיים שיתמכו בישראל, אבל מה שקורה היום בתפוצות די מדאיג. אתה רואה איזו אדישות כלפי ישראל, לא רק בקרב היהודים הצעירים אלא בקהילה כולה".
רון דרמר, שסיים עתה שליחות ארוכה כשגריר ישראל בארה"ב, התבטא בערב הפתיחה של הוועידה ביתר חריפות. "למרות הבדלי הגודל וההשפעה, מצאתי את עצמי משקיע יותר זמן כדי לקבל תמיכה מיהודים מאשר מנוצרים", אמר לעמית סגל מחדשות 12 (הריאיון המלא – במוסף יומן). הריאיון הכה גלים ברחבי העולם. רבים ביקרו את דרמר על דבריו, ובהם דני דיין, שהיה הקונסול הכללי של ישראל בניו־יורק, ואייב פוקסמן, לשעבר מנכ"ל הליגה נגד השמצה.
במהלך הוועידה אמר הסופר א"ב יהושע בשיחה עם הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר־ברכה, ועם פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי, שאין לכנות את יהודי העולם "תפוצות" אלא "גולה".
"בן־גוריון, אילו היה רואה את המציאות היום, היה אומר: כמה צדקנו שאמרנו שאם לא תחסלו את הגולה, הגולה תחסל אתכם", אמר יהושע. "היא חיסלה אותנו לא רק בשואה או בעשרות פוגרומים וגירושים בהיסטוריה. היא חיסלה אותנו כעם של 3,000 שנה, כעם של 12 מיליון שחלקם יהודים חלקיים לגמרי. זה המצב, ועל זה צריך לדבר.
"צריך לדבר על הגולה כי היא טבועה בנו מקדמת דנא. העם היהודי נוצר במצרים, ונדרשו מאמצים עצומים לצאת משם. התורה לא ניתנה בארץ ישראל. הקשר בין העם למולדת פגום אצלנו. המולדת באה במקום השני, לאחר הא־לוהים. הא־לוהים הוא שנותן את המולדת, לא הטבע. אצל הצרפתי, המולדת היא המרכיב הראשון בלאומיות. כך זה בכל העמים. אצלנו, הא־לוהים נותן את המולדת אבל בתנאי חמור – שהעם יישמע למצוותיו. אם לא, הוא יופץ בעמים".
הפילוסוף היהודי־צרפתי ברנאר אנרי־לוי אמר בריאיון לאריאל הורוביץ שישראל עיצבה את זהותו היהודית. "אני יודע ברמה אנוכית מאוד שחלק מדרך הווייתי אני חייב לקיומה של ישראל. אני יודע שאם יהודי כמוני בתפוצות יכול להיות יהודי גאה, אם הוא יכול לשנות מהגורל המזעזע של חלק מאבותיי, זה – חלקית לפחות – הודות לישראל ולתפקידה. זה נותן כוח לכל יהודי בעולם, כולל אותי. זו עוד סיבה לכך שיש לי חיבור לישראל.
"יש לי 72 סיבות לאהבת ישראל. אחת מהן היא שכשאני מסתכל אל העבר – כל כך הרבה אידיאולוגיות נכשלו, כל כך הרבה חלומות קרסו, כל כך הרבה רעיונות של חירות נעלמו – והציונות היא יוצאת דופן, הציונות לא נכשלה. הציונות היא חלום החירות היחידי שהושלם, שלא בגד בעצמו, שלא הפנה את גבו לחלום של עצמו. וזו עוד סיבה לאהוב את ישראל".
בוועידת "עם עולם" צפו מאות אלפי בני אדם מהארץ ומרחבי תבל, ושודרו כ־24 שעות של תוכן: הרצאות, פאנלים, שיחות, הופעות מוזיקליות ואפילו סיור קולינרי בעקבות העדות היהודיות. במהלך הוועידה התבשרנו גם על חדשות טובות: לפי נתוני ארגון "נפש בנפש" והסוכנות היהודית, העלייה מצפון אמריקה תוכפל כמעט ב־2021 ותגיע ל־5,500 עולים.
כמה מהדוברים בוועידה ביקרו את הכוונה לסגור את משרד התפוצות בממשלה הבאה. אחד מהם הוא נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שאמר בערב הפתיחה: "אני מקווה שממשלת ישראל תציב את יהדות התפוצות בראש מעייניה, ותייחס חשיבות רבה למשרד תפוצות עצמאי וחזק שמטפל בקשר בין ישראל ליהדות התפוצות".
