"יהדות ניו־יורק מדממת, והערבות הישראלית איננה", זו הייתה כותרת מאמר באתר מקור ראשון, שהכה גלים לא רק בקרב מקבלי ההחלטות בישראל אלא אף ברחבי העולם. הרב אלחנן פופקו, רב ישראלי־אמריקני צעיר המתגורר במנהטן, חש שמדינת ישראל הפנתה עורף לאחיה ואחיותיה מעבר לים.
"אני שואל את עצמי בכאב: איך ייתכן דבר כזה?", המשיך פופקו, "איך ייתכן שכשיש טיל אחד שנופל על שדרות כל בית כנסת פה אומר תהילים, כל פעם שישנה תקרית ולו הקטנה ביותר בצפון הארץ ליבנו היהודי רוטט ומייחל לזמנים טובים, כל פעם שאנחנו מכירים מישהו מאזור בארץ שנפגע או היה בטווח פגיעה אנחנו ישר מרימים טלפון ומצלצלים, כל פעם שיש מישהו שמעז להשחיר את פני חיילי צה"ל הגיבורים בזירה הבינלאומית אנחנו ישר רצים לכיכר הטיימס להביע תמיכה והזדהות עם הצבא. והנה עכשיו, בניו־יורק מתים עשרות יהודים כל יום, ואין פוצה פה ומצפצף? איך?"
הדברים הללו נכתבו בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה. קשה לדעת כמה יהודים בדיוק מתו באזור ניו־יורק, אבל מדובר באלפים רבים, אולי רבבות. תושבי שכונת בורו־פארק החרדית מספרים שצלילי האמבולנסים של ארגון "הצלה" היו מנגינת רקע תמידית במשך שבועות רבים. המצב בישראל היה אז טוב יותר, ואחרי סגר ראשון הייתה תקווה לחזרה מסוימת לשגרה.
גם כיום, שנה לאחר מכן, ישנם הבדלים מהותיים בין מצבנו כאן בישראל למדינות המערביות שבהן מתגוררים מרבית יהודי העולם. אם אצלנו חגיגות יום העצמאות צוינו כמעט כרגיל, בקהילות היהודיות בעולם הן עדיין התקיימו בזום. כל שיחה עם יהודי או יהודייה מחוץ לישראל מתחילה באמירה "איזה מזל יש לכם שאתם בארץ, ומחוסנים". בשעה שישראל חוגגת את היציאה מהקורונה – אחינו מעבר לים, כמו אזרחי המדינות שבהן הם חיים, מתקשים לקראות את האור בקצה המנהרה.
השנה, אולי יותר מכל תקופה אחרת מאז הקמת המדינה, למדנו שאתה לא יכול לחיות כיהודי בארה"ב או בצרפת ולחשוב שבכל רגע תוכל לעלות על טיסה לישראל כדי לבקר קרובי משפחה או לטייל בארץ הקודש. הקורונה חיזקה את הלאומיות בכל מדינה, גם בישראל. אבל לעיתים הדבר בא על חשבון יהודי התפוצות.
בהיבט של הכניסה לישראל, לא היה הבדל בין זכאי חוק השבות לתיירים סינים. שניהם היו השנה מנועי כניסה. לרבים מהם זה כאב. מאידך, האם היה פתרון אחר?
עבור יהודי ציוני שחי מחוץ לישראל, התחושה ששערי מדינת ישראל סגורים בפניו מטרידה מאוד. ממדינת היהודים שמוכנה לקבל את בניה בכל שלב ומצב, כמבקרים או כעולים, הפכה ישראל למדינה מרוחקת שאיננה מאפשרת להם לחצות את גבולותיה. בשעת מגפה, ישראל דאגה בראש ובראשונה לאזרחיה. עבר זמן עד שיכולנו להרים את הראש ולחשוב במקביל על הקהילות היהודיות, שחלקן נפגעו באופן קשה במיוחד. בהיבט של הכניסה לישראל, לא היה הבדל בין זכאי חוק השבות לתיירים סינים. שניהם היו השנה מנועי כניסה. לרבים מהם זה כאב. מאידך, האם היה פתרון אחר?
למציאות הזו היה גם צד אישי מאוד: סבים וסבתות שלא פגשו את נכדיהם במשך יותר משנה, הורים שלא יכלו ללוות את בניהם ובנותיהם לחופה, נכדים שנולדו לפני שנה וטרם פגשו את הסבים ואת הדודים. העולים לישראל, ותיקים וחדשים כאחד, סבלו מאוד בשנה החולפת, לעיתים יותר מהאזרח הממוצע. רבים מהם נמצאים כאן ללא גב וסיוע משפחתי, ונעילת השערים הייתה להם חוויה קשה.
היה מרגש לראות יוזמות יוצאות דופן של ישראלים שביקשו לסייע לאחיהם מעבר לים, ושל יהודים מהתפוצות שהמשיכו, כמעט כרגיל, לתמוך בישראל, אף שחוו בעצמם טלטלה כלכלית ואישית. כך למשל, כמה שליחים ששהו בעבר באיטליה – כזכור המדינה הראשונה שנפגעה מהקורונה באופן דרמטי – החליטו לגייס כספים עבור הקהילה היהודית שם שנמצאה בסכנת קריסה כלכלית.
משרד התפוצות הישראלי העביר כספים רבים – כ־50 מיליון שקלים במצטבר, לסיוע לקהילות יהודיות ברחבי העולם במגוון תחומים. כך למשל נרכשו מחשבים ניידים למורים בבתי ספר יהודיים בצרפת. אם המחשבים האלה לא היו נרכשים, לחלק מהמורים שם לא הייתה יכולת ללמד את תלמידיהם מרחוק. במקביל, גופים שונים ביהדות ארה"ב כמו הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ואחרים, עמדו ביעדי גיוס הכספים שלהם לישראל – אף שהם עצמם פיטרו או הוציאו הרבה מעובדיהם לחל"ת.
השבוע תתקיים זו השנה השנייה ברציפות ועידת "עם עולם" של מקור ראשון. בוועידה הבינלאומית שלנו נעסוק ביחסים שבין ישראל לתפוצות בשנה המורכבת הזו, אך גם במגוון נושאים אחרים: אנטישמיות ושנאת ישראל, תרבות יהודית, קהילות יהודיות במדינות האסלאם ועוד. נשוחח עם בכירים ישראליים ויהודיים מהעולם, נאזין למוזיקה יהודית ונטעם ממאכלי העדות השונות במדינה של קיבוץ גלויות.
בוועידה הקודמת, לפני שנה, הפגשנו את רב היישוב הר־ברכה הרב אליעזר מלמד עם הרבה הרפורמית דלפין הורווילר מצרפת. לא רבים זוכרים את חילופי הדברים בשיחה עצמה, אבל כן את עצם הפגישה של שני המנהיגים היהודיים האלה לשיחה מנומסת בין אח ואחות. ביקורת נמתחה כלפי הרב מלמד וכלפינו. מקור ראשון הוא עיתון בעל סדר יום ימני שמרני, אבל גם עיתון שקוראיו שמוכנים לשמוע דעות מכאן ומכאן. אתם מוזמנים לצפות בוועידה באתר מקור ראשון, לקרוא את הכתבות המרתקות במוסף וכמובן גם להגיב ולהשתתף.
צביקה קליין הוא עורך ועידת "עם עולם" של מקור ראשון וכתב העיתון לענייני העולם היהודי נמל התעופה בן–גוריון, מרץ 2020
