הערים המעורבות בישראל הפכו אתמול (ג') לזירת מלחמה. פרעות הערבים בלוד, רמלה ועכו הביאו להכרזה, בשעת לילה מאוחרת, על מצב חירום אזרחי בעיר לוד. ההכרזה על מצב החירום הוביל לכך שהמפכ"ל יעקב שבתאי העביר לשם את לשכתו והוא זה שמנהל את העיר כרגע בתחום הביטחון האזרחי, כשבידיו סמכויות רחבות יותר מאשר הסמכויות הרגילות של מפקד המשטרה באזור.
תוקפה של ההכרזה יפקע בתום 48 שעות, והשר רשאי להאריך אותה בעוד 96 שעות, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת הממשלה רשאית להאריך אותה לתקופות נוספות.
היועמ"ש מנדלבליט ומ"מ פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן שוחחו הבוקר עם ראש חטיבת התביעות במשטרת ישראל ועם המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים בנושא אופן אכיפת החוק סביב המאורעות ברחבי הארץ. על פי הודעת לשכת היועץ, האמורים מעלה קראו למנהיגי הציבור "לסייע בהרגעת הרוחות, להשיב את הסדר על כנו ולרסן את ההתלהמות וההסתה". הם הדגישו כי "מערכת אכיפת החוק לא תגלה סובלנות לאלימות ולבריונות ותעמוד על אכיפה נחושה של הדין ביחס לכל מי שפוגע באדם או ברכוש".
לקראת חצות, פנה מזכיר הממשלה צחי ברוורמן בשם ראש הממשלה ללשכת היועץ המשפטי לממשלה ומסר כי נתניהו ביקש את עמדת היועץ בשאלת האפשרות להסתייע בחיילי צה״ל לשם התמודדות עם האירועים האלימים בעיר לוד. תוך זמן קצר גובשה חוות דעת משפטית בנושא, בשיתוף עם הפרקליט הצבאי הראשי לפיה בנסיבות הייחודיות הדבר אפשרי.
זמן קצר לאחר מכן התקיימה התייעצות בראשות ראש הממשלה, בהשתתפות שר הביטחון, השר לביטחון פנים, היועמ"ש, ראש המל״ל ומפכ״ל המשטרה. בהתייעצות הובהר על ידי המפכ״ל כי אין כוונה להסתייע בחיילים אלא בפלוגות מג״ב, שלהן סמכויות שוטר. היועמ"ש הבהיר עוד במהלך השיחה כי הדבר אפשרי מבחינה משפטית ועמד על עיקרי ההסדר הקבוע לעניין זה בחוק. "הייעוץ המשפטי ניתן באופן הדוק, צמוד ומיידי תוך שיתוף פעולה עם כלל גורמי המקצוע והמדיניות", הובהר על ידי היועץ.
לבסוף הורו ראש הממשלה ושר הביטחון על העברת 16 גדודי מג"ב מיהודה ושומרון לעיר, ואלו החלו לזרום לשם לאחר חצות.
ההכרזה על אירוע החירום האזרחי התעכבה, לתחושת רבים ובפרט לתחושת תושבי לוד, למשך יותר מדי זמן. לאורך היום התריעו התושבים במאות טלפונים למוקד המשטרה, דרך התקשורת ודרך הרשתות החברתיות על ההסלמה בעיר ועל הפרעות שביצעו כלפיהם התושבים הערבים.
שלושה בתי כנסת נוספים הועלו אתמול באש, שכנים ערבים כיוונו את הפורעים עם בקבוקי התבערה לחלונות בבתים של משפחות יהודיות, ושריפת המכוניות המשיכה ביתר שאת. תושבי לוד חשו סכנת חיים מתמשכת ומתוך תסכול על היעדר כוחות ביטחון ומשטרה ברחובות, התמקמו בנקודות אסטרטגיות ברחובות כשהם נושאים את נשקם האישי, והפיצו לכל עבר הודעות המבקשות מתושבים יהודים ברחבי הארץ לבוא ולעזור להם להגן על עצמם.
ראש העיר לוד עו"ד יאיר רביבו התחנן בראיונותיו בתקשורת להגעת צבא לעיר והכריז כי מתקיימת בעירו מלחמת אזרחים. בתוך כך, הגיעו לעיר תושבים הנושאים נשקים ברישיון, חלקם מיצהר, עד הגעת כוחות הביטחון. תושבי לוד העידו הלילה כי הגעת התושבים מיצהר, והיא בלבד, עזרה בפיזור הפורעים הערבים עד הגעת כוחות נוספים לעיר.
מאיר ליוש, תושב העיר לוד צייץ אמש בעמוד הטוויטר שלו מזירת ההתרחשות לכל אורך הלילה. "הכעס עצום: הסתובבנו אתמול להגן על השכונה, עם אלות בייסבול בידיים, מפטרלים, בודקים שלא נכנסים ומציתים לנו את המכוניות. בשלב מסוים הגיעו פורעים וניסו להיכנס – והבריחו אותם. המשטרה, שהגיעה למקום בשניות, החרימה אלות בייסבול ועיכבה חלק מהתושבים, במקום את הפורעים. איך אפשר לסמוך עליכם?"
עוד עדויות מהשטח מספרות כי תושבים יהודים שירדו מבתיהם חמושים בסכינים ואלות כאמצעי הגנה עצמית וכדי לנסות ולהגן על מה שאפשר בבתי הכנסת שנשרפו, עוכבו על ידי שוטרי תחנת לוד בעילת "קשירת קשר לביצוע פשע".
ההסלמה בעיר הגיעה בין היתר על רקע ההלוויה שהתקיימה בשעות אחר הצהריים, של אותו צעיר ערבי שהשתתף ביידוי האבנים ובקבוקי התבערה לעבר התושבים ונורה על ידם תוך כדי שהם מבקשים להגן על חייהם.
אתמול האריך בית משפט השלום בראשון לציון את מעצרם של שלושה יהודים תושבי לוד שהיו באירוע הירי, כשהם חשודים ברצח עקב שימוש שלא כדין בנשק חם. פרוטוקול דיון הארכת המעצר מלמד כי המשטרה לא ביצעה פעולות חקירה בסיסיות, הביאה לבית המשפט ראיות חסרות שלא מלמדות על התמונה השלמה של שרשרת האירועים שהובילה לירי ולא עצרה אף ערבי שהיה מעורב בזריקת הבקת"בים והאבנים. היום ב-14:30 יתקיים דיון בבית המשפט המחוזי בלוד בבקשת סניגורם של העצורים, עו"ד עדי קידר מארגון חוננו, לשחררם באופן מידי.
מוקדם יותר פרסם השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הודעה: "מעצר היורה בלוד וחבריו, שפעלו ככל הנראה בהגנה עצמית, הוא נורא. גם אם יש דברים שהציבור עדיין לא יודע, אזרחים שומרי חוק הנושאים נשק הם מכפיל כוח בידי הרשויות, לנִטרול מידי של איום וסכנה. מעצר\שחרור אינם נתונים להחלטת שר הביטחון פנים. לו כך היה – היו משוחררים. טוב תעשה מערכת האכיפה אם כך תנהג".
