כמעט שלוש יממות חלפו אחר האסון הנורא שהתרחש בהר מירון בהילולת ל"ג בעומר, והדרישות לבדיקת האירוע החמור הולכות ומתגברות. על הפרק כמה אפשרויות חקירה, אך לכולן משמעויות פליליות קלושות.
פרלמנטרית
סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת קובע כי הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה, אם על ידי הסמכת אחת הוועדות הקבועות ואם על ידי בחירת ועדה מבין חבריה, כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה. עם סיום עבודתה של ועדת חקירה פרלמנטרית היא תניח על שולחן הכנסת דו"ח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה.
ממשלתית
כמה מחברי הכנסת כבר פנו ליועמ"ש מנדלבליט, ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים ולרה"מ החליפי בני גנץ בבקשה להעלות בפני הממשלה הצעה להקמת ועדת חקירה ממשלתית על האסון במירון במשאל טלפוני, בכדי שההחלטה בנושא תתקבל ללא דיחוי.
עד כה, נתניהו הוא ראש הממשלה היחיד שלא הוקמה בתקופתו אפילו ועדת חקירה אחת. באשר לבדיקת התנהלות השרים, יש צורך להקים ועדת חקירה נפרדת שתוכל להסיק מסקנות ולהמליץ כיצד לפעול בעתיד.
ממלכתית
ועדת חקירה בלתי תלויה הממונה על ידי הממשלה ובראשה עומד שופט. הוועדה האחרונה שהוקמה הייתה בשנת 2009 שבדקה את הטיפול במגורשי גוש קטיף. במידה והממשלה לא מעוניינת לחקור את מחדליה, יכולה הוועדה לביקורת המדינה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בעקבות הגשת דו"ח של מבקר המדינה.
מאחר ובזמן ממשלת מעבר לא מוקמת ועדה לביקורת המדינה, דרישה שכזו צריכה לעלות בוועדה המסדרת בראשות מיקי זוהר מהליכוד. במידה ויש רוב, מוקמת הוועדה לביקורת המדינה הנמצאת תדיר בידי האופוזיציה, שקוראת לחקור את הממשלה שמבקשת להסתתר מאחורי האירוע.
לפי ח"כ זנדברג, "חקירה של אסון לאומי כה חמור יש להפקיד רק בידי וועדה עצמאית לחלוטין ועם מלוא הסמכויות, עם מנדט מלא לחקור גם את הדרג המקצועי הבכיר ואת הדרג הפוליטי".
חקירה משטרתית
במקביל, החלו חוקרי המחלקה לחקירות שוטרים בחקירה רשמית. בהודעה שהפיץ משרד המשפטים נמסר: "הוחלט כי מח"ש תתחיל מיידית בבדיקה על מנת לברר האם עולים חשדות לפלילים מצד שוטרים במסגרת אירוע האסון במירון".
מלבד הבדיקה המשטרתית שיכולה להגיע לכדי אשם פלילי, הממשלה לא חייבת לאמץ את המסקנות מאף אחת מן הוועדות. על אף המלצות, ראשיה לא מחוייבים להתפטר, אלמלא הלחץ הציבורי.
בשנת 1993 הוקמה ועדה לפתרון המורכבות במירון. הרקע להקמה נבע מסכסוכים שהתגלעו בין ההקדשים, כל הקדש דרש בעלות על רקע מסויים והם עשו יד אחת נגד המדינה. הרב אלי בן דהן, שהיה אז ראש בתי הדין הרבניים סיפר: "הגשנו דו"ח שבו המלצנו שהמדינה צריכה בעלות על המקום, והיא זו שתפקיע מההקדשים הפרטיים ותדאג לנהל את המקום, על ידי מנהלה או רשות לאו דווקא בל"ג בעומר זה לכל השנה כולה. לצערנו זה לא נעשה".
בשנת 2011, העלה השר יובל שטייניץ מחדש לממשלה את האפשרות להלאמה, ב-2013 הייתה החלטת ממשלה שמפקיעים את כל מירון ומעבירים את זה לידי הממשלה, אולם נציגי ההקדשים הגישו תביעות נגד המדינה. ב-2016 הגיעו לפשרה לפיה יקימו ועדה שתמנה חמישה אנשים שינהלו את האתר.
"בפועל זה לא מה שאנחנו המלצנו, לא באחריות ובבעלות המדינה וככה זה נשאר", מוסיף הרב בן דהן. לדברוי, כדי להגיע לפתרון, על המדינה "לבצע את ההפקעה, להקים רשות או מנהלת שתנהל את האתר כמו מנהלת שמנהלת את הכותל. אין יותר הקדשות, המדינה היא זו שמנהלת ומממנת, אותו דבר צריך להיות כאן. לא לומדים לקח, מקימים ועדות ולא שומעים את ההמלצות שלהם".
בתוך כך בכנסת ציינו את יום האבל הלאומי לזכר ההרוגים באסון מירון. יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, הדליק נר זיכרון בכניסה למשכן ואנשי משמר הכנסת הורידו את דגלי המדינה, המוצבים ברחבת הכנסת, לחצי התורן. מחר יתקיים דיון אבל מיוחד במליאה, במהלכו כל חברי הכנסת רשאים להשתתף ולנאום.
