רוב בני 30־40 מחפשים וצורכים את המידע שלהם לגבי חיסונים ברשתות החברתיות ומקבלים החלטה על סמך הפוסטים שאליהם נחשפו. כך עולה במחקר חדש שנערך בקרב כ־200 צעירים שנשאלו על הרגלי השימוש שלהם ברשתות החברתיות, ההיענות שלהם להתחסן נגד מחלת השפעת והגורמים שהביאו אותם לקבל את ההחלטה האם להתחסן או לא.
הסקר שנערך בסוף עונת השפעת 2020, בתחילת מגפת הקורונה בארץ, מעלה שרוב הנשאלים בעלי חשבונות פעילים בפייסבוק צרכו מידע רפואי בנושא החיסונים בדפים ובקבוצות שעוסקים בנושאי בריאות. הכוונה הן לכלים רשמיים של משרד הבריאות או קופות החולים והן לקבוצות חברתיות שבהן גולשים פרטיים ואנונימיים משתפים במידע. נכון לחודש אוגוסט 2020 לכ־80 אחוזים מאזרחי ישראל יש חשבון פעיל בפייסבוק והיא נחשבת לפלטפורמה החברתית המובילה במדינה.
המחקר נערך ב־HIT מכון טכנולוגי חולון בשיתוף עם ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת אריאל ובהובלת ד"ר אריאל בניס, מרצה בכיר בפקולטה לניהול הנדסת תעשייה וניהול טכנולוגיה במכון טכנולוגי חולון. לפיו עולה כי ככל שגולש מחפש יותר מידע על החיסונים ברשתות החברתיות – הסיכוי שיתחסן פוחת, ואם אדם לא משתמש ברשתות חברתיות – הסיכוי שיתחסן עולה.
על פי ד"ר בניס נמצא כי אנשים נוטים להאמין לדעות ולסיפורים ברשתות החברתיות, המציגים כביכול קשר אישי לדמות רפואית. כך למשל המחקר מראה שגולשים שנחשפים לפוסטים שמתארים "סיפור אישי" משפיע לעיתים יותר מאשר מידע רשמי של משרד הבריאות. עוד עלה כי הסיפורים האישיים שאליהם נחשפים הגולשים ברשתות החברתיות נתפסים אמינים יותר מאשר מידע רשמי של משרדי הממשלה.
כ־61 אחוזים מהמשיבים שלא גולשים ברשתות החברתיות בקביעות דיווחו כי קיבלו חיסון, בעוד רק 39 אחוזים מהמשתתפים הפעילים ברשתות החברתיות, ובמיוחד בפייסבוק, קיבלו אף הם חיסון. שיעור המחוסנים עולה ככל שהנשאלים דיווחו שהם נשואים ובעלי ילדים.
מסקנות המחקר מעלות כי "שיפור התקשורת הרפואית ברשתות החברתיות ובצורה ידידותי חשובה, היא הדרך להגביר היענות חיסונית". החוקרים ממליצים למשרדי הממשלה "לטרגט" (לפרסם על פי קבוצות ייעוד) בדרכים שונות ברשתות החברתיות את האוכלוסיות שהכי מושפעות מהן, ולספק להם מידע אמין ונגיש. לדברי החוקרים, הבנת הקשר בין שימוש ברשתות החברתיות לבין התחסנות נגד שפעת היא חשובה ועשויה לחול על חיסונים אחרים, כולל אלה נגד קורונה. שיעור גבוה של אנשים שאינם מחוסנים יכול להוביל לצריכה מוגברת ועומסים על שירותי בריאות.
כיום למעשה כמעט אין פיקוח או מגבלות משמעותיות על משתמשים בפייסבוק שמפיצים שקרים וסיפורי כזב אודות החיסונים השונים או תיאוריות קונספירציה שנועדו לשכנע את הגולשים להתנגד לחיסונים. הגולשים ברשתות החברתיות, לא אחת, יכולים לקבל דעה שלילית ולחשוש מפני חיסונים בשל כמה פוסטים שראו ברשת ולא אימתו את מהימנותם.
"החיסונים הם הדרך להפוך את הקורונה לנחלת העבר" אומר פרופ' אדוארד יעקובוב, נשיאHIT מכון טכנולוגי חולון. לדבריו "המחקר החשוב של ד"ר אריאל בניס מעלה מסקנות שעל גורמי המקצוע במשרד הבריאות לתת עליהן את הדעת, זאת על מנת שיספקו מענה אשר יבטיח שאזרחי ישראל ימשיכו להתחסן".
