מגפת הקורונה לימדה אותנו רבות על מערכת החינוך, על הלמידה המקוונת – יתרונותיה ומגבלותיה – ועל הדרכים לקדם את בתי הספר העתידיים. עם זאת, מפרסום הרעיונות החדשים והחפוזים של משרד החינוך לשינוי הבגרויות ותחומי הדעת עולה שבצד התובנות החשובות והנכונות בדבר מתן אוטונומיה ניהולית תקציבית למנהלים, על מובילי השינוי השתלטו תפיסות הפרטה קיצוניות, המביעות אי אמון בחשיבות הידע, ועלולות להוליך לביטול החינוך היהודי־ציוני והלימודים ההומניסטיים במדינת ישראל.
בפרסומי התוכנית היא מוצגת באור יפה של "פחות מקצועות, יותר העמקה" (ערוץ 12). במקום אחר נאמר ש"הרפורמה תאפשר למנהלים שליטה מוחלטת בהיקף שעות ההוראה ובכמות החומר הנלמד במקצועות ההיסטוריה, הספרות, התנ"ך, הגיאוגרפיה והאזרחות" (דבר 1). כמו כן פורסם שחלק ניכר מתוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות, באזרחות ובתנ"ך ייקבעו באופן עצמאי על ידי בית הספר, ושבתחומים אלו בית הספר יבחר תחום דעת אחד בלבד שבו תתקיים בחינת בגרות חיצונית. במקביל, הרפורמה תשמור מכל משמר על המקצועות ה"חשובים": מתמטיקה, אנגלית ומחשבים. במקצועות אלה ייבחנו התלמידים לפי תוכנית לימודים קשיחה.
כל תלמיד בישראל יודע שההיבחנות החיצונית היא שמעצבת את ליבת הלמידה והידע הישראלי. כל מורה מכיר את השאלה "זה לבגרות?". בחינת הבגרות על יתרונותיה וחסרונותיה מעצבת את פס הקול שלנו. בעקבותיה ילדים פותחים לראשונה את התנ"ך, פוגשים את ר' יהודה הלוי, אבן גבירול, ביאליק ועגנון, לומדים שירה ויודעים מי היה הרצל, מהי הצהרת בלפור, מה אירע בפרהוד, מה התרחש במרד גטו ורשה ומהי הפרדת רשויות. תוך שהם עוסקים בנושאים החשובים האלה, הם מעצבים את תפיסת עולמם היהודית־דמוקרטית ואת זהותם האישית והקולקטיבית.
אם הפרסום נכון, ההשלכה הישירה של הרפורמה תהיה ביטול תחומי הדעת שלא ייבחנו בהם באופן חיצוני. ילדי ישראל ילמדו רק מתמטיקה, אנגלית ומחשבים, ולא ילמדו כמעט (או בכלל) תנ"ך, היסטוריה, ספרות עברית ואזרחות. במקביל, בתי ספר במגזרים מסוימים ילמדו בהיסטוריה על הנכבה, בתי ספר אחרים ילמדו את תורת הרב כהנא באזרחות, ושלום על ישראל.
התוכנית הזו, שיש בה דברים חשובים וראויים כמו ניהול עצמי ותקציבי של מנהלים, מתן תמריצים למורים ועוד, מכובסת במילים של למידה מעמיקה, אבל מבטלת למעשה את לימוד אוצרות התרבות והרוח של מדינת ישראל ושל העם היהודי. איש ממציעי הרפורמה לא הציע "למידה מעמיקה" במתמטיקה, שם ברור למגבשי התוכנית שצריך הערכה חיצונית. מצדדי התוכנית טוענים שדווקא הבחירה של בתי הספר תיצור למידה מעמיקה, ואכן פעמים רבות הבחירה מאפשרת למידה טובה יותר. אבל כאשר מעמידים מנגד את חובת המתמטיקה והבגרות, ברור לאן יופנו המשאבים.
לפני שנים לא רבות נערך ניסוי במדינת ישראל. כחלק מהניסוי פטרו את כל בתי הספר בישראל מבקרה חיצונית על 30 אחוז מתוכני הלימוד. התוצאה הייתה שבתי ספר לא מעטים הפסיקו ללמוד את התכנים של ההערכה הפנימית או לחלופין קיימו הערכה דלה ביותר, והעדיפו להשקיע בנושאים שהייתה בהם בחינת בגרות חיצונית.
אנו מאמינים בלמידה מעמיקה, והובלנו תהליכים רבים בתחום. אנו סבורים גם שצריך לשפר את בחינות הבגרות, ולצמצם חלק מהן. אבל למידה משמעותית אינה אומרת ביטול הידע, העמל והמחויבות, ואינה אומרת ביטול הבקרה החיצונית. להפך, הבקרה החיצונית יכולה לסייע ללמידה משמעותית ומעמיקה של הידע.
העצמאות הניהולית והתקציבית למנהלים היא שינוי חשוב ומתבקש, אבל אנו מקווים ששאר הפרסומים אינם על דעת הנהלת משרד החינוך ולא יתרחשו במציאות. כי מחיזוק העצמאות הניהולית ועד לוויתור על תחומי הרוח והזהות של מדינת ישראל הדרך ארוכה, וחייבים לעצור את הרכבת.
ד"ר צבי צמרת וד"ר משה וינשטוק כיהנו כיושבי ראש המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך
